ציסטה בכורואיד פלקסוס - היסטוריית גרסאות

Motti: /* מה אם הציסטה בכורואיד פלקסוס לא נעלמת בשבוע 29 או שמתגלה בשליש השלישי סמוך ללידה או מיד אחרי הלידה (או באותה מידה לגבי subependymal pseudocyst)? */

2015-03-13T12:57:02Z

מה אם הציסטה בכורואיד פלקסוס לא נעלמת בשבוע 29 או שמתגלה בשליש השלישי סמוך ללידה או מיד אחרי הלידה (או באותה מידה לגבי subependymal pseudocyst)?

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 12:57, 13 במרץ 2015
שורה 44:		שורה 44:
	נמצא שיש חשיבות לעובדה אם יש ציסטות דו-צדדיות או חד צדדיות.		נמצא שיש חשיבות לעובדה אם יש ציסטות דו-צדדיות או חד צדדיות.

-	- במקרים שמדובר בציסטות דו צדדיות הסיכון למחלות כרומוזומליות או גנטיות אחרות עולה פי 4-7. במקרים אלו יש צורך בברור כרומוזומלי לפני או אחרי הלידה, ומעקב נוירוהתפתחותי. ניתן לבצע בדיקת [[~~NIPT\|~~בדיקת תסמונת דאון בדם האם]] = [[בדיקת תסמונת דאון בדם האם]].	+	- במקרים שמדובר בציסטות דו צדדיות הסיכון למחלות כרומוזומליות או גנטיות אחרות עולה פי 4-7. במקרים אלו יש צורך בברור כרומוזומלי לפני או אחרי הלידה, ומעקב נוירוהתפתחותי. ניתן לבצע בדיקת [[בדיקת תסמונת דאון בדם האם\|NIPT]] = [[בדיקת תסמונת דאון בדם האם]].

	- במקרים שהציסטה חד צדדית אין תוספת סיכון משמעותית ואין המלצה לברור מיוחד או מעקב מיוחד.		- במקרים שהציסטה חד צדדית אין תוספת סיכון משמעותית ואין המלצה לברור מיוחד או מעקב מיוחד.

Motti: /* מה אם הציסטה בכורואיד פלקסוס לא נעלמת בשבוע 29 או שמתגלה בשליש השלישי סמוך ללידה או מיד אחרי הלידה (או באותה מידה לגבי subependymal pseudocyst)? */

2015-03-13T12:56:25Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 12:56, 13 במרץ 2015
שורה 44:		שורה 44:
	נמצא שיש חשיבות לעובדה אם יש ציסטות דו-צדדיות או חד צדדיות.		נמצא שיש חשיבות לעובדה אם יש ציסטות דו-צדדיות או חד צדדיות.

-	- במקרים שמדובר בציסטות דו צדדיות הסיכון למחלות כרומוזומליות או גנטיות אחרות עולה פי 4-7. במקרים אלו יש צורך בברור כרומוזומלי לפני או אחרי הלידה, ומעקב נוירוהתפתחותי. ניתן לבצע בדיקת NIPT [[בדיקת תסמונת דאון בדם האם]].	+	- במקרים שמדובר בציסטות דו צדדיות הסיכון למחלות כרומוזומליות או גנטיות אחרות עולה פי 4-7. במקרים אלו יש צורך בברור כרומוזומלי לפני או אחרי הלידה, ומעקב נוירוהתפתחותי. ניתן לבצע בדיקת [[NIPT\|בדיקת תסמונת דאון בדם האם]] = [[בדיקת תסמונת דאון בדם האם]].

	- במקרים שהציסטה חד צדדית אין תוספת סיכון משמעותית ואין המלצה לברור מיוחד או מעקב מיוחד.		- במקרים שהציסטה חד צדדית אין תוספת סיכון משמעותית ואין המלצה לברור מיוחד או מעקב מיוחד.

Motti ב־12:55, 13 במרץ 2015

2015-03-13T12:55:27Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 12:55, 13 במרץ 2015
שורה 44:		שורה 44:
	נמצא שיש חשיבות לעובדה אם יש ציסטות דו-צדדיות או חד צדדיות.		נמצא שיש חשיבות לעובדה אם יש ציסטות דו-צדדיות או חד צדדיות.

-	- במקרים שמדובר בציסטות דו צדדיות הסיכון למחלות כרומוזומליות או גנטיות אחרות עולה פי 4-7. במקרים אלו יש צורך בברור כרומוזומלי לפני או אחרי הלידה, ומעקב נוירוהתפתחותי. ניתן לבצע בדיקת ~~[[בדיקת תסמונת דאון בדם האם~~	+	- במקרים שמדובר בציסטות דו צדדיות הסיכון למחלות כרומוזומליות או גנטיות אחרות עולה פי 4-7. במקרים אלו יש צורך בברור כרומוזומלי לפני או אחרי הלידה, ומעקב נוירוהתפתחותי. ניתן לבצע בדיקת NIPT [[בדיקת תסמונת דאון בדם האם]].
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-		+
-	\|NIPT]] [[בדיקת תסמונת דאון בדם האם]].	+

	- במקרים שהציסטה חד צדדית אין תוספת סיכון משמעותית ואין המלצה לברור מיוחד או מעקב מיוחד.		- במקרים שהציסטה חד צדדית אין תוספת סיכון משמעותית ואין המלצה לברור מיוחד או מעקב מיוחד.

Motti: /* מה אם הציסטה בכורואיד פלקסוס לא נעלמת בשבוע 29 או שמתגלה בשליש השלישי סמוך ללידה או מיד אחרי הלידה (או באותה מידה לגבי subependymal pseudocyst)? */

2015-03-13T12:53:35Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 12:53, 13 במרץ 2015
שורה 44:		שורה 44:
	נמצא שיש חשיבות לעובדה אם יש ציסטות דו-צדדיות או חד צדדיות.		נמצא שיש חשיבות לעובדה אם יש ציסטות דו-צדדיות או חד צדדיות.

-	- במקרים שמדובר בציסטות דו צדדיות הסיכון למחלות כרומוזומליות או גנטיות אחרות עולה פי 4-7. במקרים אלו יש צורך בברור כרומוזומלי לפני או אחרי הלידה, ומעקב נוירוהתפתחותי. ניתן לבצע בדיקת NIPT.	+	- במקרים שמדובר בציסטות דו צדדיות הסיכון למחלות כרומוזומליות או גנטיות אחרות עולה פי 4-7. במקרים אלו יש צורך בברור כרומוזומלי לפני או אחרי הלידה, ומעקב נוירוהתפתחותי. ניתן לבצע בדיקת [[בדיקת תסמונת דאון בדם האם
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+
		+	\|NIPT]] [[בדיקת תסמונת דאון בדם האם]].

	- במקרים שהציסטה חד צדדית אין תוספת סיכון משמעותית ואין המלצה לברור מיוחד או מעקב מיוחד.		- במקרים שהציסטה חד צדדית אין תוספת סיכון משמעותית ואין המלצה לברור מיוחד או מעקב מיוחד.

Motti ב־12:48, 13 במרץ 2015

2015-03-13T12:48:18Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 12:48, 13 במרץ 2015
שורה 1:		שורה 1:
		+	כורואיד פלקסוס ציסט. Subependymal pseudocyst.
	== מהו ממצא זה? ==		== מהו ממצא זה? ==

שורה 36:		שורה 37:

	בייעוץ גנטי ניתן לדון בדבר הצורך לבצע דיקור מי שפיר. יש חשיבות לפנות ליעוץ במקרים בהם מאותרים מומים או סימנים נוספים, במקרים שהציסטה נותרת אחרי שבוע 28, ויש מקום לכך וגם כאשר מדווחות הציסטות כממצא בודד.		בייעוץ גנטי ניתן לדון בדבר הצורך לבצע דיקור מי שפיר. יש חשיבות לפנות ליעוץ במקרים בהם מאותרים מומים או סימנים נוספים, במקרים שהציסטה נותרת אחרי שבוע 28, ויש מקום לכך וגם כאשר מדווחות הציסטות כממצא בודד.
		+
		+	== מה אם הציסטה בכורואיד פלקסוס לא נעלמת בשבוע 29 או שמתגלה בשליש השלישי סמוך ללידה או מיד אחרי הלידה (או באותה מידה לגבי subependymal pseudocyst)? ==
		+
		+	לפי עבודות על מספר מאות של מקרים כאלו (לרוב עבודות המבוססות על אולטרהסאונד אחרי הלידה), כ-1% עד 5% מהעוברים סמוך ללידה או בלידה יש ציסטה בגודל 1-8 מ"מ.
		+
		+	נמצא שיש חשיבות לעובדה אם יש ציסטות דו-צדדיות או חד צדדיות.
		+
		+	- במקרים שמדובר בציסטות דו צדדיות הסיכון למחלות כרומוזומליות או גנטיות אחרות עולה פי 4-7. במקרים אלו יש צורך בברור כרומוזומלי לפני או אחרי הלידה, ומעקב נוירוהתפתחותי. ניתן לבצע בדיקת NIPT.
		+
		+	- במקרים שהציסטה חד צדדית אין תוספת סיכון משמעותית ואין המלצה לברור מיוחד או מעקב מיוחד.

Motti: /* פרקטית: */

2014-04-21T15:37:11Z

פרקטית:

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 15:37, 21 באפריל 2014
שורה 28:		שורה 28:

	== פרקטית: ==		== פרקטית: ==
		+
		+	'''בישראל נקבע ה-LR הקשור בממצא זה ב- LR=1.0.'''

	הכל מסכימים שיש צורך בסקירת מערכות מכוונת לאיתור מומים הקשורים בתסמונת טריזומיה 18 בשבוע 22 - בעיקר לכוון למנח כפות ידיים ורגליים (לוודא שכפות הידיים נפתחות ואינן קפוצות), אין מום לב, גדילה תקינה, חדרי מוח תקינים. אם קיימת בעיה כלשהי יש לבצע דיקור מי שפיר.		הכל מסכימים שיש צורך בסקירת מערכות מכוונת לאיתור מומים הקשורים בתסמונת טריזומיה 18 בשבוע 22 - בעיקר לכוון למנח כפות ידיים ורגליים (לוודא שכפות הידיים נפתחות ואינן קפוצות), אין מום לב, גדילה תקינה, חדרי מוח תקינים. אם קיימת בעיה כלשהי יש לבצע דיקור מי שפיר.

-	יש הנוהגים לתת במקרים של ציסטה בכורואיד פלקסוס טווח ביטחון גדול יותר בהמלצה לדקור מי שפיר ~~– הגבול להמלצה על פי הסיכון לתסמונת דאון מועלה מ- 1:380 ל- 1:1000~~. במקרים שישנם ממצאים נוספים הגבולות הללו לא מספיקים ויש צורך בייעוץ גנטי.	+	יש הנוהגים לתת במקרים של ציסטה בכורואיד פלקסוס טווח ביטחון גדול יותר בהמלצה לדקור מי שפיר אף שאין המלצה כזו. במקרים שישנם ממצאים נוספים הגבולות הללו לא מספיקים ויש צורך בייעוץ גנטי.

	בייעוץ גנטי ניתן לדון בדבר הצורך לבצע דיקור מי שפיר. יש חשיבות לפנות ליעוץ במקרים בהם מאותרים מומים או סימנים נוספים, במקרים שהציסטה נותרת אחרי שבוע 28, ויש מקום לכך וגם כאשר מדווחות הציסטות כממצא בודד.		בייעוץ גנטי ניתן לדון בדבר הצורך לבצע דיקור מי שפיר. יש חשיבות לפנות ליעוץ במקרים בהם מאותרים מומים או סימנים נוספים, במקרים שהציסטה נותרת אחרי שבוע 28, ויש מקום לכך וגם כאשר מדווחות הציסטות כממצא בודד.

Motti: /* פרקטית: */

2014-04-21T14:28:22Z

פרקטית:

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 14:28, 21 באפריל 2014
שורה 31:		שורה 31:
	הכל מסכימים שיש צורך בסקירת מערכות מכוונת לאיתור מומים הקשורים בתסמונת טריזומיה 18 בשבוע 22 - בעיקר לכוון למנח כפות ידיים ורגליים (לוודא שכפות הידיים נפתחות ואינן קפוצות), אין מום לב, גדילה תקינה, חדרי מוח תקינים. אם קיימת בעיה כלשהי יש לבצע דיקור מי שפיר.		הכל מסכימים שיש צורך בסקירת מערכות מכוונת לאיתור מומים הקשורים בתסמונת טריזומיה 18 בשבוע 22 - בעיקר לכוון למנח כפות ידיים ורגליים (לוודא שכפות הידיים נפתחות ואינן קפוצות), אין מום לב, גדילה תקינה, חדרי מוח תקינים. אם קיימת בעיה כלשהי יש לבצע דיקור מי שפיר.

-	יש הנוהגים לתת במקרים של ציסטה בכורואיד פלקסוס טווח ביטחון גדול יותר בהמלצה לדקור מי שפיר – הגבול להמלצה על פי הסיכון לתסמונת דאון מועלה מ- 1:380 ל- 1:1000. ~~הגבול להמלצה לדיקור על פי הסיכון לטריזומיה 18 מועלה מ- 1:380 ל- 1:4000.~~ במקרים שישנם ממצאים נוספים הגבולות הללו לא מספיקים ויש צורך בייעוץ גנטי.	+	יש הנוהגים לתת במקרים של ציסטה בכורואיד פלקסוס טווח ביטחון גדול יותר בהמלצה לדקור מי שפיר – הגבול להמלצה על פי הסיכון לתסמונת דאון מועלה מ- 1:380 ל- 1:1000. במקרים שישנם ממצאים נוספים הגבולות הללו לא מספיקים ויש צורך בייעוץ גנטי.

	בייעוץ גנטי ניתן לדון בדבר הצורך לבצע דיקור מי שפיר. יש חשיבות לפנות ליעוץ במקרים בהם מאותרים מומים או סימנים נוספים, במקרים שהציסטה נותרת אחרי שבוע 28, ויש מקום לכך וגם כאשר מדווחות הציסטות כממצא בודד.		בייעוץ גנטי ניתן לדון בדבר הצורך לבצע דיקור מי שפיר. יש חשיבות לפנות ליעוץ במקרים בהם מאותרים מומים או סימנים נוספים, במקרים שהציסטה נותרת אחרי שבוע 28, ויש מקום לכך וגם כאשר מדווחות הציסטות כממצא בודד.

Motti: /* מהו ממצא זה? */

2014-04-21T14:26:11Z

מהו ממצא זה?

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 14:26, 21 באפריל 2014
שורה 3:		שורה 3:
	בחתך רוחבי של מוח ניתן לראות בעזרת מכשיר האולטרה-סאונד שקיימים 2 צדדים. בכל צד של המוח יש "חדר" המכיל נוזלים שמרפדים ומגינים על ריקמת המוח הרכה הסובבת את החדר בכל צד. הנוזלים בחדרים הללו מיוצרים ע"י רקמה ספוגית אשר ניראת כצפה בחלל החדר ונקראת כורואיד פלקסוס. רקמה זו אקטיבית מאד ביצירת הנוזל. לעיתים היא מייצרת את הנוזלים לתוך הרקמה הספוגית שלה עצמה וכך נוצר כיס נוזלי בתוכה שמכונה ציסטה. חשוב להדגיש כי מבנה קריבריפורמי של הכורואיד פלקסוס אינו ציסטה.		בחתך רוחבי של מוח ניתן לראות בעזרת מכשיר האולטרה-סאונד שקיימים 2 צדדים. בכל צד של המוח יש "חדר" המכיל נוזלים שמרפדים ומגינים על ריקמת המוח הרכה הסובבת את החדר בכל צד. הנוזלים בחדרים הללו מיוצרים ע"י רקמה ספוגית אשר ניראת כצפה בחלל החדר ונקראת כורואיד פלקסוס. רקמה זו אקטיבית מאד ביצירת הנוזל. לעיתים היא מייצרת את הנוזלים לתוך הרקמה הספוגית שלה עצמה וכך נוצר כיס נוזלי בתוכה שמכונה ציסטה. חשוב להדגיש כי מבנה קריבריפורמי של הכורואיד פלקסוס אינו ציסטה.

-	מציינים קיומה של ציסטה כזו אם גודלה מעל 5 מ"מ. זהו אחד מהממצאים האולטרהסוניים השכיחים יותר המופיע בכ- 2%-3% מהעוברים בשבועות 18-16. הממצא חולף בהמשך – בכ- 90% מהמקרים הציסטה נעלמת עד שבוע 28 ובאחרים היא חולפת אחר כך.	+	מציינים קיומה של ציסטה כזו אם גודלה מעל 3 מ"מ. זהו אחד מהממצאים האולטרהסוניים השכיחים יותר המופיע בכ- 2%-3% מהעוברים בשבועות 18-16. הממצא חולף בהמשך – בכ- 90% מהמקרים הציסטה נעלמת עד שבוע 28 ובאחרים היא חולפת אחר כך.

	הממצא מדווח בחלק מהמקרים בשני חדרי המוח ובאחרים רק בצד אחד. אין הבדל במשמעות.		הממצא מדווח בחלק מהמקרים בשני חדרי המוח ובאחרים רק בצד אחד. אין הבדל במשמעות.

Motti: /* מהו ממצא זה? */

2012-12-15T16:11:04Z

מהו ממצא זה?

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 16:11, 15 בדצמבר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	== מהו ממצא זה? ==		== מהו ממצא זה? ==

-	בחתך רוחבי של מוח ניתן לראות בעזרת מכשיר האולטרה-סאונד שקיימים 2 צדדים. בכל צד של המוח יש "חדר" המכיל נוזלים שמרפדים ומגינים על ריקמת המוח הרכה הסובבת את החדר בכל צד. הנוזלים בחדרים הללו מיוצרים ע"י רקמה ספוגית אשר ניראת כצפה בחלל החדר ונקראת כורואיד פלקסוס. רקמה זו אקטיבית מאד ביצירת הנוזל. לעיתים היא מייצרת את הנוזלים לתוך הרקמה הספוגית שלה עצמה וכך נוצר כיס נוזלי בתוכה שמכונה ציסטה.	+	בחתך רוחבי של מוח ניתן לראות בעזרת מכשיר האולטרה-סאונד שקיימים 2 צדדים. בכל צד של המוח יש "חדר" המכיל נוזלים שמרפדים ומגינים על ריקמת המוח הרכה הסובבת את החדר בכל צד. הנוזלים בחדרים הללו מיוצרים ע"י רקמה ספוגית אשר ניראת כצפה בחלל החדר ונקראת כורואיד פלקסוס. רקמה זו אקטיבית מאד ביצירת הנוזל. לעיתים היא מייצרת את הנוזלים לתוך הרקמה הספוגית שלה עצמה וכך נוצר כיס נוזלי בתוכה שמכונה ציסטה. חשוב להדגיש כי מבנה קריבריפורמי של הכורואיד פלקסוס אינו ציסטה.

	מציינים קיומה של ציסטה כזו אם גודלה מעל 5 מ"מ. זהו אחד מהממצאים האולטרהסוניים השכיחים יותר המופיע בכ- 2%-3% מהעוברים בשבועות 18-16. הממצא חולף בהמשך – בכ- 90% מהמקרים הציסטה נעלמת עד שבוע 28 ובאחרים היא חולפת אחר כך.		מציינים קיומה של ציסטה כזו אם גודלה מעל 5 מ"מ. זהו אחד מהממצאים האולטרהסוניים השכיחים יותר המופיע בכ- 2%-3% מהעוברים בשבועות 18-16. הממצא חולף בהמשך – בכ- 90% מהמקרים הציסטה נעלמת עד שבוע 28 ובאחרים היא חולפת אחר כך.

Motti: /* ומהי משמעותו? */

2012-12-15T16:09:26Z

ומהי משמעותו?

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 16:09, 15 בדצמבר 2012
שורה 11:		שורה 11:
	הציסטה עצמה חסרת משמעות קלינית – היא נמצאת בחלל החדר ואינה במגע עם רקמת המוח. לכן אין לציסטה כל השפעה מזיקה.		הציסטה עצמה חסרת משמעות קלינית – היא נמצאת בחלל החדר ואינה במגע עם רקמת המוח. לכן אין לציסטה כל השפעה מזיקה.

-	לפי מספר עבודות מחקר ציסטה זו יכולה לשמש כסמן בעל משמעות סטטיסטית בלבד בנושא מומים כרומוזומליים ובמיוחד טריזומיה 18. כיום, עם שיפור בדיקות ההדמיה של העובר, במידה ורואים כי הידים של העובר נפתחות בעת הסקירה, הופעת הציסטה ב-CPC אינה משנה כבר את הסיכון לטריזומיה 18.	+	לפי מספר עבודות מחקר ציסטה זו יכולה לשמש כסמן בעל משמעות סטטיסטית בלבד בנושא מומים כרומוזומליים ובמיוחד טריזומיה 18. כיום, עם שיפור בדיקות ההדמיה של העובר, במידה ורואים כי הידים של העובר נפתחות בעת הסקירה, הופעת הציסטה ב-CPC אינה משנה כבר את הסיכון לטריזומיה 18. חשוב לציין שברוב המקרים בהם אובחנה טריזומיה 18 אובחנו בעובר, פרט לציסטה בכורואיד פלקסוס, מומים נוספים - וכיום ברור כי בהעדר סימנים אחרים באולטרהסאונד לא קיימת תוספת סיכון לטריזומיה 18 רק עקב נוכחות ציסטה זו.

-	בעבר דווח קשר גם לטריזומיה 21 (תסמונת דאון) אולם קשר זה נחשב כיום חלש יותר ופחות משמעותי מבחינה סטטיסטית. חשוב לציין שברוב המקרים בהם אובחנה טריזומיה 18 אובחנו בעובר, פרט לציסטה בכורואיד פלקסוס, מומים נוספים וכיום ברור כי בהעדר סימנים אחרים באולטרהסאונד לא קיימת תוספת סיכון לטריזומיה 18 רק עקב נוכחות ציסטה זו.	+	בעבר דווח קשר גם לטריזומיה 21 (תסמונת דאון) אולם קשר זה נחשב כיום חלש יותר ופחות משמעותי מבחינה סטטיסטית.

	כאשר מאותרת ציסטה כזו יחד עם מומים נוספים, הסיכון להפרעות כרומוזומיות בעובר מוערכת כ- 15% וכאשר מדובר בממצא בודד הסיכון הוא פחות מ- ¼%. הסיכונים אינם משתנים באם מדובר בממצא חד או דו צדדי, או בגודל של הציסטה.		כאשר מאותרת ציסטה כזו יחד עם מומים נוספים, הסיכון להפרעות כרומוזומיות בעובר מוערכת כ- 15% וכאשר מדובר בממצא בודד הסיכון הוא פחות מ- ¼%. הסיכונים אינם משתנים באם מדובר בממצא חד או דו צדדי, או בגודל של הציסטה.