https://genopedia.co.il/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A6%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94 2026-05-23T11:44:21Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.10.1 https://genopedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94&diff=4713&oldid=prev 2017-10-26T14:11:25Z

<p></p> <table border='0' width='98%' cellpadding='0' cellspacing='4' style="background-color: white;"> <tr> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">גרסה מתאריך 14:11, 26 באוקטובר 2017</td> </tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 1:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 1:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">== מהם גידולים שפירים (אדנומות ציסטיות) בריאה של העובר ==</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">== מהם גידולים שפירים (אדנומות ציסטיות) בריאה של העובר ==</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">המונח בלועזית: <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>(CCAM Congenital Cystic Adenomatoid Malformation.</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">המונח בלועזית: (CCAM <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>Congenital Cystic Adenomatoid Malformation.</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">מדובר בגידול שפיר מסוג אדנומה, הנובעות מהפרעה בהתפתחות רקמת ריאה.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">מדובר בגידול שפיר מסוג אדנומה, הנובעות מהפרעה בהתפתחות רקמת ריאה.</td></tr> </table>

Motti https://genopedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94&diff=4603&oldid=prev 2016-10-05T08:32:06Z

<p></p> <table border='0' width='98%' cellpadding='0' cellspacing='4' style="background-color: white;"> <tr> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">גרסה מתאריך 08:32, 5 באוקטובר 2016</td> </tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 55:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 55:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">מאידך סוג ΙΙΙ מתבטא בד&quot;כ בצורה קשה יותר - הרבה ממקרים אלו מתגלים עם בצקת כללית </td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">מאידך סוג ΙΙΙ מתבטא בד&quot;כ בצורה קשה יותר - הרבה ממקרים אלו מתגלים עם בצקת כללית </td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">(הידרופס), ריבוי מי שפיר, ואלו <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">בד&quot;כ מתים</del>. </td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">(הידרופס), ריבוי מי שפיר, ואלו <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">(5% מהמקרים) עלולים למות ברחם</ins>. </td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">ככלל, אם נותרת רקמה ציסטית אחרי הלידה היא מוסרת בניתוח (הניתוח דחוף רק אם הוא מפריע לילוד <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;"> ולנשים </del>) , רצוי לדחות ניתוח עד אחרי גיל 1 שנה. לכן הפרוגנוזה כמובן טובה יותר ככל ששטח הריאה הנקי מהתהליך גדול יותר.</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">ככלל, <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">אחרי הלידה רצוי לבדוק עם CT באם הכל חלף. </ins>אם נותרת רקמה ציסטית אחרי הלידה היא מוסרת בניתוח (הניתוח דחוף רק אם הוא <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">גורם לזיהומים חוזרים או </ins>מפריע לילוד <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">לנשום - מצב נדיר</ins>) , רצוי לדחות ניתוח עד אחרי גיל 1 שנה. לכן הפרוגנוזה כמובן טובה יותר ככל ששטח הריאה הנקי מהתהליך גדול יותר.</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">== אבחנה מבדלת: ==</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">== אבחנה מבדלת: ==</td></tr> </table>

Motti https://genopedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94&diff=2866&oldid=prev 2008-04-01T11:40:43Z

<p></p> <table border='0' width='98%' cellpadding='0' cellspacing='4' style="background-color: white;"> <tr> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">גרסה מתאריך 11:40, 1 באפריל 2008</td> </tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 1:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 1:</strong></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;"></td><td colspan="2">&nbsp;</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">== מהם גידולים שפירים (אדנומות ציסטיות) בריאה של העובר ==</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">== מהם גידולים שפירים (אדנומות ציסטיות) בריאה של העובר ==</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 19:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 18:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">הממצא מתחיל להתפתח בשב' 6 של ההיריון.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">הממצא מתחיל להתפתח בשב' 6 של ההיריון.</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">בד&quot;כ הפיק של הגודל בשב' 25-28 ונסיגה מופיעה בד&quot;כ אחרי שב' 28.</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">== סוגים ומידת חומרה: ==</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">== סוגים ומידת חומרה: ==</td></tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 73:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 73:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">1) באולטרא-סאונד לעקוב ולראות שהממצא נסוג (בד&quot;כ הפיק של הגודל בשב' 25-28 ונסיגה מופיעה בד&quot;כ אחרי שב' 28), ושלא מתפתחת בצקת כללית, אין ריבוי מי שפיר, אין מומים בכליות, ואין דחיקה של הלב או הסרעפת. במקרים שיש ציסטה גדולה , והעובר מפתח סמני אי ספיקה ( בצקת כללית ) ניתן לבצע ניקוז של הציסטה לחלל שק מי השפיר. </td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">1) באולטרא-סאונד לעקוב ולראות שהממצא נסוג (בד&quot;כ הפיק של הגודל בשב' 25-28 ונסיגה מופיעה בד&quot;כ אחרי שב' 28), ושלא מתפתחת בצקת כללית, אין ריבוי מי שפיר, אין מומים בכליות, ואין דחיקה של הלב או הסרעפת. במקרים שיש ציסטה גדולה , והעובר מפתח סמני אי ספיקה ( בצקת כללית ) ניתן לבצע ניקוז של הציסטה לחלל שק מי השפיר. </td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">2) אין סיכון מוגבר לתסמונות גנטיות ולכן לא נדרשת בדיקה גנטית או בדיקת מי שפיר </td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">2) אין סיכון מוגבר לתסמונות גנטיות ולכן לא נדרשת בדיקה גנטית או בדיקת מי שפיר (גם אם מילדים אותם מוקדם).</td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;"><del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;"> </del>(גם אם מילדים אותם מוקדם).</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">לאחרונה יש מס' עבודות שתומכות במתן סטרואידים לאמא לפני הולדתם של מקרים קשים אלו – עבודות אלו הדגימו תוצאות טובות לעוברים שהיה חזוי שיולדו במצב קשה. עבודות אלו דורשות אישור נוסף.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">לאחרונה יש מס' עבודות שתומכות במתן סטרואידים לאמא לפני הולדתם של מקרים קשים אלו – עבודות אלו הדגימו תוצאות טובות לעוברים שהיה חזוי שיולדו במצב קשה. עבודות אלו דורשות אישור נוסף.</td></tr> </table>

Motti https://genopedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94&diff=2865&oldid=prev 2008-04-01T11:39:28Z

<p></p> <p><b>דף חדש</b></p><div><br /> == מהם גידולים שפירים (אדנומות ציסטיות) בריאה של העובר ==<br /> <br /> המונח בלועזית: ((CCAM Congenital Cystic Adenomatoid Malformation.<br /> <br /> מדובר בגידול שפיר מסוג אדנומה, הנובעות מהפרעה בהתפתחות רקמת ריאה.<br /> הגידול מתאפיין בגדילת יתר של הברונכיולים (כיסי הריאה שבהם צריכה אחרי הלידה להתבצע כניסת החמצן לדם ). הגידולים נראים פעמים רבות בצורת ציסטה או ציסטות בריאות של העובר.<br /> <br /> == שכיחות: ==<br /> <br /> יחסית נדיר כ- 1 ל- 5,000 הריונות. <br /> <br /> גם בזכרים וגם בנקבות במידה שווה. <br /> <br /> == מועד ההופעה של הממצא: ==<br /> <br /> הממצא בד&quot;כ מתגלה בסקירת מערכות Ι (שב' 13-18).<br /> <br /> הממצא מתחיל להתפתח בשב' 6 של ההיריון.<br /> <br /> <br /> == סוגים ומידת חומרה: ==<br /> <br /> הסוג נקבע לפי גודל הציסטות:<br /> <br /> סוג Ι: רוב המקרים : חד צדדי (בד&quot;כ אינה אחת בצד אחד של בית החזה) מתאפיין בציסטות יחסית גדולות (2-10 סמ') עם קרומים דקים בין הציסטות. <br /> <br /> סוג ΙΙ: ציסטות בינוניות (מערבות) לעתים גם ציסטות קטנות וגם גדולות , אבל כולן פחות<br /> מ- 2 סמ'. <br /> <br /> סוג ΙΙΙ: ציסטות מיקרוסקופיות קטנות – נראה בבדיקת האולטרה-סאונד כריאה לבנה באותו איזור.<br /> <br /> == ממצאים נלווים מחוץ לריאה: ==<br /> <br /> הממצא אינו חלק מתסמונת גנטית – זוהי הפרעה מקומית.<br /> בד&quot;כ הממצא מוגבל רק לריאה.<br /> <br /> '''הממצאים שיכולים ללוות ממצא זה הם בעיקר:''' <br /> <br /> מומים בכליות (ניתן לראותם בברור בבדיקת אולטרא-סאונד). <br /> <br /> בצקת כללית (הידרופס) כשהממצא גדול ומפריע לתפקוד הלב – אז בד&quot;כ יש דחיקה של הלב לצד השני של בית החזה. <br /> <br /> ריבוי מי שפיר יכול אז גם להופיע עקב הלחץ של הגוש שמפריע לבליעת מי השפיר ע&quot;י העובר.<br /> <br /> == העברה תורשתית - ==<br /> <br /> הממצא לא תורשתי.<br /> <br /> == מה צפוי לתפקוד העובר בהמשך? ==<br /> <br /> אם לא מופיעים סיבוכים הממצא הרבה פעמים נסוג בגודל ונעלם. <br /> <br /> סוג Ι (ציסטות גדולות) קשור בפרוגנוזה יותר טובה. לא ברור מדוע ואיך הממצא נעלם.<br /> <br /> מאידך סוג ΙΙΙ מתבטא בד&quot;כ בצורה קשה יותר - הרבה ממקרים אלו מתגלים עם בצקת כללית <br /> (הידרופס), ריבוי מי שפיר, ואלו בד&quot;כ מתים. <br /> <br /> ככלל, אם נותרת רקמה ציסטית אחרי הלידה היא מוסרת בניתוח (הניתוח דחוף רק אם הוא מפריע לילוד ולנשים ) , רצוי לדחות ניתוח עד אחרי גיל 1 שנה. לכן הפרוגנוזה כמובן טובה יותר ככל ששטח הריאה הנקי מהתהליך גדול יותר.<br /> <br /> == אבחנה מבדלת: ==<br /> <br /> 1) הרניה דיאפרגמטית.<br /> <br /> 2) ציסטה ברונכוגנית - כאן מדובר בציסטה בודדת. אלו נראות הרבה פעמים כמו סוג Ι – אבל אינן חולפות.<br /> <br /> 3) Sequestration – רקמה ריאה שמקבלת זרימת דם ממחזור הדם השמאלי (בניגוד לריאות רגילות שמקבלות דם מעורק הריאה). ממצא זה דומה לסוג ΙΙΙ הוא דורש הרחקה ( תמיד ) אחרי הלידה. <br /> <br /> == איך לעקוב ומה עוד צריך לבדוק: ==<br /> <br /> בד&quot;כ דופלר יכול להספיק להפריד בין 2 מקרים אלו MRI יכול גם לעזור בהבדלה בין אפשרות זו לבין CCAM.<br /> <br /> 1) באולטרא-סאונד לעקוב ולראות שהממצא נסוג (בד&quot;כ הפיק של הגודל בשב' 25-28 ונסיגה מופיעה בד&quot;כ אחרי שב' 28), ושלא מתפתחת בצקת כללית, אין ריבוי מי שפיר, אין מומים בכליות, ואין דחיקה של הלב או הסרעפת. במקרים שיש ציסטה גדולה , והעובר מפתח סמני אי ספיקה ( בצקת כללית ) ניתן לבצע ניקוז של הציסטה לחלל שק מי השפיר. <br /> <br /> 2) אין סיכון מוגבר לתסמונות גנטיות ולכן לא נדרשת בדיקה גנטית או בדיקת מי שפיר <br /> (גם אם מילדים אותם מוקדם).<br /> <br /> לאחרונה יש מס' עבודות שתומכות במתן סטרואידים לאמא לפני הולדתם של מקרים קשים אלו – עבודות אלו הדגימו תוצאות טובות לעוברים שהיה חזוי שיולדו במצב קשה. עבודות אלו דורשות אישור נוסף.</div>

Motti