https://genopedia.co.il/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%95%D7%99_%D7%90%D7%A6%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%AA_%28%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%9C%D7%99%29. 2026-05-23T13:48:52Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.10.1 https://genopedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%95%D7%99_%D7%90%D7%A6%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%AA_%28%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%9C%D7%99%29.&diff=5809&oldid=prev 2024-09-08T09:09:36Z

<p><span class="autocomment">2. פולידקטילי פרהאקסיאלית</span></p> <table border='0' width='98%' cellpadding='0' cellspacing='4' style="background-color: white;"> <tr> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">גרסה מתאריך 09:09, 8 בספטמבר 2024</td> </tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 88:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 88:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''מה הסיכוי שהתופעה תחזור בהריון נוסף?'''</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''מה הסיכוי שהתופעה תחזור בהריון נוסף?'''</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;"><del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">אם זהו מקרה ראשון במשפחה ובמידה ומדובר בצורה המבודדת </del>(<del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">לא תסמונתית</del>) <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">של פולידקטילי</del>, <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">אזי הסבירות גבוהה שהתופעה בעובר הינה תוצאה של &quot;מוטציה טריה&quot; בגן לפולידקטילי – כלומר ההעברה התורשתית מתחילה בעובר וכשיגדל, צאצאיו יוכלו לקבל </del>את הגן <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">החולה בסבירות של 50% בכל הריון. מאידך לזוג במקרה כזה אין לכאורה סיכון גדול ללדת ילד נוסף עם בעיה דומה</del>. </td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"><ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">ישנו סיכון להישנות תופעה זו בהריונות הבאים </ins>(<ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">עד כדי 50%</ins>), <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">ובעצם הסיכון להשנות יכול להיות גם בכל אחד מבני המשפחה הרחוקים יותר שנושאים </ins>את הגן <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">לפולידקטילי</ins>. <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;"><del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">שונה המצב אם </del>יש <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">כבר במשפחה (או באחד מבני הזוג) מקרים דומים</del>. <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">אז לאחד מבני הזוג </del>(<del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">שידוע שהוא חולה או שיש לו ילד חולה</del>) <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">נמצא הפגם בחומר הגנטי הגורם לפולידקטילי והסיכוי להעברתו בכל הריון 50</del>% (<del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">אך לא תמיד זה חייב להתבטא</del>). <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">כיון שהגן לא תמיד &quot;מתבטא&quot; יכול אחד ההורים להיות נשא של הגן לפולידקטילי מבלי שיהיה לו עצמו ריבוי אצבעות. אז כמובן יש סיכון להישנות תופעה זו בהריונות הבאים, ובעצם הסיכון להשנות יכול להיות גם בכל אחד מבני המשפחה הבריאים הרחוקים יותר שנושאים את הגן לפולידקטילי. </del></td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"><ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">כמובן שאם מדובר בצורה התסמונתית </ins>יש <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">להעריך במדויק את הסיכון להשנות</ins>. <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">זה משתנה לפי סוג התסמונת. בחלק מהמקרים מדובר בבעיה ספורדית </ins>(<ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">כתוצאה ממוטציה טריה</ins>)<ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">, ובחלק בבעיה תורשתית עם סיכון הישנות של עד 25</ins>% <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">כמו למשל בתסמונות המועברות בצורה אוטוזומלית רצסיבית </ins>(<ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">לדוגמא: לורנס-מון-בידל</ins>). </td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">כמובן שאם מדובר בצורה התסמונתית יש להעריך במדויק את הסיכון להשנות. זה משתנה לפי סוג התסמונת – בחלק מהמקרים מדובר בבעיה ספורדית (כתוצאה ממוטציה טריה), ובחלק בבעיה תורשתית עם סיכון הישנות של עד 25% כמו למשל בתסמונות המועברות בצורה אוטוזומלית רצסיבית (לדוגמא לורנס-מון-בידל). </td><td colspan="2">&nbsp;</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">'''המידע הגנטי מולקולרי:'''</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">'''<del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">המידע הגנטי מולקולרי</del>:''' </td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">'''<ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">''הגן למחלה</ins>:'''<ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">'' יש הטרוגניות גנטית כלומר - ישנם כנראה מספר גנים. כמו כן הרושם שמתקבל מהמידע הקיים היום הוא שהפגם הגנטי הגורם לפולידקטילי אינו ברצף הגן עצמו אלא באיזור המקדים לגן והקשור בפיקוח על פעילותו של הגן (control of transcription).</ins></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;"><del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">'''''הגן למחלה:''''' יש הטרוגניות גנטית וישנם כנראה מספר גנים. </del>בחלק מהמקרים נמצא <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">שהפגם </del>(מוטציה) בגן הנקרא GLI3 יכול לגרום לצורה הפוסטאקסיאלית אולם בכדי להגדיל את מורכבות הבעיה פגם בגן זה גורם גם למקרים מעורבים (באותה משפחה פולידקטילי מצורה פוסטאקסיאלית ופרהאקסיאלית ביחד). <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">יש כנראה גנים נוספים שטרם נמצאו.</del></td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">בחלק <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">קטן </ins>מהמקרים נמצא <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">שפגם</ins>(מוטציה) בגן הנקרא GLI3 יכול לגרום לצורה הפוסטאקסיאלית אולם בכדי להגדיל את מורכבות הבעיה<ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">, </ins>פגם בגן זה גורם גם למקרים מעורבים (באותה משפחה <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">יכולים להיות אנשים עם </ins>פולידקטילי מצורה פוסטאקסיאלית ופרהאקסיאלית ביחד). </td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;"><del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">'''''מיקומו:''''' הגן GLI3 בכרומוזום 7p13, ויתכנו </del>גנים נוספים <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">באתרים אחרים</del>.</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"><ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">יש כנראה </ins>גנים נוספים <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">שטרם נמצאו</ins>. </td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">'''האמצעים לברור גנטי:'''</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;"><del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">'''האמצעים לברור גנטי:''' </del></td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">'''''בדיקה אבחנתית:''''' אין בשלב זה בדיקה גנטית פשוטה לאבחן את הפגם הקשור בצורה המבודדת של פולידקטילי <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">וגם ב&quot;[[ריצוף אקסומי]]&quot; ברוב המקרים לא מוצאים את הפגם הקשור לצורה המבודדת </ins>(<ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">הלא תסמונתית) של פולידקטילי - כנראה משום שהפגם לא ברצף הגן עצמו. מאידך בדיקת </ins>[[<ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">ריצוף אקסומי</ins>]] <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">חשוב לאיתו ושלילה של הצורות התסמונתיות</ins>.</td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">&#160;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">'''''בדיקה אבחנתית:''''' אין בשלב זה בדיקה גנטית פשוטה לאבחן את הפגם הקשור בצורה המבודדת של פולידקטילי<del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">. במשפחות מאד עניפות ניתן לבצע בדיקות תאחיזה </del>(<del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">ראה: </del>[[<del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">תאחיזה גנטית לגנים שמיקומם כבר ידועים במחלה דומיננטית</del>]]. <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;"> </del></td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''''בדיקת נשאות:''''' בדיקה לגילוי נושא גן (שלא ביטא אותו קלינית) במחלה אוטוזומלית דומיננטית הינה בעצם אותה בדיקה כמו בדיקה אבחנתית. </td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''''בדיקת נשאות:''''' בדיקה לגילוי נושא גן (שלא ביטא אותו קלינית) במחלה אוטוזומלית דומיננטית הינה בעצם אותה בדיקה כמו בדיקה אבחנתית. </td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">'''''בדיקת העובר:''''' כשמתגלה פולידקטילי בהריון, ללא מקרים ידועים של פולידקטילי במשפחה, <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">לא ניתן להוכיח שמדובר בצורה המבודדת</del>. ניתן לנסות לשלול חלק מהמחלות שבאבחנה המבדלת (בעיקר ע&quot;י בדיקות אולטרסאונד ושלילת מומים אחרים).</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">'''''בדיקת העובר:''''' כשמתגלה פולידקטילי בהריון, ללא מקרים ידועים של פולידקטילי במשפחה, <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">מומלץ לבצע [[ריצוף אקסומי]] כדי לשלול המצבים התסמונתייים</ins>. ניתן לנסות לשלול חלק מהמחלות שבאבחנה המבדלת (בעיקר ע&quot;י בדיקות אולטרסאונד ושלילת מומים אחרים).</td></tr> </table>

Motti https://genopedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%95%D7%99_%D7%90%D7%A6%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%AA_%28%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%9C%D7%99%29.&diff=5808&oldid=prev 2024-09-08T09:08:39Z

<p><span class="autocomment">1. פולידקטילי פוסטאקסיאלית.</span></p> <table border='0' width='98%' cellpadding='0' cellspacing='4' style="background-color: white;"> <tr> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">גרסה מתאריך 09:08, 8 בספטמבר 2024</td> </tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 24:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 24:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''צורת ההעברה התורשתית:''' </td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''צורת ההעברה התורשתית:''' </td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">ה[[הורשה אוטוזומלית דומיננטית]]. במקרים שפולידקטלי הינו חלק מתסמונת <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;"> </del>התורשה תלויה בסוג התסמונת הספציפית שמאובחנת. </td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">ה[[הורשה אוטוזומלית דומיננטית]] <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">והחדירות אינה מלאה</ins>. במקרים שפולידקטלי הינו חלק מתסמונת התורשה תלויה בסוג התסמונת הספציפית שמאובחנת. </td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"> </td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"> </td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''מידת ביטוי המחלה:''' </td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''מידת ביטוי המחלה:''' </td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">הביטוי אינו מלא. הסיכוי שהגן לריבוי אצבעות יתבטא באדם שקיבל גן כזה הינו כ- 65%. כלומר יתכנו מצבים בהם בני משפחה (במשפחה עם מספר אנשים עם ריבוי אצבעות) יולדו עם מספר אצבעות תקין ובכל זאת יולדו להם ילדים עם ריבוי אצבעות. בני משפחה כאלה (עם גן לתופעה) פשוט לא ביטאו את הגן. בחלק מהמקרים באותה משפחה יהיו ילדים עם עודף אצבעות רק בגפה אחת, <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">ובאחריםיהיה </del>ריבוי אצבעות בכל 4 הגפיים.</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">הביטוי אינו מלא. הסיכוי שהגן לריבוי אצבעות יתבטא באדם שקיבל גן כזה הינו כ- 65%. כלומר יתכנו מצבים בהם בני משפחה (במשפחה עם מספר אנשים עם ריבוי אצבעות) יולדו עם מספר אצבעות תקין ובכל זאת יולדו להם ילדים עם ריבוי אצבעות. בני משפחה כאלה (עם גן לתופעה) פשוט לא ביטאו את הגן. בחלק מהמקרים באותה משפחה יהיו ילדים עם עודף אצבעות רק בגפה אחת, <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">ובאחרים יהיה </ins>ריבוי אצבעות בכל 4 הגפיים.</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 40:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 40:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''מה הסיכוי שהתופעה תחזור בהריון נוסף?'''</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''מה הסיכוי שהתופעה תחזור בהריון נוסף?'''</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;"><del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">''א. אם המקרה בודד:'' אם זהו מקרה ראשון במשפחה ובמידה ומדובר בצורה המבודדת (לא תסמונתית) של פולידקטילי, אזי הסבירות גבוהה שהתופעה בעובר הינה תוצאה של &quot;מוטציה טריה&quot; בגן לפולידקטילי – כלומר ההעברה התורשתית מתחילה בעובר וכשיגדל צאצאיו יוכלו לקבל את הגן החולה בסבירות של 50% כל הריון. מאידך לזוג (וגם לבני משפחה אחרים שאינם צאצאים של החולה) במקרה כזה אין לכאורה סיכון גדול ללדת ילד נוסף עם בעיה דומה. </del></td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">ישנו סיכון להישנות תופעה זו בהריונות הבאים <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">(עד כדי 50%)</ins>, ובעצם הסיכון להשנות יכול להיות גם בכל אחד מבני המשפחה הרחוקים יותר שנושאים את הגן לפולידקטילי. </td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">&#160;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;"><del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">'''''ב. אם יש מקרים רבים:''''' שונה המצב אם יש כבר במשפחה (או אחד מבני הזוג) מקרים דומים. אז אצל אחד מבני הזוג (שידוע שהוא חולה או שיש לו ילד חולה) נמצא הגן הגורם לפולידקטילי והסיכוי להעברתו בכל הריון 50% (אך לא תמיד זה חייב להתבטא). כיון שהגן לא תמיד &quot;מתבטא&quot; יכול אחד ההורים להיות נשא של הגן לפולידקטילי מבלי שיהיה לו עצמו ריבוי אצבעות. אז כמובן </del>ישנו סיכון להישנות תופעה זו בהריונות הבאים, ובעצם הסיכון להשנות יכול להיות גם בכל אחד מבני המשפחה הרחוקים יותר שנושאים את הגן לפולידקטילי. </td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">כמובן שאם מדובר בצורה התסמונתית יש להעריך במדויק את הסיכון להשנות. זה משתנה לפי סוג התסמונת. בחלק מהמקרים מדובר בבעיה ספורדית (כתוצאה ממוטציה טריה), ובחלק בבעיה תורשתית עם סיכון הישנות של עד 25% כמו למשל בתסמונות המועברות בצורה אוטוזומלית רצסיבית (לדוגמא: לורנס-מון-בידל). </td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">כמובן שאם מדובר בצורה התסמונתית יש להעריך במדויק את הסיכון להשנות. זה משתנה לפי סוג התסמונת. בחלק מהמקרים מדובר בבעיה ספורדית (כתוצאה ממוטציה טריה), ובחלק בבעיה תורשתית עם סיכון הישנות של עד 25% כמו למשל בתסמונות המועברות בצורה אוטוזומלית רצסיבית (לדוגמא: לורנס-מון-בידל). </td></tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 49:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 47:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''המידע הגנטי מולקולרי:'''</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''המידע הגנטי מולקולרי:'''</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">'''''הגן למחלה:''''' יש הטרוגניות גנטית כלומר - ישנם כנראה מספר גנים. <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">בחלק מהמקרים נמצא שפגם</del>(<del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">מוטציה</del>) <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">בגן הנקרא GLI3 יכול לגרום לצורה הפוסטאקסיאלית אולם בכדי להגדיל את מורכבות הבעיה, פגם בגן זה גורם גם למקרים מעורבים (באותה משפחה יכולים להיות אנשים עם פולידקטילי מצורה פוסטאקסיאלית ופרהאקסיאלית ביחד). יש כנראה גנים נוספים שטרם נמצאו</del>.</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">'''''הגן למחלה:''''' יש הטרוגניות גנטית כלומר - ישנם כנראה מספר גנים. <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">כמו כן הרושם שמתקבל מהמידע הקיים היום הוא שהפגם הגנטי הגורם לפולידקטילי אינו ברצף הגן עצמו אלא באיזור המקדים לגן והקשור בפיקוח על פעילותו של הגן </ins>(<ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">control of transcription</ins>).</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;"><del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">'''''מיקומו:''''' הגן </del>GLI3 <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">בכרומוזום 7p13</del>. <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">ובמשפחות אחרות 13q21-q32, ויתכנו אתרים נוספים.</del></td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"><ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">בחלק קטן מהמקרים נמצא שפגם(מוטציה) בגן הנקרא </ins>GLI3 <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">יכול לגרום לצורה הפוסטאקסיאלית אולם בכדי להגדיל את מורכבות הבעיה, פגם בגן זה גורם גם למקרים מעורבים (באותה משפחה יכולים להיות אנשים עם פולידקטילי מצורה פוסטאקסיאלית ופרהאקסיאלית ביחד)</ins>. </td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">יש כנראה גנים נוספים שטרם נמצאו. </td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''האמצעים לברור גנטי:'''</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''האמצעים לברור גנטי:'''</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">'''''בדיקה אבחנתית:''''' אין בשלב זה בדיקה גנטית פשוטה לאבחן את הפגם הקשור בצורה המבודדת של פולידקטילי<del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">. במשפחות מאד עניפות ניתן לבצע בדיקות תאחיזה </del>(<del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">ראה: </del>[[<del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">תאחיזה גנטית לגנים שמיקומם כבר ידועים במחלה דומיננטית</del>]]. <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;"> </del></td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">'''''בדיקה אבחנתית:''''' אין בשלב זה בדיקה גנטית פשוטה לאבחן את הפגם הקשור בצורה המבודדת של פולידקטילי <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">וגם ב&quot;[[ריצוף אקסומי]]&quot; ברוב המקרים לא מוצאים את הפגם הקשור לצורה המבודדת </ins>(<ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">הלא תסמונתית) של פולידקטילי - כנראה משום שהפגם לא ברצף הגן עצמו. מאידך בדיקת </ins>[[<ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">ריצוף אקסומי</ins>]] <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">חשוב לאיתו ושלילה של הצורות התסמונתיות</ins>.</td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;"><del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;"> </del></td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">&#160;</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''''בדיקת נשאות:''''' בדיקה לגילוי נושא גן (שלא ביטא אותו קלינית) במחלה אוטוזומלית דומיננטית הינה בעצם אותה בדיקה כמו בדיקה אבחנתית. </td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''''בדיקת נשאות:''''' בדיקה לגילוי נושא גן (שלא ביטא אותו קלינית) במחלה אוטוזומלית דומיננטית הינה בעצם אותה בדיקה כמו בדיקה אבחנתית. </td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">'''''בדיקת העובר:''''' כשמתגלה פולידקטילי בהריון, ללא מקרים ידועים של פולידקטילי במשפחה, <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">לא ניתן להוכיח שמדובר בצורה המבודדת</del>. ניתן לנסות לשלול חלק מהמחלות שבאבחנה המבדלת (בעיקר ע&quot;י בדיקות אולטרסאונד ושלילת מומים אחרים).</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">'''''בדיקת העובר:''''' כשמתגלה פולידקטילי בהריון, ללא מקרים ידועים של פולידקטילי במשפחה, <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">מומלץ לבצע [[ריצוף אקסומי]] כדי לשלול המצבים התסמונתייים</ins>. ניתן לנסות לשלול חלק מהמחלות שבאבחנה המבדלת (בעיקר ע&quot;י בדיקות אולטרסאונד ושלילת מומים אחרים).</td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">&#160;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">== 2. פולידקטילי פרהאקסיאלית ==</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">== 2. פולידקטילי פרהאקסיאלית ==</td></tr> </table>

Motti https://genopedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%95%D7%99_%D7%90%D7%A6%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%AA_%28%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%9C%D7%99%29.&diff=3007&oldid=prev 2009-01-25T10:26:27Z

<p></p> <table border='0' width='98%' cellpadding='0' cellspacing='4' style="background-color: white;"> <tr> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">גרסה מתאריך 10:26, 25 בינואר 2009</td> </tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 35:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 35:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">באחוז מסוים מהמקרים יתכנו בעיות נוספות ואז לא מדובר בצורה המבודדת של פולידקטילי אלא בתסמונת גנטית שריבוי אצבעות הינו חלק ממנה (סינדרום גנטי מסויים). חלק מהתסמונות כוללות מומים מיבניים שניתן לזהותם בעזרת בדיקת האולטרסאונד. חלק יחסית קטן מהתסמונות יכללו בעיות תיפקודיות כמו פיגור ללא מומים במבנה הגוף שניתן לזהותם באולטרהדסאונד.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">באחוז מסוים מהמקרים יתכנו בעיות נוספות ואז לא מדובר בצורה המבודדת של פולידקטילי אלא בתסמונת גנטית שריבוי אצבעות הינו חלק ממנה (סינדרום גנטי מסויים). חלק מהתסמונות כוללות מומים מיבניים שניתן לזהותם בעזרת בדיקת האולטרסאונד. חלק יחסית קטן מהתסמונות יכללו בעיות תיפקודיות כמו פיגור ללא מומים במבנה הגוף שניתן לזהותם באולטרהדסאונד.</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">לכן במקרה ומתגלת פולידקטילי יש חשיבות ניכרת לבדיקות נוספות לצמצם את הסבירות לבעיה רב מערכתית (תסמונת). יש לשקול בחיוב דיקור מי שפיר לשלול בעיה כרומוזומלית. יש גם צורך בבדיקת אולטרסאונד מקפת ויסודית במטרה לבדוק האם קיימים מומים נוספים באצבעות (אצבעות מחוברות, קיצור אצבעות אחרות) או באברי גוף אחרים. בדיקת אולטרה סאונד תקינה (פרט לפולידקטילי הפוסטאקסיאלית) מורידה את הסיכון לתסמונת גנטית באופן משמעותי, אם כי עדיין נותרת תוספת סיכון קטנה (אין מספרים מדויקים אמינים. הערכה כ-2% מעבר לסיכון הרגיל למומים ופגור שכלי שהוא 3%-4%). כלומר, יתכנו תסמונות שפרט לפולידקטילי לא ניתן יהיה לגלות סימנים נוספים מלבד [[איחור בהתפתחות <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">ופיגור </del>שכלי]] (לדוגמא תסמונת לורנס-מון-בידל או ברדט-בידל = Bardet Biedel) אך הסבירות להן לא גדולה.</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">לכן במקרה ומתגלת פולידקטילי יש חשיבות ניכרת לבדיקות נוספות לצמצם את הסבירות לבעיה רב מערכתית (תסמונת). יש לשקול בחיוב דיקור מי שפיר לשלול בעיה כרומוזומלית. יש גם צורך בבדיקת אולטרסאונד מקפת ויסודית במטרה לבדוק האם קיימים מומים נוספים באצבעות (אצבעות מחוברות, קיצור אצבעות אחרות) או באברי גוף אחרים. בדיקת אולטרה סאונד תקינה (פרט לפולידקטילי הפוסטאקסיאלית) מורידה את הסיכון לתסמונת גנטית באופן משמעותי, אם כי עדיין נותרת תוספת סיכון קטנה (אין מספרים מדויקים אמינים. הערכה כ-2% מעבר לסיכון הרגיל למומים ופגור שכלי שהוא 3%-4%). כלומר, יתכנו תסמונות שפרט לפולידקטילי לא ניתן יהיה לגלות סימנים נוספים מלבד [[איחור בהתפתחות <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">ו/או פיגור </ins>שכלי]] (לדוגמא תסמונת לורנס-מון-בידל או ברדט-בידל = Bardet Biedel) אך הסבירות להן לא גדולה.</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> </table>

Motti https://genopedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%95%D7%99_%D7%90%D7%A6%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%AA_%28%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%9C%D7%99%29.&diff=2995&oldid=prev 2009-01-25T10:04:38Z

<p></p> <table border='0' width='98%' cellpadding='0' cellspacing='4' style="background-color: white;"> <tr> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">גרסה מתאריך 10:04, 25 בינואר 2009</td> </tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 35:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 35:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">באחוז מסוים מהמקרים יתכנו בעיות נוספות ואז לא מדובר בצורה המבודדת של פולידקטילי אלא בתסמונת גנטית שריבוי אצבעות הינו חלק ממנה (סינדרום גנטי מסויים). חלק מהתסמונות כוללות מומים מיבניים שניתן לזהותם בעזרת בדיקת האולטרסאונד. חלק יחסית קטן מהתסמונות יכללו בעיות תיפקודיות כמו פיגור ללא מומים במבנה הגוף שניתן לזהותם באולטרהדסאונד.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">באחוז מסוים מהמקרים יתכנו בעיות נוספות ואז לא מדובר בצורה המבודדת של פולידקטילי אלא בתסמונת גנטית שריבוי אצבעות הינו חלק ממנה (סינדרום גנטי מסויים). חלק מהתסמונות כוללות מומים מיבניים שניתן לזהותם בעזרת בדיקת האולטרסאונד. חלק יחסית קטן מהתסמונות יכללו בעיות תיפקודיות כמו פיגור ללא מומים במבנה הגוף שניתן לזהותם באולטרהדסאונד.</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">לכן במקרה ומתגלת פולידקטילי יש חשיבות ניכרת לבדיקות נוספות לצמצם את הסבירות לבעיה רב מערכתית (תסמונת). יש לשקול בחיוב דיקור מי שפיר לשלול בעיה כרומוזומלית. יש גם צורך בבדיקת אולטרסאונד מקפת ויסודית במטרה לבדוק האם קיימים מומים נוספים באצבעות (אצבעות מחוברות, קיצור אצבעות אחרות) או באברי גוף אחרים. בדיקת אולטרה סאונד תקינה (פרט לפולידקטילי הפוסטאקסיאלית) מורידה את הסיכון לתסמונת גנטית באופן משמעותי, אם כי עדיין נותרת תוספת סיכון קטנה (אין מספרים מדויקים אמינים. הערכה כ-2% מעבר לסיכון הרגיל למומים ופגור שכלי שהוא 3%-4%). כלומר, יתכנו תסמונות שפרט לפולידקטילי לא ניתן יהיה לגלות סימנים נוספים מלבד [[איחור בהתפתחות<del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">|פיגור </del>שכלי]] (לדוגמא תסמונת לורנס-מון-בידל או ברדט-בידל = Bardet Biedel) אך הסבירות להן לא גדולה.</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">לכן במקרה ומתגלת פולידקטילי יש חשיבות ניכרת לבדיקות נוספות לצמצם את הסבירות לבעיה רב מערכתית (תסמונת). יש לשקול בחיוב דיקור מי שפיר לשלול בעיה כרומוזומלית. יש גם צורך בבדיקת אולטרסאונד מקפת ויסודית במטרה לבדוק האם קיימים מומים נוספים באצבעות (אצבעות מחוברות, קיצור אצבעות אחרות) או באברי גוף אחרים. בדיקת אולטרה סאונד תקינה (פרט לפולידקטילי הפוסטאקסיאלית) מורידה את הסיכון לתסמונת גנטית באופן משמעותי, אם כי עדיין נותרת תוספת סיכון קטנה (אין מספרים מדויקים אמינים. הערכה כ-2% מעבר לסיכון הרגיל למומים ופגור שכלי שהוא 3%-4%). כלומר, יתכנו תסמונות שפרט לפולידקטילי לא ניתן יהיה לגלות סימנים נוספים מלבד [[איחור בהתפתחות <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">ופיגור </ins>שכלי]] (לדוגמא תסמונת לורנס-מון-בידל או ברדט-בידל = Bardet Biedel) אך הסבירות להן לא גדולה.</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> </table>

Motti https://genopedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%95%D7%99_%D7%90%D7%A6%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%AA_%28%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%9C%D7%99%29.&diff=2225&oldid=prev 2007-01-28T00:08:49Z

<p></p> <table border='0' width='98%' cellpadding='0' cellspacing='4' style="background-color: white;"> <tr> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">גרסה מתאריך 00:08, 28 בינואר 2007</td> </tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 62:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 62:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''''בדיקת העובר:''''' כשמתגלה פולידקטילי בהריון, ללא מקרים ידועים של פולידקטילי במשפחה, לא ניתן להוכיח שמדובר בצורה המבודדת. ניתן לנסות לשלול חלק מהמחלות שבאבחנה המבדלת (בעיקר ע&quot;י בדיקות אולטרסאונד ושלילת מומים אחרים).</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''''בדיקת העובר:''''' כשמתגלה פולידקטילי בהריון, ללא מקרים ידועים של פולידקטילי במשפחה, לא ניתן להוכיח שמדובר בצורה המבודדת. ניתן לנסות לשלול חלק מהמחלות שבאבחנה המבדלת (בעיקר ע&quot;י בדיקות אולטרסאונד ושלילת מומים אחרים).</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;"><del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">---</del></td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">&#160;</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">== 2. פולידקטילי פרהאקסיאלית ==</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">== 2. פולידקטילי פרהאקסיאלית ==</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> </table>

Motti https://genopedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%95%D7%99_%D7%90%D7%A6%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%AA_%28%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%9C%D7%99%29.&diff=2224&oldid=prev 2007-01-28T00:08:14Z

<p></p> <table border='0' width='98%' cellpadding='0' cellspacing='4' style="background-color: white;"> <tr> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">גרסה מתאריך 00:08, 28 בינואר 2007</td> </tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 53:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 53:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''''מיקומו:''''' הגן GLI3 בכרומוזום 7p13. ובמשפחות אחרות 13q21-q32, ויתכנו אתרים נוספים.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''''מיקומו:''''' הגן GLI3 בכרומוזום 7p13. ובמשפחות אחרות 13q21-q32, ויתכנו אתרים נוספים.</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;"><del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">== </del>האמצעים לברור גנטי: <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">==</del></td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">&#160;</td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"><ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>האמצעים לברור גנטי:<ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''''בדיקה אבחנתית:''''' אין בשלב זה בדיקה גנטית פשוטה לאבחן את הפגם הקשור בצורה המבודדת של פולידקטילי. במשפחות מאד עניפות ניתן לבצע בדיקות תאחיזה (ראה: [[תאחיזה גנטית לגנים שמיקומם כבר ידועים במחלה דומיננטית]]. </td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''''בדיקה אבחנתית:''''' אין בשלב זה בדיקה גנטית פשוטה לאבחן את הפגם הקשור בצורה המבודדת של פולידקטילי. במשפחות מאד עניפות ניתן לבצע בדיקות תאחיזה (ראה: [[תאחיזה גנטית לגנים שמיקומם כבר ידועים במחלה דומיננטית]]. </td></tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 61:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 62:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''''בדיקת העובר:''''' כשמתגלה פולידקטילי בהריון, ללא מקרים ידועים של פולידקטילי במשפחה, לא ניתן להוכיח שמדובר בצורה המבודדת. ניתן לנסות לשלול חלק מהמחלות שבאבחנה המבדלת (בעיקר ע&quot;י בדיקות אולטרסאונד ושלילת מומים אחרים).</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''''בדיקת העובר:''''' כשמתגלה פולידקטילי בהריון, ללא מקרים ידועים של פולידקטילי במשפחה, לא ניתן להוכיח שמדובר בצורה המבודדת. ניתן לנסות לשלול חלק מהמחלות שבאבחנה המבדלת (בעיקר ע&quot;י בדיקות אולטרסאונד ושלילת מומים אחרים).</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">---</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">== 2. פולידקטילי פרהאקסיאלית ==</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">== 2. פולידקטילי פרהאקסיאלית ==</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 78:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 80:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''''מידת ביטוי המחלה:''''' הביטוי אינו מלא. הסיכוי שהגן לריבוי אצבעות יתבטא באדם שקיבל גן כזה הינו כ- 50%. כלומר יתכנו מצבים בהם בני משפחה (במשפחה עם מספר אנשים עם ריבוי אצבעות) יולדו עם מספר אצבעות תקין ובכל זאת יש סיכוי שיולדו להם ילדים עם ריבוי אצבעות – בני משפחה כאלה עם הפגם הגנטי (מוטציה בגן לתופעה) פשוט לא ביטאו את הגן. בחלק מהמקרים באותה משפחה יהיו ילדים עם עודף אצבעות רק בגפה אחת, ובחלק אחר ימצא ריבוי האצבעות בכל 4 הגפיים.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''''מידת ביטוי המחלה:''''' הביטוי אינו מלא. הסיכוי שהגן לריבוי אצבעות יתבטא באדם שקיבל גן כזה הינו כ- 50%. כלומר יתכנו מצבים בהם בני משפחה (במשפחה עם מספר אנשים עם ריבוי אצבעות) יולדו עם מספר אצבעות תקין ובכל זאת יש סיכוי שיולדו להם ילדים עם ריבוי אצבעות – בני משפחה כאלה עם הפגם הגנטי (מוטציה בגן לתופעה) פשוט לא ביטאו את הגן. בחלק מהמקרים באותה משפחה יהיו ילדים עם עודף אצבעות רק בגפה אחת, ובחלק אחר ימצא ריבוי האצבעות בכל 4 הגפיים.</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;"><del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">== </del>בעיות נילוות שניתן להדגים באמצעי הדמייה: <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">==</del></td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">&#160;</td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"><ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>בעיות נילוות שניתן להדגים באמצעי הדמייה:<ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">כאמור, באחוז לא מבוטל של המקרים יתכנו בעיות נוספות ואז לא מדובר בצורה המבודדת של פולידקטילי אלא בתסמונת גנטית שריבוי אצבעות הינו חלק ממנה (סינדרום גנטי מסויים). חלק מהתסמונות כוללות מומים מיבניים שניתן לזהותם בבדיקת אולטרסאונד. חלק קטן מהתסמונות יכללו רק בעיות תיפקודיות כמו פיגור שכלי ללא מומים במבנה הגוף שניתן לזהותם באולטרסאונד.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">כאמור, באחוז לא מבוטל של המקרים יתכנו בעיות נוספות ואז לא מדובר בצורה המבודדת של פולידקטילי אלא בתסמונת גנטית שריבוי אצבעות הינו חלק ממנה (סינדרום גנטי מסויים). חלק מהתסמונות כוללות מומים מיבניים שניתן לזהותם בבדיקת אולטרסאונד. חלק קטן מהתסמונות יכללו רק בעיות תיפקודיות כמו פיגור שכלי ללא מומים במבנה הגוף שניתן לזהותם באולטרסאונד.</td></tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 93:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 96:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">כמובן שאם מדובר בצורה התסמונתית יש להעריך במדויק את הסיכון להשנות. זה משתנה לפי סוג התסמונת – בחלק מהמקרים מדובר בבעיה ספורדית (כתוצאה ממוטציה טריה), ובחלק בבעיה תורשתית עם סיכון הישנות של עד 25% כמו למשל בתסמונות המועברות בצורה אוטוזומלית רצסיבית (לדוגמא לורנס-מון-בידל). </td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">כמובן שאם מדובר בצורה התסמונתית יש להעריך במדויק את הסיכון להשנות. זה משתנה לפי סוג התסמונת – בחלק מהמקרים מדובר בבעיה ספורדית (כתוצאה ממוטציה טריה), ובחלק בבעיה תורשתית עם סיכון הישנות של עד 25% כמו למשל בתסמונות המועברות בצורה אוטוזומלית רצסיבית (לדוגמא לורנס-מון-בידל). </td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;"><del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">== </del>המידע הגנטי מולקולרי: <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">==</del></td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">&#160;</td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"><ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>המידע הגנטי מולקולרי:<ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''''הגן למחלה:''''' יש הטרוגניות גנטית וישנם כנראה מספר גנים. בחלק מהמקרים נמצא שהפגם (מוטציה) בגן הנקרא GLI3 יכול לגרום לצורה הפוסטאקסיאלית אולם בכדי להגדיל את מורכבות הבעיה פגם בגן זה גורם גם למקרים מעורבים (באותה משפחה פולידקטילי מצורה פוסטאקסיאלית ופרהאקסיאלית ביחד). יש כנראה גנים נוספים שטרם נמצאו.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''''הגן למחלה:''''' יש הטרוגניות גנטית וישנם כנראה מספר גנים. בחלק מהמקרים נמצא שהפגם (מוטציה) בגן הנקרא GLI3 יכול לגרום לצורה הפוסטאקסיאלית אולם בכדי להגדיל את מורכבות הבעיה פגם בגן זה גורם גם למקרים מעורבים (באותה משפחה פולידקטילי מצורה פוסטאקסיאלית ופרהאקסיאלית ביחד). יש כנראה גנים נוספים שטרם נמצאו.</td></tr> </table>

Motti https://genopedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%95%D7%99_%D7%90%D7%A6%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%AA_%28%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%9C%D7%99%29.&diff=2223&oldid=prev 2007-01-28T00:06:41Z

<p></p> <table border='0' width='98%' cellpadding='0' cellspacing='4' style="background-color: white;"> <tr> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">גרסה מתאריך 00:06, 28 בינואר 2007</td> </tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 24:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 24:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''צורת ההעברה התורשתית:''' </td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''צורת ההעברה התורשתית:''' </td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">אוטוזומלית דומיננטית. במקרים שפולידקטלי הינו חלק מתסמונת התורשה תלויה בסוג התסמונת הספציפית שמאובחנת. </td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"><ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[הורשה </ins>אוטוזומלית דומיננטית<ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>. במקרים שפולידקטלי הינו חלק מתסמונת התורשה תלויה בסוג התסמונת הספציפית שמאובחנת. </td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"> </td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"> </td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;"></td><td colspan="2">&nbsp;</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''מידת ביטוי המחלה:''' </td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''מידת ביטוי המחלה:''' </td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 36:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 35:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">באחוז מסוים מהמקרים יתכנו בעיות נוספות ואז לא מדובר בצורה המבודדת של פולידקטילי אלא בתסמונת גנטית שריבוי אצבעות הינו חלק ממנה (סינדרום גנטי מסויים). חלק מהתסמונות כוללות מומים מיבניים שניתן לזהותם בעזרת בדיקת האולטרסאונד. חלק יחסית קטן מהתסמונות יכללו בעיות תיפקודיות כמו פיגור ללא מומים במבנה הגוף שניתן לזהותם באולטרהדסאונד.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">באחוז מסוים מהמקרים יתכנו בעיות נוספות ואז לא מדובר בצורה המבודדת של פולידקטילי אלא בתסמונת גנטית שריבוי אצבעות הינו חלק ממנה (סינדרום גנטי מסויים). חלק מהתסמונות כוללות מומים מיבניים שניתן לזהותם בעזרת בדיקת האולטרסאונד. חלק יחסית קטן מהתסמונות יכללו בעיות תיפקודיות כמו פיגור ללא מומים במבנה הגוף שניתן לזהותם באולטרהדסאונד.</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">לכן במקרה ומתגלת פולידקטילי יש חשיבות ניכרת לבדיקות נוספות לצמצם את הסבירות לבעיה רב מערכתית (תסמונת). יש לשקול בחיוב דיקור מי שפיר לשלול בעיה כרומוזומלית. יש גם צורך בבדיקת אולטרסאונד מקפת ויסודית במטרה לבדוק האם קיימים מומים נוספים באצבעות (אצבעות מחוברות, קיצור אצבעות אחרות) או באברי גוף אחרים. בדיקת אולטרה סאונד תקינה (פרט לפולידקטילי הפוסטאקסיאלית) מורידה את הסיכון לתסמונת גנטית באופן משמעותי, אם כי עדיין נותרת תוספת סיכון קטנה (אין מספרים מדויקים אמינים. הערכה כ-2% מעבר לסיכון הרגיל למומים ופגור שכלי שהוא 3%-4%). כלומר, יתכנו תסמונות שפרט לפולידקטילי לא ניתן יהיה לגלות סימנים נוספים מלבד פיגור שכלי (לדוגמא תסמונת לורנס-מון-בידל) אך הסבירות להן לא גדולה.</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">לכן במקרה ומתגלת פולידקטילי יש חשיבות ניכרת לבדיקות נוספות לצמצם את הסבירות לבעיה רב מערכתית (תסמונת). יש לשקול בחיוב דיקור מי שפיר לשלול בעיה כרומוזומלית. יש גם צורך בבדיקת אולטרסאונד מקפת ויסודית במטרה לבדוק האם קיימים מומים נוספים באצבעות (אצבעות מחוברות, קיצור אצבעות אחרות) או באברי גוף אחרים. בדיקת אולטרה סאונד תקינה (פרט לפולידקטילי הפוסטאקסיאלית) מורידה את הסיכון לתסמונת גנטית באופן משמעותי, אם כי עדיין נותרת תוספת סיכון קטנה (אין מספרים מדויקים אמינים. הערכה כ-2% מעבר לסיכון הרגיל למומים ופגור שכלי שהוא 3%-4%). כלומר, יתכנו תסמונות שפרט לפולידקטילי לא ניתן יהיה לגלות סימנים נוספים מלבד <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">[[איחור בהתפתחות|</ins>פיגור שכלי<ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>(לדוגמא תסמונת לורנס-מון-בידל <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">או ברדט-בידל = Bardet Biedel</ins>) אך הסבירות להן לא גדולה.</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 51:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 50:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''''הגן למחלה:''''' יש הטרוגניות גנטית כלומר - ישנם כנראה מספר גנים. בחלק מהמקרים נמצא שפגם(מוטציה) בגן הנקרא GLI3 יכול לגרום לצורה הפוסטאקסיאלית אולם בכדי להגדיל את מורכבות הבעיה, פגם בגן זה גורם גם למקרים מעורבים (באותה משפחה יכולים להיות אנשים עם פולידקטילי מצורה פוסטאקסיאלית ופרהאקסיאלית ביחד). יש כנראה גנים נוספים שטרם נמצאו.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''''הגן למחלה:''''' יש הטרוגניות גנטית כלומר - ישנם כנראה מספר גנים. בחלק מהמקרים נמצא שפגם(מוטציה) בגן הנקרא GLI3 יכול לגרום לצורה הפוסטאקסיאלית אולם בכדי להגדיל את מורכבות הבעיה, פגם בגן זה גורם גם למקרים מעורבים (באותה משפחה יכולים להיות אנשים עם פולידקטילי מצורה פוסטאקסיאלית ופרהאקסיאלית ביחד). יש כנראה גנים נוספים שטרם נמצאו.</td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''''מיקומו:''''' הגן GLI3 בכרומוזום 7p13. ובמשפחות אחרות 13q21-q32, ויתכנו אתרים נוספים.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''''מיקומו:''''' הגן GLI3 בכרומוזום 7p13. ובמשפחות אחרות 13q21-q32, ויתכנו אתרים נוספים.</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">== האמצעים לברור גנטי: ==</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;"><del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">'''האמצעים לברור גנטי:''' </del></td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">'''''בדיקה אבחנתית:''''' אין בשלב זה בדיקה גנטית פשוטה לאבחן את הפגם הקשור בצורה המבודדת של פולידקטילי. במשפחות מאד עניפות ניתן לבצע בדיקות תאחיזה (ראה: <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">[[תאחיזה גנטית לגנים שמיקומם כבר ידועים במחלה </ins>דומיננטית<ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>. <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">&#160;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">'''''בדיקה אבחנתית:''''' אין בשלב זה בדיקה גנטית פשוטה לאבחן את הפגם הקשור בצורה המבודדת של פולידקטילי. במשפחות מאד עניפות ניתן לבצע בדיקות תאחיזה (ראה: <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">בדיקה עקיפה של סמנים גנטיים במשפחה עם מספר חולים במשפחה – כשישנם מספר גנים שונים שכלים כל אחד בנפרד לגרום למחלה – לא כל הגנים אותרו/מוקמו/מופו – מחלה אוטוזומלית </del>דומיננטית<del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>.</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"> </td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"> </td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''''בדיקת נשאות:''''' בדיקה לגילוי נושא גן (שלא ביטא אותו קלינית) במחלה אוטוזומלית דומיננטית הינה בעצם אותה בדיקה כמו בדיקה אבחנתית. </td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''''בדיקת נשאות:''''' בדיקה לגילוי נושא גן (שלא ביטא אותו קלינית) במחלה אוטוזומלית דומיננטית הינה בעצם אותה בדיקה כמו בדיקה אבחנתית. </td></tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 79:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 78:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''''מידת ביטוי המחלה:''''' הביטוי אינו מלא. הסיכוי שהגן לריבוי אצבעות יתבטא באדם שקיבל גן כזה הינו כ- 50%. כלומר יתכנו מצבים בהם בני משפחה (במשפחה עם מספר אנשים עם ריבוי אצבעות) יולדו עם מספר אצבעות תקין ובכל זאת יש סיכוי שיולדו להם ילדים עם ריבוי אצבעות – בני משפחה כאלה עם הפגם הגנטי (מוטציה בגן לתופעה) פשוט לא ביטאו את הגן. בחלק מהמקרים באותה משפחה יהיו ילדים עם עודף אצבעות רק בגפה אחת, ובחלק אחר ימצא ריבוי האצבעות בכל 4 הגפיים.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''''מידת ביטוי המחלה:''''' הביטוי אינו מלא. הסיכוי שהגן לריבוי אצבעות יתבטא באדם שקיבל גן כזה הינו כ- 50%. כלומר יתכנו מצבים בהם בני משפחה (במשפחה עם מספר אנשים עם ריבוי אצבעות) יולדו עם מספר אצבעות תקין ובכל זאת יש סיכוי שיולדו להם ילדים עם ריבוי אצבעות – בני משפחה כאלה עם הפגם הגנטי (מוטציה בגן לתופעה) פשוט לא ביטאו את הגן. בחלק מהמקרים באותה משפחה יהיו ילדים עם עודף אצבעות רק בגפה אחת, ובחלק אחר ימצא ריבוי האצבעות בכל 4 הגפיים.</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">&#160;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"><ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">== </ins>בעיות נילוות שניתן להדגים באמצעי הדמייה: <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">==</ins></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;"><del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</del>בעיות נילוות שניתן להדגים באמצעי הדמייה:<del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</del></td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">כאמור, באחוז לא מבוטל של המקרים יתכנו בעיות נוספות ואז לא מדובר בצורה המבודדת של פולידקטילי אלא בתסמונת גנטית שריבוי אצבעות הינו חלק ממנה (סינדרום גנטי מסויים). חלק מהתסמונות כוללות מומים מיבניים שניתן לזהותם בבדיקת אולטרסאונד. חלק קטן מהתסמונות יכללו רק בעיות תיפקודיות כמו פיגור שכלי ללא מומים במבנה הגוף שניתן לזהותם באולטרסאונד.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">כאמור, באחוז לא מבוטל של המקרים יתכנו בעיות נוספות ואז לא מדובר בצורה המבודדת של פולידקטילי אלא בתסמונת גנטית שריבוי אצבעות הינו חלק ממנה (סינדרום גנטי מסויים). חלק מהתסמונות כוללות מומים מיבניים שניתן לזהותם בבדיקת אולטרסאונד. חלק קטן מהתסמונות יכללו רק בעיות תיפקודיות כמו פיגור שכלי ללא מומים במבנה הגוף שניתן לזהותם באולטרסאונד.</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">לכן במקרה ומתגלת פולידקטילי יש חשיבות ניכרת לבדיקות נוספות לצמצם את הסבירות לבעיה רב מערכתית (תסמונת). יש לשקול בחיוב דיקור מי שפיר לשלול בעיה כרומוזומלית. יש גם צורך בבדיקת אולטרסאונד מקפת ויסודית שמטרתה לבדוק אם קיימים מומים נוספים באצבעות (אצבעות מחוברות, קיצור אצבעות אחרות) או באברי גוף אחרים. בדיקת אולטרסאונד תקינה (פרט לפולידקטילי הפרהאקסיאלית) מורידה את הסיכון לתסמונת גנטית באופן משמעותי, אם כי עדיין נותרת תוספת סיכון קטנה (אין מספרים מדויקים אמינים. הערכה כ-5% מעבר לסיכון הרגיל למומים ופגור שכלי שהוא 3%-4%). כלומר, יתכנו תסמונות שפרט לפולידקטילי לא יהיו כלל סימנים נוספים מלבד פיגור שכלי (לדוגמא תסמונת לורנס-מון-בידל) אך הסבירות להן לא גדולה.</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">לכן במקרה ומתגלת פולידקטילי יש חשיבות ניכרת לבדיקות נוספות לצמצם את הסבירות לבעיה רב מערכתית (תסמונת). יש לשקול בחיוב דיקור <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">ל[[בדיקת </ins>מי שפיר<ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>לשלול בעיה כרומוזומלית. יש גם צורך בבדיקת אולטרסאונד מקפת ויסודית שמטרתה לבדוק אם קיימים מומים נוספים באצבעות (אצבעות מחוברות, קיצור אצבעות אחרות) או באברי גוף אחרים. בדיקת אולטרסאונד תקינה (פרט לפולידקטילי הפרהאקסיאלית) מורידה את הסיכון לתסמונת גנטית באופן משמעותי, אם כי עדיין נותרת תוספת סיכון קטנה (אין מספרים מדויקים אמינים. הערכה כ-5% מעבר לסיכון הרגיל למומים ופגור שכלי שהוא 3%-4%). כלומר, יתכנו תסמונות שפרט לפולידקטילי לא יהיו כלל סימנים נוספים מלבד פיגור שכלי (לדוגמא תסמונת לורנס-מון-<ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">בידל או ברדט </ins>בידל) אך הסבירות להן לא גדולה.</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 95:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 93:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">כמובן שאם מדובר בצורה התסמונתית יש להעריך במדויק את הסיכון להשנות. זה משתנה לפי סוג התסמונת – בחלק מהמקרים מדובר בבעיה ספורדית (כתוצאה ממוטציה טריה), ובחלק בבעיה תורשתית עם סיכון הישנות של עד 25% כמו למשל בתסמונות המועברות בצורה אוטוזומלית רצסיבית (לדוגמא לורנס-מון-בידל). </td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">כמובן שאם מדובר בצורה התסמונתית יש להעריך במדויק את הסיכון להשנות. זה משתנה לפי סוג התסמונת – בחלק מהמקרים מדובר בבעיה ספורדית (כתוצאה ממוטציה טריה), ובחלק בבעיה תורשתית עם סיכון הישנות של עד 25% כמו למשל בתסמונות המועברות בצורה אוטוזומלית רצסיבית (לדוגמא לורנס-מון-בידל). </td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">&#160;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"><ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">== </ins>המידע הגנטי מולקולרי: <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">==</ins></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;"><del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</del>המידע הגנטי מולקולרי:<del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</del></td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''''הגן למחלה:''''' יש הטרוגניות גנטית וישנם כנראה מספר גנים. בחלק מהמקרים נמצא שהפגם (מוטציה) בגן הנקרא GLI3 יכול לגרום לצורה הפוסטאקסיאלית אולם בכדי להגדיל את מורכבות הבעיה פגם בגן זה גורם גם למקרים מעורבים (באותה משפחה פולידקטילי מצורה פוסטאקסיאלית ופרהאקסיאלית ביחד). יש כנראה גנים נוספים שטרם נמצאו.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''''הגן למחלה:''''' יש הטרוגניות גנטית וישנם כנראה מספר גנים. בחלק מהמקרים נמצא שהפגם (מוטציה) בגן הנקרא GLI3 יכול לגרום לצורה הפוסטאקסיאלית אולם בכדי להגדיל את מורכבות הבעיה פגם בגן זה גורם גם למקרים מעורבים (באותה משפחה פולידקטילי מצורה פוסטאקסיאלית ופרהאקסיאלית ביחד). יש כנראה גנים נוספים שטרם נמצאו.</td></tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 105:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 102:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''האמצעים לברור גנטי:''' </td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''האמצעים לברור גנטי:''' </td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">'''''בדיקה אבחנתית:''''' אין בשלב זה בדיקה גנטית פשוטה לאבחן את הפגם הקשור בצורה המבודדת של פולידקטילי. במשפחות מאד עניפות ניתן לבצע בדיקות תאחיזה (ראה: <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">בדיקה עקיפה של סמנים גנטיים במשפחה עם מספר חולים במשפחה – כשישנם מספר גנים שונים שכלים כל אחד בנפרד לגרום למחלה – לא כל הגנים אותרו/מוקמו/מופו – מחלה אוטוזומלית </del>דומיננטית<del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>. </td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">'''''בדיקה אבחנתית:''''' אין בשלב זה בדיקה גנטית פשוטה לאבחן את הפגם הקשור בצורה המבודדת של פולידקטילי. במשפחות מאד עניפות ניתן לבצע בדיקות תאחיזה (ראה: <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">[[תאחיזה גנטית לגנים שמיקומם כבר ידועים במחלה </ins>דומיננטית<ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>. <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''''בדיקת נשאות:''''' בדיקה לגילוי נושא גן (שלא ביטא אותו קלינית) במחלה אוטוזומלית דומיננטית הינה בעצם אותה בדיקה כמו בדיקה אבחנתית. </td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''''בדיקת נשאות:''''' בדיקה לגילוי נושא גן (שלא ביטא אותו קלינית) במחלה אוטוזומלית דומיננטית הינה בעצם אותה בדיקה כמו בדיקה אבחנתית. </td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''''בדיקת העובר:''''' כשמתגלה פולידקטילי בהריון, ללא מקרים ידועים של פולידקטילי במשפחה, לא ניתן להוכיח שמדובר בצורה המבודדת. ניתן לנסות לשלול חלק מהמחלות שבאבחנה המבדלת (בעיקר ע&quot;י בדיקות אולטרסאונד ושלילת מומים אחרים).</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''''בדיקת העובר:''''' כשמתגלה פולידקטילי בהריון, ללא מקרים ידועים של פולידקטילי במשפחה, לא ניתן להוכיח שמדובר בצורה המבודדת. ניתן לנסות לשלול חלק מהמחלות שבאבחנה המבדלת (בעיקר ע&quot;י בדיקות אולטרסאונד ושלילת מומים אחרים).</td></tr> </table>

Motti https://genopedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%95%D7%99_%D7%90%D7%A6%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%AA_%28%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%9C%D7%99%29.&diff=2222&oldid=prev 2007-01-12T13:36:00Z

<p></p> <table border='0' width='98%' cellpadding='0' cellspacing='4' style="background-color: white;"> <tr> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">גרסה מתאריך 13:36, 12 בינואר 2007</td> </tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 5:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 5:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''מבחינה רפואית מבדילים ב- 2 צורות עיקריות:'''</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''מבחינה רפואית מבדילים ב- 2 צורות עיקריות:'''</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">''1. תוספת אצבע בצד <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">האגודל </del>(<del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">פרהאקסיאלי</del>).''</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">''1. <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>תוספת אצבע בצד <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">הזרת </ins>(<ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">פוסטאקסיאלי</ins>).'' </td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"> </td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"> </td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">''2. תוספת אצבע בצד <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">הזרת </del>(<del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">פוסטאקסיאלי</del>).''</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">''2. <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>תוספת אצבע בצד <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">האגודל </ins>(<ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">פרהאקסיאלי</ins>).''</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"> </td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"> </td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">יש חשיבות גם להמצאות מומים או ממצאים נוספים, ולקיום מקרים נוספים במשפחה כפי שיפורט בהמשך.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">יש חשיבות גם להמצאות מומים או ממצאים נוספים, ולקיום מקרים נוספים במשפחה כפי שיפורט בהמשך.</td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;"></td><td colspan="2">&nbsp;</td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;"></td><td colspan="2">&nbsp;</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">== 1. פולידקטילי פוסטאקסיאלית. ==</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">== 1. פולידקטילי פוסטאקסיאלית. ==</td></tr> </table>

Motti https://genopedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%95%D7%99_%D7%90%D7%A6%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%AA_%28%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%9C%D7%99%29.&diff=2221&oldid=prev 2007-01-12T13:33:55Z

<p></p> <table border='0' width='98%' cellpadding='0' cellspacing='4' style="background-color: white;"> <tr> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">גרסה מתאריך 13:33, 12 בינואר 2007</td> </tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 1:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 1:</strong></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;"></td><td colspan="2">&nbsp;</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">== סוגים: ==</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">== סוגים: ==</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 6:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 5:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''מבחינה רפואית מבדילים ב- 2 צורות עיקריות:'''</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''מבחינה רפואית מבדילים ב- 2 צורות עיקריות:'''</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">1. תוספת אצבע בצד האגודל (פרהאקסיאלי)</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"><ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">''</ins>1. תוספת אצבע בצד האגודל (פרהאקסיאלי).<ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">''</ins></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">. </td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"><ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">2. תוספת אצבע בצד הזרת (פוסטאקסיאלי).</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"><ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">''</ins>2. תוספת אצבע בצד הזרת (פוסטאקסיאלי).<ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">''</ins></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"> </td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"> </td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">יש חשיבות גם להמצאות מומים או ממצאים נוספים, ולקיום מקרים נוספים במשפחה כפי שיפורט בהמשך.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">יש חשיבות גם להמצאות מומים או ממצאים נוספים, ולקיום מקרים נוספים במשפחה כפי שיפורט בהמשך.</td></tr> </table>

Motti https://genopedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%95%D7%99_%D7%90%D7%A6%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%AA_%28%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%9C%D7%99%29.&diff=2220&oldid=prev 2007-01-12T13:33:03Z

<p></p> <p><b>דף חדש</b></p><div><br /> == סוגים: ==<br /> <br /> עודף של אצבעות (6,7 או אף יותר אצבעות בגפה) יכול להמצא בגפה אחת או במספר גפיים.<br /> <br /> '''מבחינה רפואית מבדילים ב- 2 צורות עיקריות:'''<br /> <br /> 1. תוספת אצבע בצד האגודל (פרהאקסיאלי)<br /> . <br /> 2. תוספת אצבע בצד הזרת (פוסטאקסיאלי).<br /> <br /> יש חשיבות גם להמצאות מומים או ממצאים נוספים, ולקיום מקרים נוספים במשפחה כפי שיפורט בהמשך.<br /> <br /> <br /> <br /> == 1. פולידקטילי פוסטאקסיאלית. ==<br /> <br /> '''סימנים קליניים:'''<br /> <br /> זוהי הצורה השכיחה יותר של ריבוי אצבעות והיא שכיחה פי 10 מהצורה הפרהאקסיאלית. האצבע הנוספת בצד הזרת יכולה להיות כאצבע שלמה (סוג A) או רק שרידים מנוונים של אצבע (נראה כרקמה דקה, שרוך ללא עצם בתוכה, הניתנת בקלות להסרה ע&quot;י חניקתה בחוט מיד אחר הלידה) (סוג B). באותה משפחה יתכנו אנשים עם אצבע נוספת מסוג A ואחרים עם סוג B ולכן יש כנראה שונות במידת הביטוי של אותה מחלה ואותו פגם גנטי.<br /> <br /> ברוב המקרים (כ-90%) מהווה הפולידקטילי ביטוי יחיד של הבעיה ואין לילדים בעיות נילוות. במקרים אלו יש פגיעה בחומר הגנטי (מוטציה בגן) שביטויה רק ריבוי האצבעות (בגפה אחת או יותר). במקרים אלו ישנה אפשרות להעברה גנטית בצורת תורשה אוטוזומלית דומיננטית. יכולה לתמוך בכך הימצאות מקרים נוספים של אצבע נוספת אצל אחד ההורים או בני משפחה אחרים. לעיתים מסתבר שהיתה בעיה כזו רק לאחר בדיקה יסודית. ללא שאלות וברור מעמיק במשפחה לא תמיד ניתן לדעת על כך, שכן חלק מהמקרים התבטאו בצורה כה קלה, והאצבע הוסרה מיד אחר הלידה בלי להביא זאת לתשומת לב בני משפחה אחרים. <br /> <br /> במידה ואכן נמצא שבעיה דומה נמצאה בבני משפחה אחרים (או אחד ההורים) ניתן להניח שמדובר בצורה המשפחתית של פולידקטילי (במידה והסובלים מהתופעה במשפחה לא סבלו מבעיות נוספות). <br /> <br /> <br /> '''צורת ההעברה התורשתית:''' <br /> <br /> אוטוזומלית דומיננטית. במקרים שפולידקטלי הינו חלק מתסמונת התורשה תלויה בסוג התסמונת הספציפית שמאובחנת. <br /> <br /> <br /> '''מידת ביטוי המחלה:''' <br /> <br /> הביטוי אינו מלא. הסיכוי שהגן לריבוי אצבעות יתבטא באדם שקיבל גן כזה הינו כ- 65%. כלומר יתכנו מצבים בהם בני משפחה (במשפחה עם מספר אנשים עם ריבוי אצבעות) יולדו עם מספר אצבעות תקין ובכל זאת יולדו להם ילדים עם ריבוי אצבעות. בני משפחה כאלה (עם גן לתופעה) פשוט לא ביטאו את הגן. בחלק מהמקרים באותה משפחה יהיו ילדים עם עודף אצבעות רק בגפה אחת, ובאחריםיהיה ריבוי אצבעות בכל 4 הגפיים.<br /> <br /> <br /> '''בעיות נילוות שניתן להדגים באמצעי הדמייה:'''<br /> <br /> באחוז מסוים מהמקרים יתכנו בעיות נוספות ואז לא מדובר בצורה המבודדת של פולידקטילי אלא בתסמונת גנטית שריבוי אצבעות הינו חלק ממנה (סינדרום גנטי מסויים). חלק מהתסמונות כוללות מומים מיבניים שניתן לזהותם בעזרת בדיקת האולטרסאונד. חלק יחסית קטן מהתסמונות יכללו בעיות תיפקודיות כמו פיגור ללא מומים במבנה הגוף שניתן לזהותם באולטרהדסאונד.<br /> <br /> לכן במקרה ומתגלת פולידקטילי יש חשיבות ניכרת לבדיקות נוספות לצמצם את הסבירות לבעיה רב מערכתית (תסמונת). יש לשקול בחיוב דיקור מי שפיר לשלול בעיה כרומוזומלית. יש גם צורך בבדיקת אולטרסאונד מקפת ויסודית במטרה לבדוק האם קיימים מומים נוספים באצבעות (אצבעות מחוברות, קיצור אצבעות אחרות) או באברי גוף אחרים. בדיקת אולטרה סאונד תקינה (פרט לפולידקטילי הפוסטאקסיאלית) מורידה את הסיכון לתסמונת גנטית באופן משמעותי, אם כי עדיין נותרת תוספת סיכון קטנה (אין מספרים מדויקים אמינים. הערכה כ-2% מעבר לסיכון הרגיל למומים ופגור שכלי שהוא 3%-4%). כלומר, יתכנו תסמונות שפרט לפולידקטילי לא ניתן יהיה לגלות סימנים נוספים מלבד פיגור שכלי (לדוגמא תסמונת לורנס-מון-בידל) אך הסבירות להן לא גדולה.<br /> <br /> <br /> '''מה הסיכוי שהתופעה תחזור בהריון נוסף?'''<br /> <br /> ''א. אם המקרה בודד:'' אם זהו מקרה ראשון במשפחה ובמידה ומדובר בצורה המבודדת (לא תסמונתית) של פולידקטילי, אזי הסבירות גבוהה שהתופעה בעובר הינה תוצאה של &quot;מוטציה טריה&quot; בגן לפולידקטילי – כלומר ההעברה התורשתית מתחילה בעובר וכשיגדל צאצאיו יוכלו לקבל את הגן החולה בסבירות של 50% כל הריון. מאידך לזוג (וגם לבני משפחה אחרים שאינם צאצאים של החולה) במקרה כזה אין לכאורה סיכון גדול ללדת ילד נוסף עם בעיה דומה. <br /> <br /> '''''ב. אם יש מקרים רבים:''''' שונה המצב אם יש כבר במשפחה (או אחד מבני הזוג) מקרים דומים. אז אצל אחד מבני הזוג (שידוע שהוא חולה או שיש לו ילד חולה) נמצא הגן הגורם לפולידקטילי והסיכוי להעברתו בכל הריון 50% (אך לא תמיד זה חייב להתבטא). כיון שהגן לא תמיד &quot;מתבטא&quot; יכול אחד ההורים להיות נשא של הגן לפולידקטילי מבלי שיהיה לו עצמו ריבוי אצבעות. אז כמובן ישנו סיכון להישנות תופעה זו בהריונות הבאים, ובעצם הסיכון להשנות יכול להיות גם בכל אחד מבני המשפחה הרחוקים יותר שנושאים את הגן לפולידקטילי. <br /> <br /> כמובן שאם מדובר בצורה התסמונתית יש להעריך במדויק את הסיכון להשנות. זה משתנה לפי סוג התסמונת. בחלק מהמקרים מדובר בבעיה ספורדית (כתוצאה ממוטציה טריה), ובחלק בבעיה תורשתית עם סיכון הישנות של עד 25% כמו למשל בתסמונות המועברות בצורה אוטוזומלית רצסיבית (לדוגמא: לורנס-מון-בידל). <br /> <br /> <br /> '''המידע הגנטי מולקולרי:'''<br /> <br /> '''''הגן למחלה:''''' יש הטרוגניות גנטית כלומר - ישנם כנראה מספר גנים. בחלק מהמקרים נמצא שפגם(מוטציה) בגן הנקרא GLI3 יכול לגרום לצורה הפוסטאקסיאלית אולם בכדי להגדיל את מורכבות הבעיה, פגם בגן זה גורם גם למקרים מעורבים (באותה משפחה יכולים להיות אנשים עם פולידקטילי מצורה פוסטאקסיאלית ופרהאקסיאלית ביחד). יש כנראה גנים נוספים שטרם נמצאו.<br /> '''''מיקומו:''''' הגן GLI3 בכרומוזום 7p13. ובמשפחות אחרות 13q21-q32, ויתכנו אתרים נוספים.<br /> <br /> <br /> '''האמצעים לברור גנטי:''' <br /> <br /> '''''בדיקה אבחנתית:''''' אין בשלב זה בדיקה גנטית פשוטה לאבחן את הפגם הקשור בצורה המבודדת של פולידקטילי. במשפחות מאד עניפות ניתן לבצע בדיקות תאחיזה (ראה: בדיקה עקיפה של סמנים גנטיים במשפחה עם מספר חולים במשפחה – כשישנם מספר גנים שונים שכלים כל אחד בנפרד לגרום למחלה – לא כל הגנים אותרו/מוקמו/מופו – מחלה אוטוזומלית דומיננטית).<br /> <br /> '''''בדיקת נשאות:''''' בדיקה לגילוי נושא גן (שלא ביטא אותו קלינית) במחלה אוטוזומלית דומיננטית הינה בעצם אותה בדיקה כמו בדיקה אבחנתית. <br /> <br /> '''''בדיקת העובר:''''' כשמתגלה פולידקטילי בהריון, ללא מקרים ידועים של פולידקטילי במשפחה, לא ניתן להוכיח שמדובר בצורה המבודדת. ניתן לנסות לשלול חלק מהמחלות שבאבחנה המבדלת (בעיקר ע&quot;י בדיקות אולטרסאונד ושלילת מומים אחרים).<br /> <br /> == 2. פולידקטילי פרהאקסיאלית ==<br /> <br /> '''סימנים קליניים:'''<br /> <br /> זוהי הצורה הפחות שכיחה של ריבוי אצבעות. האצבע הנוספת בצד האגודל בד&quot;כ במבנה של כאצבע שלמה נפרדת או מחוברת לאגודל (כאגודל מפוצל). לעיתים זו האצבע השניה שמוכפלת. לעיתים הפולידקטילי מורכבת וכוללת גם חיבור בין אצבעות.<br /> <br /> גם כאן רוב המקרים (כ-80%) מהווה הפולידקטילי ביטוי יחיד של הבעיה – ואין לילדים בעיות נילוות, אולם בהשוואה לפולידקטיטלי הפוסטאקסיאלית, כאן לעיתים יותר קרובות ישנה בעיה מורכבת הכוללת בעיות נוספות באצבעות האחרות (חיבורים בין האצבעות, חסר של חלקי האצבעות) או באברים אחרים כחלק מתסמונת. במקרים שהפולידקטייל הינה בודדת, ישנה פגיעה בגן שהביטוי של פגם בו הינו רק ריבוי האצבעות (בגפה אחת או יותר). במקרים אלו יש אפשרות להעברה גנטית בצורת תורשה אוטוזומלית דומיננטית. יכולה לתמוך בכך הימצאות מקרים נוספים של אצבע נוספת אצל אחד ההורים או בני משפחה אחרים. לעיתים מסתבר שהיתה בעיה כזו רק לאחר בדיקה יסודית. ללא שאלות וברור מעמיק במשפחה לא תמיד ניתן לדעת על כך, שכן חלק מהמקרים התבטאו בצורה כה קלה בלי להביא זאת לתשומת לב הרופאים והמשפחה לא מודעת לכך. <br /> <br /> במידה ואכן נמצא שבעיה דומה נמצאה בבני משפחה אחרים (או באחד ההורים) ניתן להניח שמדובר בצורה המשפחתית של פולידקטילי (במידה והסובלים מהתופעה במשפחה לא סבלו מבעיות נוספות). <br /> <br /> <br /> '''צורת ההעברה התורשתית:'''<br /> <br /> ב[[הורשה אוטוזומלית דומיננטית]]. בצורות בהן פולידקטילי הינו חלק מתסמונת צורת ההעברה תלויה בסוג הספציפי של התסמונת המאובחנת. <br /> <br /> '''''מידת ביטוי המחלה:''''' הביטוי אינו מלא. הסיכוי שהגן לריבוי אצבעות יתבטא באדם שקיבל גן כזה הינו כ- 50%. כלומר יתכנו מצבים בהם בני משפחה (במשפחה עם מספר אנשים עם ריבוי אצבעות) יולדו עם מספר אצבעות תקין ובכל זאת יש סיכוי שיולדו להם ילדים עם ריבוי אצבעות – בני משפחה כאלה עם הפגם הגנטי (מוטציה בגן לתופעה) פשוט לא ביטאו את הגן. בחלק מהמקרים באותה משפחה יהיו ילדים עם עודף אצבעות רק בגפה אחת, ובחלק אחר ימצא ריבוי האצבעות בכל 4 הגפיים.<br /> <br /> <br /> '''בעיות נילוות שניתן להדגים באמצעי הדמייה:'''<br /> <br /> כאמור, באחוז לא מבוטל של המקרים יתכנו בעיות נוספות ואז לא מדובר בצורה המבודדת של פולידקטילי אלא בתסמונת גנטית שריבוי אצבעות הינו חלק ממנה (סינדרום גנטי מסויים). חלק מהתסמונות כוללות מומים מיבניים שניתן לזהותם בבדיקת אולטרסאונד. חלק קטן מהתסמונות יכללו רק בעיות תיפקודיות כמו פיגור שכלי ללא מומים במבנה הגוף שניתן לזהותם באולטרסאונד.<br /> <br /> לכן במקרה ומתגלת פולידקטילי יש חשיבות ניכרת לבדיקות נוספות לצמצם את הסבירות לבעיה רב מערכתית (תסמונת). יש לשקול בחיוב דיקור מי שפיר לשלול בעיה כרומוזומלית. יש גם צורך בבדיקת אולטרסאונד מקפת ויסודית שמטרתה לבדוק אם קיימים מומים נוספים באצבעות (אצבעות מחוברות, קיצור אצבעות אחרות) או באברי גוף אחרים. בדיקת אולטרסאונד תקינה (פרט לפולידקטילי הפרהאקסיאלית) מורידה את הסיכון לתסמונת גנטית באופן משמעותי, אם כי עדיין נותרת תוספת סיכון קטנה (אין מספרים מדויקים אמינים. הערכה כ-5% מעבר לסיכון הרגיל למומים ופגור שכלי שהוא 3%-4%). כלומר, יתכנו תסמונות שפרט לפולידקטילי לא יהיו כלל סימנים נוספים מלבד פיגור שכלי (לדוגמא תסמונת לורנס-מון-בידל) אך הסבירות להן לא גדולה.<br /> <br /> <br /> '''מה הסיכוי שהתופעה תחזור בהריון נוסף?'''<br /> <br /> אם זהו מקרה ראשון במשפחה ובמידה ומדובר בצורה המבודדת (לא תסמונתית) של פולידקטילי, אזי הסבירות גבוהה שהתופעה בעובר הינה תוצאה של &quot;מוטציה טריה&quot; בגן לפולידקטילי – כלומר ההעברה התורשתית מתחילה בעובר וכשיגדל, צאצאיו יוכלו לקבל את הגן החולה בסבירות של 50% בכל הריון. מאידך לזוג במקרה כזה אין לכאורה סיכון גדול ללדת ילד נוסף עם בעיה דומה. <br /> <br /> שונה המצב אם יש כבר במשפחה (או באחד מבני הזוג) מקרים דומים. אז לאחד מבני הזוג (שידוע שהוא חולה או שיש לו ילד חולה) נמצא הפגם בחומר הגנטי הגורם לפולידקטילי והסיכוי להעברתו בכל הריון 50% (אך לא תמיד זה חייב להתבטא). כיון שהגן לא תמיד &quot;מתבטא&quot; יכול אחד ההורים להיות נשא של הגן לפולידקטילי מבלי שיהיה לו עצמו ריבוי אצבעות. אז כמובן יש סיכון להישנות תופעה זו בהריונות הבאים, ובעצם הסיכון להשנות יכול להיות גם בכל אחד מבני המשפחה הבריאים הרחוקים יותר שנושאים את הגן לפולידקטילי. <br /> <br /> כמובן שאם מדובר בצורה התסמונתית יש להעריך במדויק את הסיכון להשנות. זה משתנה לפי סוג התסמונת – בחלק מהמקרים מדובר בבעיה ספורדית (כתוצאה ממוטציה טריה), ובחלק בבעיה תורשתית עם סיכון הישנות של עד 25% כמו למשל בתסמונות המועברות בצורה אוטוזומלית רצסיבית (לדוגמא לורנס-מון-בידל). <br /> <br /> <br /> '''המידע הגנטי מולקולרי:'''<br /> <br /> '''''הגן למחלה:''''' יש הטרוגניות גנטית וישנם כנראה מספר גנים. בחלק מהמקרים נמצא שהפגם (מוטציה) בגן הנקרא GLI3 יכול לגרום לצורה הפוסטאקסיאלית אולם בכדי להגדיל את מורכבות הבעיה פגם בגן זה גורם גם למקרים מעורבים (באותה משפחה פולידקטילי מצורה פוסטאקסיאלית ופרהאקסיאלית ביחד). יש כנראה גנים נוספים שטרם נמצאו.<br /> <br /> '''''מיקומו:''''' הגן GLI3 בכרומוזום 7p13, ויתכנו גנים נוספים באתרים אחרים.<br /> <br /> <br /> '''האמצעים לברור גנטי:''' <br /> <br /> '''''בדיקה אבחנתית:''''' אין בשלב זה בדיקה גנטית פשוטה לאבחן את הפגם הקשור בצורה המבודדת של פולידקטילי. במשפחות מאד עניפות ניתן לבצע בדיקות תאחיזה (ראה: בדיקה עקיפה של סמנים גנטיים במשפחה עם מספר חולים במשפחה – כשישנם מספר גנים שונים שכלים כל אחד בנפרד לגרום למחלה – לא כל הגנים אותרו/מוקמו/מופו – מחלה אוטוזומלית דומיננטית). <br /> <br /> '''''בדיקת נשאות:''''' בדיקה לגילוי נושא גן (שלא ביטא אותו קלינית) במחלה אוטוזומלית דומיננטית הינה בעצם אותה בדיקה כמו בדיקה אבחנתית. <br /> <br /> '''''בדיקת העובר:''''' כשמתגלה פולידקטילי בהריון, ללא מקרים ידועים של פולידקטילי במשפחה, לא ניתן להוכיח שמדובר בצורה המבודדת. ניתן לנסות לשלול חלק מהמחלות שבאבחנה המבדלת (בעיקר ע&quot;י בדיקות אולטרסאונד ושלילת מומים אחרים).</div>

Motti