﻿<?xml version="1.0" encoding="utf-8"?>
<?xml-stylesheet type="text/css" href="https://genopedia.co.il/skins/common/feed.css?63"?>
<feed xmlns="http://www.w3.org/2005/Atom" xml:lang="He">
		<id>https://genopedia.co.il/index.php?action=history&amp;feed=atom&amp;title=%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%95%D7%9F_%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A2%22%D7%A9_%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%90%D7%95_%D7%91%D7%A7%D7%A8</id>
		<title>ניוון שרירים ע&quot;ש דושן או בקר - היסטוריית גרסאות</title>
		<link rel="self" type="application/atom+xml" href="https://genopedia.co.il/index.php?action=history&amp;feed=atom&amp;title=%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%95%D7%9F_%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A2%22%D7%A9_%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%90%D7%95_%D7%91%D7%A7%D7%A8"/>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://genopedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%95%D7%9F_%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A2%22%D7%A9_%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%90%D7%95_%D7%91%D7%A7%D7%A8&amp;action=history"/>
		<updated>2026-06-21T09:24:51Z</updated>
		<subtitle>היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי</subtitle>
		<generator>MediaWiki 1.10.1</generator>

	<entry>
		<id>https://genopedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%95%D7%9F_%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A2%22%D7%A9_%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%90%D7%95_%D7%91%D7%A7%D7%A8&amp;diff=5978&amp;oldid=prev</id>
		<title>Motti ב־08:54, 25 בינואר 2026</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://genopedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%95%D7%9F_%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A2%22%D7%A9_%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%90%D7%95_%D7%91%D7%A7%D7%A8&amp;diff=5978&amp;oldid=prev"/>
				<updated>2026-01-25T08:54:36Z</updated>
		
		<summary type="html">&lt;p&gt;&lt;/p&gt;

			&lt;table border='0' width='98%' cellpadding='0' cellspacing='4' style=&quot;background-color: white;&quot;&gt;
			&lt;tr&gt;
				&lt;td colspan='2' width='50%' align='center' style=&quot;background-color: white;&quot;&gt;→ הגרסה הקודמת&lt;/td&gt;
				&lt;td colspan='2' width='50%' align='center' style=&quot;background-color: white;&quot;&gt;גרסה מתאריך 08:54, 25 בינואר 2026&lt;/td&gt;
			&lt;/tr&gt;
		&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot; align=&quot;left&quot;&gt;&lt;strong&gt;שורה 40:&lt;/strong&gt;&lt;/td&gt;
&lt;td colspan=&quot;2&quot; align=&quot;left&quot;&gt;&lt;strong&gt;שורה 40:&lt;/strong&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt; &lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #eee; font-size: smaller;&quot;&gt;יוצא מהכלל הוא חסר של אקסון 2 או מוטציות STOP באקסון 1 או 2, שתיאורטית מסיטות את רצף הקריאה ואמורות היו לגרום לחוסר יצירת חלבון. אבל יש לגן זה אפשרות לנקודת התחלת הגן מאקסון 6 ובמקרה של חסר אקסון 2 החלבון מיוצר מאקסון 6 והוא תקין - לכן בחסר זה הביטוי מינימלי ולרוב אינו מורגש כלל.&lt;/td&gt;&lt;td&gt; &lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #eee; font-size: smaller;&quot;&gt;יוצא מהכלל הוא חסר של אקסון 2 או מוטציות STOP באקסון 1 או 2, שתיאורטית מסיטות את רצף הקריאה ואמורות היו לגרום לחוסר יצירת חלבון. אבל יש לגן זה אפשרות לנקודת התחלת הגן מאקסון 6 ובמקרה של חסר אקסון 2 החלבון מיוצר מאקסון 6 והוא תקין - לכן בחסר זה הביטוי מינימלי ולרוב אינו מורגש כלל.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt; &lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #eee; font-size: smaller;&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td&gt; &lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #eee; font-size: smaller;&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;-&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #ffa; font-size: smaller;&quot;&gt;נמצאו מקרים מיוחדים נוספים של חסר באקסונים מסויימים בגן שהתגלו כמקרים עם ביטוי קליני קל (או אף ללא ביטוי משמעותי קליני) בזכרים מעל לגיל 50 - לדוגמא: חסר אקסון 48, חסר אקסונים 45-51, חסר אקסונים 50-51, חסר אקסונים 49-51, חסר אקסונים: 3-9, חסר אקסונים: 50-53, חסר אקסונים: 44-54, חסר באקסונים 51-52 (ביוצאי קוצ'ין) דופליקציה באקסונים 50-59. חסר באקסונים 16-22 נמצא יחסית שכיח בערבים בישראל (ללא מחלה - לפחות לא עדות למחלה משמעותית). בספרות תוארו מקרים אסמפטומטים או עם צורת ביטוי קלה עם חסר באקסונים: 17-48, 35-44, 45-48, 51, 47, 10-27.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #cfc; font-size: smaller;&quot;&gt;נמצאו מקרים מיוחדים נוספים של חסר באקסונים מסויימים בגן שהתגלו כמקרים עם ביטוי קליני קל (או אף ללא ביטוי משמעותי קליני) בזכרים מעל לגיל 50 - לדוגמא: חסר אקסון 48, חסר אקסונים 45-51, חסר אקסונים 50-51, חסר אקסונים 49-51, חסר אקסונים: 3-9, חסר אקסונים: 50-53, חסר אקסונים: 44-54, חסר באקסונים 51-52 (ביוצאי קוצ'ין) דופליקציה באקסונים 50-59&lt;ins style=&quot;color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;&quot;&gt;. דופליקציה באקסונים 17-30&lt;/ins&gt;. חסר באקסונים 16-22 נמצא יחסית שכיח בערבים בישראל (ללא מחלה - לפחות לא עדות למחלה משמעותית). בספרות תוארו מקרים אסמפטומטים או עם צורת ביטוי קלה עם חסר באקסונים: 17-48, 35-44, 45-48, 51, 47, 10-27.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt; &lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #eee; font-size: smaller;&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td&gt; &lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #eee; font-size: smaller;&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt; &lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #eee; font-size: smaller;&quot;&gt;חסר אקסונים 16-22 הוחלט שלא לדווחו מאחר והודגם אצל מספר נשים הומוזיגוטיות בריאות. &lt;/td&gt;&lt;td&gt; &lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #eee; font-size: smaller;&quot;&gt;חסר אקסונים 16-22 הוחלט שלא לדווחו מאחר והודגם אצל מספר נשים הומוזיגוטיות בריאות. &lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;</summary>
		<author><name>Motti</name></author>	</entry>

	<entry>
		<id>https://genopedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%95%D7%9F_%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A2%22%D7%A9_%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%90%D7%95_%D7%91%D7%A7%D7%A8&amp;diff=5880&amp;oldid=prev</id>
		<title>Motti: /* סימנים קליניים: */</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://genopedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%95%D7%9F_%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A2%22%D7%A9_%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%90%D7%95_%D7%91%D7%A7%D7%A8&amp;diff=5880&amp;oldid=prev"/>
				<updated>2025-03-08T16:09:52Z</updated>
		
		<summary type="html">&lt;p&gt;&lt;span class=&quot;autocomment&quot;&gt;סימנים קליניים:&lt;/span&gt;&lt;/p&gt;

			&lt;table border='0' width='98%' cellpadding='0' cellspacing='4' style=&quot;background-color: white;&quot;&gt;
			&lt;tr&gt;
				&lt;td colspan='2' width='50%' align='center' style=&quot;background-color: white;&quot;&gt;→ הגרסה הקודמת&lt;/td&gt;
				&lt;td colspan='2' width='50%' align='center' style=&quot;background-color: white;&quot;&gt;גרסה מתאריך 16:09, 8 במרץ 2025&lt;/td&gt;
			&lt;/tr&gt;
		&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot; align=&quot;left&quot;&gt;&lt;strong&gt;שורה 42:&lt;/strong&gt;&lt;/td&gt;
&lt;td colspan=&quot;2&quot; align=&quot;left&quot;&gt;&lt;strong&gt;שורה 42:&lt;/strong&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt; &lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #eee; font-size: smaller;&quot;&gt;נמצאו מקרים מיוחדים נוספים של חסר באקסונים מסויימים בגן שהתגלו כמקרים עם ביטוי קליני קל (או אף ללא ביטוי משמעותי קליני) בזכרים מעל לגיל 50 - לדוגמא: חסר אקסון 48, חסר אקסונים 45-51, חסר אקסונים 50-51, חסר אקסונים 49-51, חסר אקסונים: 3-9, חסר אקסונים: 50-53, חסר אקסונים: 44-54, חסר באקסונים 51-52 (ביוצאי קוצ'ין) דופליקציה באקסונים 50-59. חסר באקסונים 16-22 נמצא יחסית שכיח בערבים בישראל (ללא מחלה - לפחות לא עדות למחלה משמעותית). בספרות תוארו מקרים אסמפטומטים או עם צורת ביטוי קלה עם חסר באקסונים: 17-48, 35-44, 45-48, 51, 47, 10-27.&lt;/td&gt;&lt;td&gt; &lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #eee; font-size: smaller;&quot;&gt;נמצאו מקרים מיוחדים נוספים של חסר באקסונים מסויימים בגן שהתגלו כמקרים עם ביטוי קליני קל (או אף ללא ביטוי משמעותי קליני) בזכרים מעל לגיל 50 - לדוגמא: חסר אקסון 48, חסר אקסונים 45-51, חסר אקסונים 50-51, חסר אקסונים 49-51, חסר אקסונים: 3-9, חסר אקסונים: 50-53, חסר אקסונים: 44-54, חסר באקסונים 51-52 (ביוצאי קוצ'ין) דופליקציה באקסונים 50-59. חסר באקסונים 16-22 נמצא יחסית שכיח בערבים בישראל (ללא מחלה - לפחות לא עדות למחלה משמעותית). בספרות תוארו מקרים אסמפטומטים או עם צורת ביטוי קלה עם חסר באקסונים: 17-48, 35-44, 45-48, 51, 47, 10-27.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt; &lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #eee; font-size: smaller;&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td&gt; &lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #eee; font-size: smaller;&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;-&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #ffa; font-size: smaller;&quot;&gt;&lt;del style=&quot;color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;&quot;&gt;ניתן לראות אם בחסר מסויים יש הסטת רצף הקריאה (ואז מצב של דושן) באתר: https://www&lt;/del&gt;.&lt;del style=&quot;color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;&quot;&gt;hindawi.com/journals/bmri/2009/325210/&lt;/del&gt;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #cfc; font-size: smaller;&quot;&gt;&lt;ins style=&quot;color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;&quot;&gt;חסר אקסונים 16-22 הוחלט שלא לדווחו מאחר והודגם אצל מספר נשים הומוזיגוטיות בריאות&lt;/ins&gt;. &lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt; &lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #eee; font-size: smaller;&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td&gt; &lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #eee; font-size: smaller;&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #cfc; font-size: smaller;&quot;&gt;ניתן לראות אם בחסר מסויים יש הסטת רצף הקריאה (ואז מצב של דושן) באתר: https://www.hindawi.com/journals/bmri/2009/325210/&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt; &lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #eee; font-size: smaller;&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td&gt; &lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #eee; font-size: smaller;&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt; &lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #eee; font-size: smaller;&quot;&gt;בנוסף, יתכנו שינויים נקודתיים שכיחים יחסית שאינם גורמים לביטוי של מחלה כלשהיא (אף שהם מביאים להדגמה מוטעית של חסר של אקסון - טעות טכנית ולא אמיתית הנובעת שהשינויים הבאים:c.-188C&amp;gt;T, (אקסון 1), c.831+10G&amp;gt;A (אקסון 8) ביהודים ממרוקו, c.7016A&amp;gt;G (אקסון 48) במוסלמים, c.7018C&amp;gt;T (אקסון 48) בנוצרים, c.9975-24G&amp;gt;A (אקסון 69) במוסלמים, c.10224-37G&amp;gt;A (אקסון 71) באשכנזים, c.10677T&amp;gt;C (אקסון 75). כמו כן שינוי נקודתי c.10247G&amp;gt;A (p.Trp3416*) (אקסון 71) בערבי נוצרי (CPK תקין בגיל 35). כמו כן שינויים בפרומוטור (לדוגמא בבוכרים dup dp427C) ובמיוחד אלו הכוללים הכפלה של אקסון 1 (עם עוד אקסומים ראשונים). אותו דבר בהכפלות של אקסונים בסוף הגן (הכוללים אקסון 79).&lt;/td&gt;&lt;td&gt; &lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #eee; font-size: smaller;&quot;&gt;בנוסף, יתכנו שינויים נקודתיים שכיחים יחסית שאינם גורמים לביטוי של מחלה כלשהיא (אף שהם מביאים להדגמה מוטעית של חסר של אקסון - טעות טכנית ולא אמיתית הנובעת שהשינויים הבאים:c.-188C&amp;gt;T, (אקסון 1), c.831+10G&amp;gt;A (אקסון 8) ביהודים ממרוקו, c.7016A&amp;gt;G (אקסון 48) במוסלמים, c.7018C&amp;gt;T (אקסון 48) בנוצרים, c.9975-24G&amp;gt;A (אקסון 69) במוסלמים, c.10224-37G&amp;gt;A (אקסון 71) באשכנזים, c.10677T&amp;gt;C (אקסון 75). כמו כן שינוי נקודתי c.10247G&amp;gt;A (p.Trp3416*) (אקסון 71) בערבי נוצרי (CPK תקין בגיל 35). כמו כן שינויים בפרומוטור (לדוגמא בבוכרים dup dp427C) ובמיוחד אלו הכוללים הכפלה של אקסון 1 (עם עוד אקסומים ראשונים). אותו דבר בהכפלות של אקסונים בסוף הגן (הכוללים אקסון 79).&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt; &lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #eee; font-size: smaller;&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td&gt; &lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #eee; font-size: smaller;&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #cfc; font-size: smaller;&quot;&gt;לעומת הנ&amp;quot;ל - מקרים חוזרים דווחו גם בחולים עם מחלה בין דושן לבקר (מחלה שיכולה להיות קשה. למשל חסר אקסונים 8-11 עלול לגרום לדושן או בקר: במרכז גדול הליידן דווחו 6 כדושן, עוד 20 כ-DMD/BMD ועוד 4 ניוון שרירים. &lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt; &lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #eee; font-size: smaller;&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td&gt; &lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #eee; font-size: smaller;&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt; &lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #eee; font-size: smaller;&quot;&gt;'''''בדיקות מעבדה:''''' לחולים יש ערכים מאד מוגברים של CPK בדם (CPK = קראטין-פוספו-קינז, אנזים מהשריר שמופרש לדם כשהשריר &amp;quot;נפצע&amp;quot; מכל סיבה שהיא). ערכים כה גבוהים כפי שמופיעים במחלה זו הינם נדירים באוכלוסייה הבריאה. גם הסימנים ברישום חשמלי של השריר (EMG) הינו אופייני. בביופסית שריר יש סימני ניוון אופייניים. &lt;/td&gt;&lt;td&gt; &lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #eee; font-size: smaller;&quot;&gt;'''''בדיקות מעבדה:''''' לחולים יש ערכים מאד מוגברים של CPK בדם (CPK = קראטין-פוספו-קינז, אנזים מהשריר שמופרש לדם כשהשריר &amp;quot;נפצע&amp;quot; מכל סיבה שהיא). ערכים כה גבוהים כפי שמופיעים במחלה זו הינם נדירים באוכלוסייה הבריאה. גם הסימנים ברישום חשמלי של השריר (EMG) הינו אופייני. בביופסית שריר יש סימני ניוון אופייניים. &lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;</summary>
		<author><name>Motti</name></author>	</entry>

	<entry>
		<id>https://genopedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%95%D7%9F_%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A2%22%D7%A9_%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%90%D7%95_%D7%91%D7%A7%D7%A8&amp;diff=5719&amp;oldid=prev</id>
		<title>Motti: /* סימנים קליניים: */</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://genopedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%95%D7%9F_%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A2%22%D7%A9_%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%90%D7%95_%D7%91%D7%A7%D7%A8&amp;diff=5719&amp;oldid=prev"/>
				<updated>2024-02-12T09:15:46Z</updated>
		
		<summary type="html">&lt;p&gt;&lt;span class=&quot;autocomment&quot;&gt;סימנים קליניים:&lt;/span&gt;&lt;/p&gt;

			&lt;table border='0' width='98%' cellpadding='0' cellspacing='4' style=&quot;background-color: white;&quot;&gt;
			&lt;tr&gt;
				&lt;td colspan='2' width='50%' align='center' style=&quot;background-color: white;&quot;&gt;→ הגרסה הקודמת&lt;/td&gt;
				&lt;td colspan='2' width='50%' align='center' style=&quot;background-color: white;&quot;&gt;גרסה מתאריך 09:15, 12 בפברואר 2024&lt;/td&gt;
			&lt;/tr&gt;
		&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot; align=&quot;left&quot;&gt;&lt;strong&gt;שורה 45:&lt;/strong&gt;&lt;/td&gt;
&lt;td colspan=&quot;2&quot; align=&quot;left&quot;&gt;&lt;strong&gt;שורה 45:&lt;/strong&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt; &lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #eee; font-size: smaller;&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td&gt; &lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #eee; font-size: smaller;&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt; &lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #eee; font-size: smaller;&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td&gt; &lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #eee; font-size: smaller;&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;-&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #ffa; font-size: smaller;&quot;&gt;בנוסף, יתכנו שינויים נקודתיים שכיחים יחסית שאינם גורמים לביטוי של מחלה כלשהיא (אף שהם מביאים להדגמה מוטעית של חסר של אקסון - טעות טכנית ולא אמיתית הנובעת שהשינויים הבאים:c.-188C&amp;gt;T, (אקסון 1), c.831+10G&amp;gt;A (אקסון 8) ביהודים ממרוקו, c.7016A&amp;gt;G (אקסון 48) במוסלמים, c.7018C&amp;gt;T (אקסון 48) בנוצרים, c.9975-24G&amp;gt;A (אקסון 69) במוסלמים, c.10224-37G&amp;gt;A (אקסון 71) באשכנזים, c.10677T&amp;gt;C (אקסון 75). כמו כן שינוי נקודתי c.10247G&amp;gt;A (p.Trp3416*) בערבי נוצרי (CPK תקין בגיל 35). כמו כן שינויים בפרומוטור (לדוגמא בבוכרים dup dp427C) ובמיוחד אלו הכוללים הכפלה של אקסון 1 (עם עוד אקסומים ראשונים). אותו דבר בהכפלות של אקסונים בסוף הגן (הכוללים אקסון 79).&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #cfc; font-size: smaller;&quot;&gt;בנוסף, יתכנו שינויים נקודתיים שכיחים יחסית שאינם גורמים לביטוי של מחלה כלשהיא (אף שהם מביאים להדגמה מוטעית של חסר של אקסון - טעות טכנית ולא אמיתית הנובעת שהשינויים הבאים:c.-188C&amp;gt;T, (אקסון 1), c.831+10G&amp;gt;A (אקסון 8) ביהודים ממרוקו, c.7016A&amp;gt;G (אקסון 48) במוסלמים, c.7018C&amp;gt;T (אקסון 48) בנוצרים, c.9975-24G&amp;gt;A (אקסון 69) במוסלמים, c.10224-37G&amp;gt;A (אקסון 71) באשכנזים, c.10677T&amp;gt;C (אקסון 75). כמו כן שינוי נקודתי c.10247G&amp;gt;A (p.Trp3416*&lt;ins style=&quot;color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;&quot;&gt;) (אקסון 71&lt;/ins&gt;) בערבי נוצרי (CPK תקין בגיל 35). כמו כן שינויים בפרומוטור (לדוגמא בבוכרים dup dp427C) ובמיוחד אלו הכוללים הכפלה של אקסון 1 (עם עוד אקסומים ראשונים). אותו דבר בהכפלות של אקסונים בסוף הגן (הכוללים אקסון 79).&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt; &lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #eee; font-size: smaller;&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td&gt; &lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #eee; font-size: smaller;&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt; &lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #eee; font-size: smaller;&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td&gt; &lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #eee; font-size: smaller;&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;</summary>
		<author><name>Motti</name></author>	</entry>

	<entry>
		<id>https://genopedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%95%D7%9F_%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A2%22%D7%A9_%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%90%D7%95_%D7%91%D7%A7%D7%A8&amp;diff=5718&amp;oldid=prev</id>
		<title>Motti: /* סימנים קליניים: */</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://genopedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%95%D7%9F_%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A2%22%D7%A9_%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%90%D7%95_%D7%91%D7%A7%D7%A8&amp;diff=5718&amp;oldid=prev"/>
				<updated>2024-02-12T09:14:33Z</updated>
		
		<summary type="html">&lt;p&gt;&lt;span class=&quot;autocomment&quot;&gt;סימנים קליניים:&lt;/span&gt;&lt;/p&gt;

			&lt;table border='0' width='98%' cellpadding='0' cellspacing='4' style=&quot;background-color: white;&quot;&gt;
			&lt;tr&gt;
				&lt;td colspan='2' width='50%' align='center' style=&quot;background-color: white;&quot;&gt;→ הגרסה הקודמת&lt;/td&gt;
				&lt;td colspan='2' width='50%' align='center' style=&quot;background-color: white;&quot;&gt;גרסה מתאריך 09:14, 12 בפברואר 2024&lt;/td&gt;
			&lt;/tr&gt;
		&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot; align=&quot;left&quot;&gt;&lt;strong&gt;שורה 45:&lt;/strong&gt;&lt;/td&gt;
&lt;td colspan=&quot;2&quot; align=&quot;left&quot;&gt;&lt;strong&gt;שורה 45:&lt;/strong&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt; &lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #eee; font-size: smaller;&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td&gt; &lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #eee; font-size: smaller;&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt; &lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #eee; font-size: smaller;&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td&gt; &lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #eee; font-size: smaller;&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;-&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #ffa; font-size: smaller;&quot;&gt;בנוסף, יתכנו שינויים נקודתיים שכיחים יחסית שאינם גורמים לביטוי של מחלה כלשהיא (אף שהם מביאים להדגמה מוטעית של חסר של אקסון - טעות טכנית ולא אמיתית הנובעת שהשינויים הבאים:c.-188C&amp;gt;T, (אקסון 1), c.831+10G&amp;gt;A (אקסון 8) ביהודים ממרוקו, c.7016A&amp;gt;G (אקסון 48) במוסלמים, c.7018C&amp;gt;T (אקסון 48) בנוצרים, c.9975-24G&amp;gt;A (אקסון 69) במוסלמים, c.10224-37G&amp;gt;A (אקסון 71) באשכנזים, c.10677T&amp;gt;C (אקסון 75). כמו כן שינויים בפרומוטור (לדוגמא בבוכרים dup dp427C) ובמיוחד אלו הכוללים הכפלה של אקסון 1 (עם עוד אקסומים ראשונים). אותו דבר בהכפלות של אקסונים בסוף הגן (הכוללים אקסון 79).&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #cfc; font-size: smaller;&quot;&gt;בנוסף, יתכנו שינויים נקודתיים שכיחים יחסית שאינם גורמים לביטוי של מחלה כלשהיא (אף שהם מביאים להדגמה מוטעית של חסר של אקסון - טעות טכנית ולא אמיתית הנובעת שהשינויים הבאים:c.-188C&amp;gt;T, (אקסון 1), c.831+10G&amp;gt;A (אקסון 8) ביהודים ממרוקו, c.7016A&amp;gt;G (אקסון 48) במוסלמים, c.7018C&amp;gt;T (אקסון 48) בנוצרים, c.9975-24G&amp;gt;A (אקסון 69) במוסלמים, c.10224-37G&amp;gt;A (אקסון 71) באשכנזים, c.10677T&amp;gt;C (אקסון 75&lt;ins style=&quot;color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;&quot;&gt;). כמו כן שינוי נקודתי c.10247G&amp;gt;A (p.Trp3416*) בערבי נוצרי (CPK תקין בגיל 35&lt;/ins&gt;). כמו כן שינויים בפרומוטור (לדוגמא בבוכרים dup dp427C) ובמיוחד אלו הכוללים הכפלה של אקסון 1 (עם עוד אקסומים ראשונים). אותו דבר בהכפלות של אקסונים בסוף הגן (הכוללים אקסון 79).&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt; &lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #eee; font-size: smaller;&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td&gt; &lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #eee; font-size: smaller;&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt; &lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #eee; font-size: smaller;&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td&gt; &lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #eee; font-size: smaller;&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;</summary>
		<author><name>Motti</name></author>	</entry>

	<entry>
		<id>https://genopedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%95%D7%9F_%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A2%22%D7%A9_%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%90%D7%95_%D7%91%D7%A7%D7%A8&amp;diff=5598&amp;oldid=prev</id>
		<title>Motti: /* סימנים קליניים: */</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://genopedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%95%D7%9F_%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A2%22%D7%A9_%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%90%D7%95_%D7%91%D7%A7%D7%A8&amp;diff=5598&amp;oldid=prev"/>
				<updated>2023-09-19T11:31:23Z</updated>
		
		<summary type="html">&lt;p&gt;&lt;span class=&quot;autocomment&quot;&gt;סימנים קליניים:&lt;/span&gt;&lt;/p&gt;

			&lt;table border='0' width='98%' cellpadding='0' cellspacing='4' style=&quot;background-color: white;&quot;&gt;
			&lt;tr&gt;
				&lt;td colspan='2' width='50%' align='center' style=&quot;background-color: white;&quot;&gt;→ הגרסה הקודמת&lt;/td&gt;
				&lt;td colspan='2' width='50%' align='center' style=&quot;background-color: white;&quot;&gt;גרסה מתאריך 11:31, 19 בספטמבר 2023&lt;/td&gt;
			&lt;/tr&gt;
		&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot; align=&quot;left&quot;&gt;&lt;strong&gt;שורה 40:&lt;/strong&gt;&lt;/td&gt;
&lt;td colspan=&quot;2&quot; align=&quot;left&quot;&gt;&lt;strong&gt;שורה 40:&lt;/strong&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt; &lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #eee; font-size: smaller;&quot;&gt;יוצא מהכלל הוא חסר של אקסון 2 או מוטציות STOP באקסון 1 או 2, שתיאורטית מסיטות את רצף הקריאה ואמורות היו לגרום לחוסר יצירת חלבון. אבל יש לגן זה אפשרות לנקודת התחלת הגן מאקסון 6 ובמקרה של חסר אקסון 2 החלבון מיוצר מאקסון 6 והוא תקין - לכן בחסר זה הביטוי מינימלי ולרוב אינו מורגש כלל.&lt;/td&gt;&lt;td&gt; &lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #eee; font-size: smaller;&quot;&gt;יוצא מהכלל הוא חסר של אקסון 2 או מוטציות STOP באקסון 1 או 2, שתיאורטית מסיטות את רצף הקריאה ואמורות היו לגרום לחוסר יצירת חלבון. אבל יש לגן זה אפשרות לנקודת התחלת הגן מאקסון 6 ובמקרה של חסר אקסון 2 החלבון מיוצר מאקסון 6 והוא תקין - לכן בחסר זה הביטוי מינימלי ולרוב אינו מורגש כלל.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt; &lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #eee; font-size: smaller;&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td&gt; &lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #eee; font-size: smaller;&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;-&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #ffa; font-size: smaller;&quot;&gt;נמצאו מקרים מיוחדים נוספים של חסר באקסונים מסויימים בגן שהתגלו כמקרים עם ביטוי קליני קל (או אף ללא ביטוי משמעותי קליני) בזכרים &lt;del style=&quot;color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;&quot;&gt;מתחת &lt;/del&gt;לגיל 50 - לדוגמא: חסר אקסון 48, חסר אקסונים 45-51, חסר אקסונים 50-51, חסר אקסונים 49-51, חסר אקסונים: 3-9, חסר אקסונים: 50-53, חסר אקסונים: 44-54, חסר באקסונים 51-52 (ביוצאי קוצ'ין) דופליקציה באקסונים 50-59. חסר באקסונים 16-22 נמצא יחסית שכיח בערבים בישראל (ללא מחלה - לפחות לא עדות למחלה משמעותית). בספרות תוארו מקרים אסמפטומטים או עם צורת ביטוי קלה עם חסר באקסונים: 17-48, 35-44, 45-48, 51, 47, 10-27.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #cfc; font-size: smaller;&quot;&gt;נמצאו מקרים מיוחדים נוספים של חסר באקסונים מסויימים בגן שהתגלו כמקרים עם ביטוי קליני קל (או אף ללא ביטוי משמעותי קליני) בזכרים &lt;ins style=&quot;color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;&quot;&gt;מעל &lt;/ins&gt;לגיל 50 - לדוגמא: חסר אקסון 48, חסר אקסונים 45-51, חסר אקסונים 50-51, חסר אקסונים 49-51, חסר אקסונים: 3-9, חסר אקסונים: 50-53, חסר אקסונים: 44-54, חסר באקסונים 51-52 (ביוצאי קוצ'ין) דופליקציה באקסונים 50-59. חסר באקסונים 16-22 נמצא יחסית שכיח בערבים בישראל (ללא מחלה - לפחות לא עדות למחלה משמעותית). בספרות תוארו מקרים אסמפטומטים או עם צורת ביטוי קלה עם חסר באקסונים: 17-48, 35-44, 45-48, 51, 47, 10-27.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt; &lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #eee; font-size: smaller;&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td&gt; &lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #eee; font-size: smaller;&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt; &lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #eee; font-size: smaller;&quot;&gt;ניתן לראות אם בחסר מסויים יש הסטת רצף הקריאה (ואז מצב של דושן) באתר: https://www.hindawi.com/journals/bmri/2009/325210/&lt;/td&gt;&lt;td&gt; &lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #eee; font-size: smaller;&quot;&gt;ניתן לראות אם בחסר מסויים יש הסטת רצף הקריאה (ואז מצב של דושן) באתר: https://www.hindawi.com/journals/bmri/2009/325210/&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;</summary>
		<author><name>Motti</name></author>	</entry>

	<entry>
		<id>https://genopedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%95%D7%9F_%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A2%22%D7%A9_%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%90%D7%95_%D7%91%D7%A7%D7%A8&amp;diff=5566&amp;oldid=prev</id>
		<title>Motti: /* סימנים קליניים: */</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://genopedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%95%D7%9F_%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A2%22%D7%A9_%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%90%D7%95_%D7%91%D7%A7%D7%A8&amp;diff=5566&amp;oldid=prev"/>
				<updated>2023-04-20T12:53:11Z</updated>
		
		<summary type="html">&lt;p&gt;&lt;span class=&quot;autocomment&quot;&gt;סימנים קליניים:&lt;/span&gt;&lt;/p&gt;

			&lt;table border='0' width='98%' cellpadding='0' cellspacing='4' style=&quot;background-color: white;&quot;&gt;
			&lt;tr&gt;
				&lt;td colspan='2' width='50%' align='center' style=&quot;background-color: white;&quot;&gt;→ הגרסה הקודמת&lt;/td&gt;
				&lt;td colspan='2' width='50%' align='center' style=&quot;background-color: white;&quot;&gt;גרסה מתאריך 12:53, 20 באפריל 2023&lt;/td&gt;
			&lt;/tr&gt;
		&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot; align=&quot;left&quot;&gt;&lt;strong&gt;שורה 28:&lt;/strong&gt;&lt;/td&gt;
&lt;td colspan=&quot;2&quot; align=&quot;left&quot;&gt;&lt;strong&gt;שורה 28:&lt;/strong&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt; &lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #eee; font-size: smaller;&quot;&gt;במחלת נוון שרירים ע&amp;quot;ש בקר ההופעה של סימנים ראשונים יותר מאוחרת – סביבות גיל 8-10. המהלך דומה אך יותר איטי מזה של מחלת דושן. חלק מהמקרים הם אף א-סמפטומטים ואצלם הביטוי הוא של רק עליית ה-CPK בדם. בגילים מבוגרים אפשרי גם מעורבות שריר הלב.&lt;/td&gt;&lt;td&gt; &lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #eee; font-size: smaller;&quot;&gt;במחלת נוון שרירים ע&amp;quot;ש בקר ההופעה של סימנים ראשונים יותר מאוחרת – סביבות גיל 8-10. המהלך דומה אך יותר איטי מזה של מחלת דושן. חלק מהמקרים הם אף א-סמפטומטים ואצלם הביטוי הוא של רק עליית ה-CPK בדם. בגילים מבוגרים אפשרי גם מעורבות שריר הלב.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt; &lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #eee; font-size: smaller;&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td&gt; &lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #eee; font-size: smaller;&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;-&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #ffa; font-size: smaller;&quot;&gt;צורות ביטוי שונות נצפו בחסרים הכוללים את אקסונים 45-46 (ביטוי קשה יחסית -כיסא גלגלים מגיל עשרה) או 45-47 (בכיסא מגיל 30 בממוצע) או 45-48 (כיסא מגיל 50) - ראה בלינק https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4376581/ וב-&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #cfc; font-size: smaller;&quot;&gt;צורות ביטוי שונות נצפו בחסרים הכוללים את אקסונים 45-46 (ביטוי קשה יחסית -כיסא גלגלים מגיל עשרה) או 45-47 (בכיסא מגיל 30 בממוצע) או 45-48 (כיסא מגיל 50) - ראה בלינק https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4376581/ וב- https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32417793/&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;-&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #ffa; font-size: smaller;&quot;&gt;&lt;del style=&quot;color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;&quot;&gt; &lt;/del&gt;https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32417793/&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #cfc; font-size: smaller;&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt; &lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #eee; font-size: smaller;&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td&gt; &lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #eee; font-size: smaller;&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt; &lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #eee; font-size: smaller;&quot;&gt;לדוגמא חסר נפוץ יחסית של אקסונים 48-51 הנחשב לקל: חסר של מקטע זה תואר במעל 56 נבדקים. החסר תואר במספר מקרים (ןגם משפחות) ללא כל סימפטומים עד גיל מבוגר. בחלק רק היתה רמה גבוהה של CPK בדם (שאין לו השפעה מזיקה). בחלק מהמקרים (כ-10%) היה ביטוי קרדיאלי מסוג קרדיומיופטיה בגילים 20-60. החוקרים שתארו את המקרים עם חסר זה קבעו אבחנה של BMD וב-2 מקרים אף DMD. לכאורה ב-3 מקרים היתה הפרעה בהתפתחות השכלית. באותה משפחה היו מקרים קלים וקשים כך שלא ניתן לצפות את החומרה לפי התמונה של מקרה אחר במשפחה. אבל בפרוט של התופעות שהיו למטופלים הללו כולם היו ללא בעיות מוטוריות - לכן לא ברור על סמך מה נקבעה אבחנה של BMD. החוקרים מציינים כי ב-30% מהמקרים שפוסמו לא נעשתה בדיקה מולקולרית מלאה ולכן ייתכן וחלק מהמקרים הקשים היו עקב בעיה אחרת בגן (במיוחד לגבי המקרים הבודדים שאובחנו לכאורה כ-DMD). כמו כן הם מציינים כי מדובר באיסוף מקרים מהספרות שלא היה מידע קליני מפורט עליהם. כמו כן אלו מקרים שדווחו ממרכזים שמופנים אליהם מקרים עם CPK גבוה או בעיות מוטוריות והם לא רואים אוכלוסיה רגילה - זאת בשעה שבאוכלוסיה הבריאה יש הרבה מאד מקרים עם חסר נפוץ של אקסונים 48-51 והם כלל לא מגיעים לבדיקה במרכזים של חולי דושן/בקר. המסקנה שלהם היא כי החסר הזה הינו הכי נפוץ והכי קל. ולכן, לאור הכרותנו בארץ עם חסרים דומים שמופיעים במאמר זה, ושנחשבים לשפירים, גם החסר הזה כנראה יותר שפיר מכפי שהוא מוצג במאמר המסכם הזה.&lt;/td&gt;&lt;td&gt; &lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #eee; font-size: smaller;&quot;&gt;לדוגמא חסר נפוץ יחסית של אקסונים 48-51 הנחשב לקל: חסר של מקטע זה תואר במעל 56 נבדקים. החסר תואר במספר מקרים (ןגם משפחות) ללא כל סימפטומים עד גיל מבוגר. בחלק רק היתה רמה גבוהה של CPK בדם (שאין לו השפעה מזיקה). בחלק מהמקרים (כ-10%) היה ביטוי קרדיאלי מסוג קרדיומיופטיה בגילים 20-60. החוקרים שתארו את המקרים עם חסר זה קבעו אבחנה של BMD וב-2 מקרים אף DMD. לכאורה ב-3 מקרים היתה הפרעה בהתפתחות השכלית. באותה משפחה היו מקרים קלים וקשים כך שלא ניתן לצפות את החומרה לפי התמונה של מקרה אחר במשפחה. אבל בפרוט של התופעות שהיו למטופלים הללו כולם היו ללא בעיות מוטוריות - לכן לא ברור על סמך מה נקבעה אבחנה של BMD. החוקרים מציינים כי ב-30% מהמקרים שפוסמו לא נעשתה בדיקה מולקולרית מלאה ולכן ייתכן וחלק מהמקרים הקשים היו עקב בעיה אחרת בגן (במיוחד לגבי המקרים הבודדים שאובחנו לכאורה כ-DMD). כמו כן הם מציינים כי מדובר באיסוף מקרים מהספרות שלא היה מידע קליני מפורט עליהם. כמו כן אלו מקרים שדווחו ממרכזים שמופנים אליהם מקרים עם CPK גבוה או בעיות מוטוריות והם לא רואים אוכלוסיה רגילה - זאת בשעה שבאוכלוסיה הבריאה יש הרבה מאד מקרים עם חסר נפוץ של אקסונים 48-51 והם כלל לא מגיעים לבדיקה במרכזים של חולי דושן/בקר. המסקנה שלהם היא כי החסר הזה הינו הכי נפוץ והכי קל. ולכן, לאור הכרותנו בארץ עם חסרים דומים שמופיעים במאמר זה, ושנחשבים לשפירים, גם החסר הזה כנראה יותר שפיר מכפי שהוא מוצג במאמר המסכם הזה.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;</summary>
		<author><name>Motti</name></author>	</entry>

	<entry>
		<id>https://genopedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%95%D7%9F_%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A2%22%D7%A9_%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%90%D7%95_%D7%91%D7%A7%D7%A8&amp;diff=5565&amp;oldid=prev</id>
		<title>Motti: /* סימנים קליניים: */</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://genopedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%95%D7%9F_%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A2%22%D7%A9_%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%90%D7%95_%D7%91%D7%A7%D7%A8&amp;diff=5565&amp;oldid=prev"/>
				<updated>2023-04-20T12:51:03Z</updated>
		
		<summary type="html">&lt;p&gt;&lt;span class=&quot;autocomment&quot;&gt;סימנים קליניים:&lt;/span&gt;&lt;/p&gt;

			&lt;table border='0' width='98%' cellpadding='0' cellspacing='4' style=&quot;background-color: white;&quot;&gt;
			&lt;tr&gt;
				&lt;td colspan='2' width='50%' align='center' style=&quot;background-color: white;&quot;&gt;→ הגרסה הקודמת&lt;/td&gt;
				&lt;td colspan='2' width='50%' align='center' style=&quot;background-color: white;&quot;&gt;גרסה מתאריך 12:51, 20 באפריל 2023&lt;/td&gt;
			&lt;/tr&gt;
		&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot; align=&quot;left&quot;&gt;&lt;strong&gt;שורה 28:&lt;/strong&gt;&lt;/td&gt;
&lt;td colspan=&quot;2&quot; align=&quot;left&quot;&gt;&lt;strong&gt;שורה 28:&lt;/strong&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt; &lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #eee; font-size: smaller;&quot;&gt;במחלת נוון שרירים ע&amp;quot;ש בקר ההופעה של סימנים ראשונים יותר מאוחרת – סביבות גיל 8-10. המהלך דומה אך יותר איטי מזה של מחלת דושן. חלק מהמקרים הם אף א-סמפטומטים ואצלם הביטוי הוא של רק עליית ה-CPK בדם. בגילים מבוגרים אפשרי גם מעורבות שריר הלב.&lt;/td&gt;&lt;td&gt; &lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #eee; font-size: smaller;&quot;&gt;במחלת נוון שרירים ע&amp;quot;ש בקר ההופעה של סימנים ראשונים יותר מאוחרת – סביבות גיל 8-10. המהלך דומה אך יותר איטי מזה של מחלת דושן. חלק מהמקרים הם אף א-סמפטומטים ואצלם הביטוי הוא של רק עליית ה-CPK בדם. בגילים מבוגרים אפשרי גם מעורבות שריר הלב.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt; &lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #eee; font-size: smaller;&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td&gt; &lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #eee; font-size: smaller;&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;-&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #ffa; font-size: smaller;&quot;&gt;צורות ביטוי שונות נצפו בחסרים הכוללים את אקסונים 45-46 (ביטוי קשה יחסית -כיסא גלגלים מגיל עשרה) או 45-47 (בכיסא מגיל 30 בממוצע) או 45-48 (כיסא מגיל 50) - ראה בלינק https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4376581/ &lt;del style=&quot;color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;&quot;&gt;uc&lt;/del&gt;- https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32417793/&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #cfc; font-size: smaller;&quot;&gt;צורות ביטוי שונות נצפו בחסרים הכוללים את אקסונים 45-46 (ביטוי קשה יחסית -כיסא גלגלים מגיל עשרה) או 45-47 (בכיסא מגיל 30 בממוצע) או 45-48 (כיסא מגיל 50) - ראה בלינק https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4376581/ &lt;ins style=&quot;color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;&quot;&gt;וב&lt;/ins&gt;-&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #cfc; font-size: smaller;&quot;&gt;&lt;ins style=&quot;color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;&quot;&gt; &lt;/ins&gt;https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32417793/&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt; &lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #eee; font-size: smaller;&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td&gt; &lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #eee; font-size: smaller;&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt; &lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #eee; font-size: smaller;&quot;&gt;לדוגמא חסר נפוץ יחסית של אקסונים 48-51 הנחשב לקל: חסר של מקטע זה תואר במעל 56 נבדקים. החסר תואר במספר מקרים (ןגם משפחות) ללא כל סימפטומים עד גיל מבוגר. בחלק רק היתה רמה גבוהה של CPK בדם (שאין לו השפעה מזיקה). בחלק מהמקרים (כ-10%) היה ביטוי קרדיאלי מסוג קרדיומיופטיה בגילים 20-60. החוקרים שתארו את המקרים עם חסר זה קבעו אבחנה של BMD וב-2 מקרים אף DMD. לכאורה ב-3 מקרים היתה הפרעה בהתפתחות השכלית. באותה משפחה היו מקרים קלים וקשים כך שלא ניתן לצפות את החומרה לפי התמונה של מקרה אחר במשפחה. אבל בפרוט של התופעות שהיו למטופלים הללו כולם היו ללא בעיות מוטוריות - לכן לא ברור על סמך מה נקבעה אבחנה של BMD. החוקרים מציינים כי ב-30% מהמקרים שפוסמו לא נעשתה בדיקה מולקולרית מלאה ולכן ייתכן וחלק מהמקרים הקשים היו עקב בעיה אחרת בגן (במיוחד לגבי המקרים הבודדים שאובחנו לכאורה כ-DMD). כמו כן הם מציינים כי מדובר באיסוף מקרים מהספרות שלא היה מידע קליני מפורט עליהם. כמו כן אלו מקרים שדווחו ממרכזים שמופנים אליהם מקרים עם CPK גבוה או בעיות מוטוריות והם לא רואים אוכלוסיה רגילה - זאת בשעה שבאוכלוסיה הבריאה יש הרבה מאד מקרים עם חסר נפוץ של אקסונים 48-51 והם כלל לא מגיעים לבדיקה במרכזים של חולי דושן/בקר. המסקנה שלהם היא כי החסר הזה הינו הכי נפוץ והכי קל. ולכן, לאור הכרותנו בארץ עם חסרים דומים שמופיעים במאמר זה, ושנחשבים לשפירים, גם החסר הזה כנראה יותר שפיר מכפי שהוא מוצג במאמר המסכם הזה.&lt;/td&gt;&lt;td&gt; &lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #eee; font-size: smaller;&quot;&gt;לדוגמא חסר נפוץ יחסית של אקסונים 48-51 הנחשב לקל: חסר של מקטע זה תואר במעל 56 נבדקים. החסר תואר במספר מקרים (ןגם משפחות) ללא כל סימפטומים עד גיל מבוגר. בחלק רק היתה רמה גבוהה של CPK בדם (שאין לו השפעה מזיקה). בחלק מהמקרים (כ-10%) היה ביטוי קרדיאלי מסוג קרדיומיופטיה בגילים 20-60. החוקרים שתארו את המקרים עם חסר זה קבעו אבחנה של BMD וב-2 מקרים אף DMD. לכאורה ב-3 מקרים היתה הפרעה בהתפתחות השכלית. באותה משפחה היו מקרים קלים וקשים כך שלא ניתן לצפות את החומרה לפי התמונה של מקרה אחר במשפחה. אבל בפרוט של התופעות שהיו למטופלים הללו כולם היו ללא בעיות מוטוריות - לכן לא ברור על סמך מה נקבעה אבחנה של BMD. החוקרים מציינים כי ב-30% מהמקרים שפוסמו לא נעשתה בדיקה מולקולרית מלאה ולכן ייתכן וחלק מהמקרים הקשים היו עקב בעיה אחרת בגן (במיוחד לגבי המקרים הבודדים שאובחנו לכאורה כ-DMD). כמו כן הם מציינים כי מדובר באיסוף מקרים מהספרות שלא היה מידע קליני מפורט עליהם. כמו כן אלו מקרים שדווחו ממרכזים שמופנים אליהם מקרים עם CPK גבוה או בעיות מוטוריות והם לא רואים אוכלוסיה רגילה - זאת בשעה שבאוכלוסיה הבריאה יש הרבה מאד מקרים עם חסר נפוץ של אקסונים 48-51 והם כלל לא מגיעים לבדיקה במרכזים של חולי דושן/בקר. המסקנה שלהם היא כי החסר הזה הינו הכי נפוץ והכי קל. ולכן, לאור הכרותנו בארץ עם חסרים דומים שמופיעים במאמר זה, ושנחשבים לשפירים, גם החסר הזה כנראה יותר שפיר מכפי שהוא מוצג במאמר המסכם הזה.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;</summary>
		<author><name>Motti</name></author>	</entry>

	<entry>
		<id>https://genopedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%95%D7%9F_%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A2%22%D7%A9_%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%90%D7%95_%D7%91%D7%A7%D7%A8&amp;diff=5564&amp;oldid=prev</id>
		<title>Motti: /* סימנים קליניים: */</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://genopedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%95%D7%9F_%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A2%22%D7%A9_%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%90%D7%95_%D7%91%D7%A7%D7%A8&amp;diff=5564&amp;oldid=prev"/>
				<updated>2023-04-20T12:50:39Z</updated>
		
		<summary type="html">&lt;p&gt;&lt;span class=&quot;autocomment&quot;&gt;סימנים קליניים:&lt;/span&gt;&lt;/p&gt;

			&lt;table border='0' width='98%' cellpadding='0' cellspacing='4' style=&quot;background-color: white;&quot;&gt;
			&lt;tr&gt;
				&lt;td colspan='2' width='50%' align='center' style=&quot;background-color: white;&quot;&gt;→ הגרסה הקודמת&lt;/td&gt;
				&lt;td colspan='2' width='50%' align='center' style=&quot;background-color: white;&quot;&gt;גרסה מתאריך 12:50, 20 באפריל 2023&lt;/td&gt;
			&lt;/tr&gt;
		&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot; align=&quot;left&quot;&gt;&lt;strong&gt;שורה 28:&lt;/strong&gt;&lt;/td&gt;
&lt;td colspan=&quot;2&quot; align=&quot;left&quot;&gt;&lt;strong&gt;שורה 28:&lt;/strong&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt; &lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #eee; font-size: smaller;&quot;&gt;במחלת נוון שרירים ע&amp;quot;ש בקר ההופעה של סימנים ראשונים יותר מאוחרת – סביבות גיל 8-10. המהלך דומה אך יותר איטי מזה של מחלת דושן. חלק מהמקרים הם אף א-סמפטומטים ואצלם הביטוי הוא של רק עליית ה-CPK בדם. בגילים מבוגרים אפשרי גם מעורבות שריר הלב.&lt;/td&gt;&lt;td&gt; &lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #eee; font-size: smaller;&quot;&gt;במחלת נוון שרירים ע&amp;quot;ש בקר ההופעה של סימנים ראשונים יותר מאוחרת – סביבות גיל 8-10. המהלך דומה אך יותר איטי מזה של מחלת דושן. חלק מהמקרים הם אף א-סמפטומטים ואצלם הביטוי הוא של רק עליית ה-CPK בדם. בגילים מבוגרים אפשרי גם מעורבות שריר הלב.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt; &lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #eee; font-size: smaller;&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td&gt; &lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #eee; font-size: smaller;&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;-&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #ffa; font-size: smaller;&quot;&gt;צורות ביטוי שונות נצפו בחסרים הכוללים את אקסונים 45-46 (ביטוי קשה יחסית -כיסא גלגלים מגיל עשרה) או 45-47 (בכיסא מגיל 30 בממוצע) או 45-48 (כיסא מגיל 50) - ראה בלינק https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4376581/&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #cfc; font-size: smaller;&quot;&gt;צורות ביטוי שונות נצפו בחסרים הכוללים את אקסונים 45-46 (ביטוי קשה יחסית -כיסא גלגלים מגיל עשרה) או 45-47 (בכיסא מגיל 30 בממוצע) או 45-48 (כיסא מגיל 50) - ראה בלינק https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4376581&lt;ins style=&quot;color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;&quot;&gt;/ uc- https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32417793&lt;/ins&gt;/&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt; &lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #eee; font-size: smaller;&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td&gt; &lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #eee; font-size: smaller;&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt; &lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #eee; font-size: smaller;&quot;&gt;לדוגמא חסר נפוץ יחסית של אקסונים 48-51 הנחשב לקל: חסר של מקטע זה תואר במעל 56 נבדקים. החסר תואר במספר מקרים (ןגם משפחות) ללא כל סימפטומים עד גיל מבוגר. בחלק רק היתה רמה גבוהה של CPK בדם (שאין לו השפעה מזיקה). בחלק מהמקרים (כ-10%) היה ביטוי קרדיאלי מסוג קרדיומיופטיה בגילים 20-60. החוקרים שתארו את המקרים עם חסר זה קבעו אבחנה של BMD וב-2 מקרים אף DMD. לכאורה ב-3 מקרים היתה הפרעה בהתפתחות השכלית. באותה משפחה היו מקרים קלים וקשים כך שלא ניתן לצפות את החומרה לפי התמונה של מקרה אחר במשפחה. אבל בפרוט של התופעות שהיו למטופלים הללו כולם היו ללא בעיות מוטוריות - לכן לא ברור על סמך מה נקבעה אבחנה של BMD. החוקרים מציינים כי ב-30% מהמקרים שפוסמו לא נעשתה בדיקה מולקולרית מלאה ולכן ייתכן וחלק מהמקרים הקשים היו עקב בעיה אחרת בגן (במיוחד לגבי המקרים הבודדים שאובחנו לכאורה כ-DMD). כמו כן הם מציינים כי מדובר באיסוף מקרים מהספרות שלא היה מידע קליני מפורט עליהם. כמו כן אלו מקרים שדווחו ממרכזים שמופנים אליהם מקרים עם CPK גבוה או בעיות מוטוריות והם לא רואים אוכלוסיה רגילה - זאת בשעה שבאוכלוסיה הבריאה יש הרבה מאד מקרים עם חסר נפוץ של אקסונים 48-51 והם כלל לא מגיעים לבדיקה במרכזים של חולי דושן/בקר. המסקנה שלהם היא כי החסר הזה הינו הכי נפוץ והכי קל. ולכן, לאור הכרותנו בארץ עם חסרים דומים שמופיעים במאמר זה, ושנחשבים לשפירים, גם החסר הזה כנראה יותר שפיר מכפי שהוא מוצג במאמר המסכם הזה.&lt;/td&gt;&lt;td&gt; &lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #eee; font-size: smaller;&quot;&gt;לדוגמא חסר נפוץ יחסית של אקסונים 48-51 הנחשב לקל: חסר של מקטע זה תואר במעל 56 נבדקים. החסר תואר במספר מקרים (ןגם משפחות) ללא כל סימפטומים עד גיל מבוגר. בחלק רק היתה רמה גבוהה של CPK בדם (שאין לו השפעה מזיקה). בחלק מהמקרים (כ-10%) היה ביטוי קרדיאלי מסוג קרדיומיופטיה בגילים 20-60. החוקרים שתארו את המקרים עם חסר זה קבעו אבחנה של BMD וב-2 מקרים אף DMD. לכאורה ב-3 מקרים היתה הפרעה בהתפתחות השכלית. באותה משפחה היו מקרים קלים וקשים כך שלא ניתן לצפות את החומרה לפי התמונה של מקרה אחר במשפחה. אבל בפרוט של התופעות שהיו למטופלים הללו כולם היו ללא בעיות מוטוריות - לכן לא ברור על סמך מה נקבעה אבחנה של BMD. החוקרים מציינים כי ב-30% מהמקרים שפוסמו לא נעשתה בדיקה מולקולרית מלאה ולכן ייתכן וחלק מהמקרים הקשים היו עקב בעיה אחרת בגן (במיוחד לגבי המקרים הבודדים שאובחנו לכאורה כ-DMD). כמו כן הם מציינים כי מדובר באיסוף מקרים מהספרות שלא היה מידע קליני מפורט עליהם. כמו כן אלו מקרים שדווחו ממרכזים שמופנים אליהם מקרים עם CPK גבוה או בעיות מוטוריות והם לא רואים אוכלוסיה רגילה - זאת בשעה שבאוכלוסיה הבריאה יש הרבה מאד מקרים עם חסר נפוץ של אקסונים 48-51 והם כלל לא מגיעים לבדיקה במרכזים של חולי דושן/בקר. המסקנה שלהם היא כי החסר הזה הינו הכי נפוץ והכי קל. ולכן, לאור הכרותנו בארץ עם חסרים דומים שמופיעים במאמר זה, ושנחשבים לשפירים, גם החסר הזה כנראה יותר שפיר מכפי שהוא מוצג במאמר המסכם הזה.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;</summary>
		<author><name>Motti</name></author>	</entry>

	<entry>
		<id>https://genopedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%95%D7%9F_%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A2%22%D7%A9_%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%90%D7%95_%D7%91%D7%A7%D7%A8&amp;diff=5557&amp;oldid=prev</id>
		<title>Motti: /* סימנים קליניים: */</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://genopedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%95%D7%9F_%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A2%22%D7%A9_%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%90%D7%95_%D7%91%D7%A7%D7%A8&amp;diff=5557&amp;oldid=prev"/>
				<updated>2023-04-02T08:40:47Z</updated>
		
		<summary type="html">&lt;p&gt;&lt;span class=&quot;autocomment&quot;&gt;סימנים קליניים:&lt;/span&gt;&lt;/p&gt;

			&lt;table border='0' width='98%' cellpadding='0' cellspacing='4' style=&quot;background-color: white;&quot;&gt;
			&lt;tr&gt;
				&lt;td colspan='2' width='50%' align='center' style=&quot;background-color: white;&quot;&gt;→ הגרסה הקודמת&lt;/td&gt;
				&lt;td colspan='2' width='50%' align='center' style=&quot;background-color: white;&quot;&gt;גרסה מתאריך 08:40, 2 באפריל 2023&lt;/td&gt;
			&lt;/tr&gt;
		&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot; align=&quot;left&quot;&gt;&lt;strong&gt;שורה 40:&lt;/strong&gt;&lt;/td&gt;
&lt;td colspan=&quot;2&quot; align=&quot;left&quot;&gt;&lt;strong&gt;שורה 40:&lt;/strong&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt; &lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #eee; font-size: smaller;&quot;&gt;יוצא מהכלל הוא חסר של אקסון 2 או מוטציות STOP באקסון 1 או 2, שתיאורטית מסיטות את רצף הקריאה ואמורות היו לגרום לחוסר יצירת חלבון. אבל יש לגן זה אפשרות לנקודת התחלת הגן מאקסון 6 ובמקרה של חסר אקסון 2 החלבון מיוצר מאקסון 6 והוא תקין - לכן בחסר זה הביטוי מינימלי ולרוב אינו מורגש כלל.&lt;/td&gt;&lt;td&gt; &lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #eee; font-size: smaller;&quot;&gt;יוצא מהכלל הוא חסר של אקסון 2 או מוטציות STOP באקסון 1 או 2, שתיאורטית מסיטות את רצף הקריאה ואמורות היו לגרום לחוסר יצירת חלבון. אבל יש לגן זה אפשרות לנקודת התחלת הגן מאקסון 6 ובמקרה של חסר אקסון 2 החלבון מיוצר מאקסון 6 והוא תקין - לכן בחסר זה הביטוי מינימלי ולרוב אינו מורגש כלל.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt; &lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #eee; font-size: smaller;&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td&gt; &lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #eee; font-size: smaller;&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;-&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #ffa; font-size: smaller;&quot;&gt;נמצאו מקרים מיוחדים נוספים של חסר באקסונים מסויימים בגן שהתגלו כמקרים עם ביטוי קליני קל (או אף ללא ביטוי משמעותי קליני) בזכרים מתחת לגיל 50 - לדוגמא: חסר אקסון 48, חסר אקסונים 45-51, חסר אקסונים 50-51, חסר אקסונים: 3-9, חסר אקסונים: 50-53, חסר אקסונים: 44-54, חסר באקסונים 51-52 (ביוצאי קוצ'ין) דופליקציה באקסונים 50-59. חסר באקסונים 16-22 נמצא יחסית שכיח בערבים בישראל (ללא מחלה - לפחות לא עדות למחלה משמעותית). בספרות תוארו מקרים אסמפטומטים או עם צורת ביטוי קלה עם חסר באקסונים: 17-48, 35-44, 45-48, 51, 47, 10-27.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #cfc; font-size: smaller;&quot;&gt;נמצאו מקרים מיוחדים נוספים של חסר באקסונים מסויימים בגן שהתגלו כמקרים עם ביטוי קליני קל (או אף ללא ביטוי משמעותי קליני) בזכרים מתחת לגיל 50 - לדוגמא: חסר אקסון 48, חסר אקסונים 45-51, חסר אקסונים 50&lt;ins style=&quot;color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;&quot;&gt;-51, חסר אקסונים 49&lt;/ins&gt;-51, חסר אקסונים: 3-9, חסר אקסונים: 50-53, חסר אקסונים: 44-54, חסר באקסונים 51-52 (ביוצאי קוצ'ין) דופליקציה באקסונים 50-59. חסר באקסונים 16-22 נמצא יחסית שכיח בערבים בישראל (ללא מחלה - לפחות לא עדות למחלה משמעותית). בספרות תוארו מקרים אסמפטומטים או עם צורת ביטוי קלה עם חסר באקסונים: 17-48, 35-44, 45-48, 51, 47, 10-27.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt; &lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #eee; font-size: smaller;&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td&gt; &lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #eee; font-size: smaller;&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt; &lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #eee; font-size: smaller;&quot;&gt;ניתן לראות אם בחסר מסויים יש הסטת רצף הקריאה (ואז מצב של דושן) באתר: https://www.hindawi.com/journals/bmri/2009/325210/&lt;/td&gt;&lt;td&gt; &lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #eee; font-size: smaller;&quot;&gt;ניתן לראות אם בחסר מסויים יש הסטת רצף הקריאה (ואז מצב של דושן) באתר: https://www.hindawi.com/journals/bmri/2009/325210/&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;</summary>
		<author><name>Motti</name></author>	</entry>

	<entry>
		<id>https://genopedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%95%D7%9F_%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A2%22%D7%A9_%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%90%D7%95_%D7%91%D7%A7%D7%A8&amp;diff=5556&amp;oldid=prev</id>
		<title>Motti: /* סימנים קליניים: */</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://genopedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%95%D7%9F_%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A2%22%D7%A9_%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%90%D7%95_%D7%91%D7%A7%D7%A8&amp;diff=5556&amp;oldid=prev"/>
				<updated>2023-04-02T08:39:28Z</updated>
		
		<summary type="html">&lt;p&gt;&lt;span class=&quot;autocomment&quot;&gt;סימנים קליניים:&lt;/span&gt;&lt;/p&gt;

			&lt;table border='0' width='98%' cellpadding='0' cellspacing='4' style=&quot;background-color: white;&quot;&gt;
			&lt;tr&gt;
				&lt;td colspan='2' width='50%' align='center' style=&quot;background-color: white;&quot;&gt;→ הגרסה הקודמת&lt;/td&gt;
				&lt;td colspan='2' width='50%' align='center' style=&quot;background-color: white;&quot;&gt;גרסה מתאריך 08:39, 2 באפריל 2023&lt;/td&gt;
			&lt;/tr&gt;
		&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot; align=&quot;left&quot;&gt;&lt;strong&gt;שורה 24:&lt;/strong&gt;&lt;/td&gt;
&lt;td colspan=&quot;2&quot; align=&quot;left&quot;&gt;&lt;strong&gt;שורה 24:&lt;/strong&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt; &lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #eee; font-size: smaller;&quot;&gt;'''במחלת בקר:'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt; &lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #eee; font-size: smaller;&quot;&gt;'''במחלת בקר:'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt; &lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #eee; font-size: smaller;&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td&gt; &lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #eee; font-size: smaller;&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;-&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #ffa; font-size: smaller;&quot;&gt;החסר של האקסונים מותיר את המשך החלבון המיוצר מגן זה ברצף הנכון.&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;-&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #ffa; font-size: smaller;&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;-&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #ffa; font-size: smaller;&quot;&gt;במחלת נוון שרירים ע&amp;quot;ש בקר ההופעה של סימנים ראשונים יותר מאוחרת – סביבות גיל 8-10. המהלך דומה אך יותר איטי מזה של מחלת דושן. חלק מהמקרים הם אף א-סמפטומטים ואצלם הביטוי הוא של רק עליית ה-CPK בדם. בגילים מבוגרים אפשרי גם מעורבות שריר הלב.&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;-&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #ffa; font-size: smaller;&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;-&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #ffa; font-size: smaller;&quot;&gt;צורות ביטוי שונות נצפו בחסרים הכוללים את אקסונים 45-46 (ביטוי קשה יחסית -כיסא גלגלים מגיל עשרה) או 45-47 (בכיסא מגיל 30 בממוצע) או 45-48 (כיסא מגיל 50) -  ראה בלינק https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4376581/&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;-&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #ffa; font-size: smaller;&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;-&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #ffa; font-size: smaller;&quot;&gt;לדוגמא חסר נפוץ יחסית של אקסונים 48-51 הנחשב לקל: חסר של מקטע זה תואר במעל 56 נבדקים. החסר תואר במספר מקרים (ןגם משפחות) ללא כל סימפטומים עד גיל מבוגר. בחלק רק היתה רמה גבוהה של CPK בדם (שאין לו השפעה מזיקה). בחלק מהמקרים (כ-10%) היה ביטוי קרדיאלי מסוג קרדיומיופטיה בגילים 20-60. החוקרים שתארו את המקרים עם חסר זה קבעו אבחנה של BMD וב-2 מקרים אף DMD. לכאורה ב-3 מקרים היתה הפרעה בהתפתחות השכלית. באותה משפחה היו מקרים קלים וקשים כך שלא ניתן לצפות את החומרה לפי התמונה של מקרה אחר במשפחה. אבל בפרוט של התופעות שהיו למטופלים הללו כולם היו ללא בעיות מוטוריות - לכן לא ברור על סמך מה נקבעה אבחנה של BMD. החוקרים מציינים כי ב-30% מהמקרים שפוסמו לא נעשתה בדיקה מולקולרית מלאה ולכן ייתכן וחלק מהמקרים הקשים היו עקב בעיה אחרת בגן (במיוחד לגבי המקרים הבודדים שאובחנו לכאורה כ-DMD). כמו כן הם מציינים כי מדובר באיסוף מקרים מהספרות שלא היה מידע קליני מפורט עליהם. כמו כן אלו מקרים שדווחו ממרכזים שמופנים אליהם מקרים עם CPK גבוה או בעיות מוטוריות והם לא רואים אוכלוסיה רגילה - זאת בשעה שבאוכלוסיה הבריאה יש הרבה מאד מקרים עם חסר נפוץ של אקסונים 48-51 והם כלל לא מגיעים לבדיקה במרכזים של חולי דושן/בקר. המסקנה שלהם היא כי החסר הזה הינו הכי נפוץ והכי קל. ולכן, לאור הכרותנו בארץ עם חסרים דומים שמופיעים במאמר זה, ושנחשבים לשפירים, גם החסר הזה כנראה יותר שפיר מכפי שהוא מוצג במאמר המסכם הזה. &lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;-&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #ffa; font-size: smaller;&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;-&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #ffa; font-size: smaller;&quot;&gt;יש לציין כי חשוב להימנע מעבודה מאומצת באותם מקרים של חסר הכולל אקסון 51.&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;-&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #ffa; font-size: smaller;&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;-&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #ffa; font-size: smaller;&quot;&gt;כמו כן ייתכן ויש משפחות בהן החסר 48-51 קשור בשינוי אינטרוני העושה splicing  שונה של ה-RNA ומסביר למה במשפחות מסויימות הפנוטיפ קשה יותר. לכן מומלץ לוודא במשפחה בה מתגלה חסר זה שיש בני משפחה נוספים עם החסר והם מקרים אסמפטומטים.&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;-&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #ffa; font-size: smaller;&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;-&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #ffa; font-size: smaller;&quot;&gt;פרט לדוגמא 48-51 ישנם עוד '''מקרים יוצאי דופן''' שמצטברים עם הזמן כשינויים שאינם מזיקים בצורה משמעותית לתפקוד - אפילו לא בזכרים מבוגרים כמו הדוגמא לעיל (של 48-51): להלן דוגמאות: &lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;-&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #ffa; font-size: smaller;&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;-&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #ffa; font-size: smaller;&quot;&gt;יוצא מהכלל הוא חסר של אקסון 2 או מוטציות STOP באקסון 1 או 2, שתיאורטית מסיטות את רצף הקריאה ואמורות היו לגרום לחוסר יצירת חלבון. אבל יש לגן זה אפשרות לנקודת התחלת הגן מאקסון 6 ובמקרה של חסר אקסון 2 החלבון מיוצר מאקסון 6 והוא תקין - לכן בחסר זה הביטוי מינימלי ולרוב אינו מורגש כלל.&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;-&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #ffa; font-size: smaller;&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;-&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #ffa; font-size: smaller;&quot;&gt;נמצאו מקרים מיוחדים נוספים של חסר באקסונים מסויימים בגן שהתגלו כמקרים עם ביטוי קליני קל (או אף ללא ביטוי משמעותי קליני) בזכרים מתחת לגיל 50 - לדוגמא: חסר אקסונים: 3-9, חסר אקסונים: 50-53, חסר אקסונים: 44-54, חסר אקסונים 49-51, חסר אקסונים 45-51. חסר באקסונים 51-52 (ביוצאי קוצ'ין) דופליקציה באקסונים 50-59. חסר באקסונים 16-22 נמצא יחסית שכיח בערבים בישראל (ללא מחלה - לפחות לא עדות למחלה משמעותית).  &lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;-&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #ffa; font-size: smaller;&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;-&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #ffa; font-size: smaller;&quot;&gt;ניתן לראות אם בחסר מסויים יש הסטת רצף הקריאה (ואז מצב של דושן) באתר: https://www.hindawi.com/journals/bmri/2009/325210/&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;-&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #ffa; font-size: smaller;&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;-&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #ffa; font-size: smaller;&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;-&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #ffa; font-size: smaller;&quot;&gt;בנוסף, יתכנו שינויים נקודתיים שכיחים יחסית שאינם גורמים לביטוי של מחלה כלשהיא (אף שהם מביאים להדגמה מוטעית של חסר של אקסון - טעות טכנית ולא אמיתית הנובעת שהשינויים הבאים:c.-188C&amp;gt;T, (אקסון 1), c.831+10G&amp;gt;A (אקסון 8) ביהודים ממרוקו, c.7016A&amp;gt;G (אקסון 48) במוסלמים, c.7018C&amp;gt;T (אקסון 48) בנוצרים, c.9975-24G&amp;gt;A (אקסון 69) במוסלמים, c.10224-37G&amp;gt;A (אקסון 71) באשכנזים, c.10677T&amp;gt;C (אקסון 75). כמו כן שינויים בפרומוטור (לדוגמא בבוכרים dup dp427C) ובמיוחד אלו הכוללים הכפלה של אקסון 1 (עם עוד אקסומים ראשונים). אותו דבר בהכפלות של אקסונים בסוף הגן (הכוללים אקסון 79).&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;-&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #ffa; font-size: smaller;&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;-&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #ffa; font-size: smaller;&quot;&gt;מכאן ---------------------------------&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt; &lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #eee; font-size: smaller;&quot;&gt;החסר של האקסונים מותיר את המשך החלבון המיוצר מגן זה ברצף הנכון.&lt;/td&gt;&lt;td&gt; &lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #eee; font-size: smaller;&quot;&gt;החסר של האקסונים מותיר את המשך החלבון המיוצר מגן זה ברצף הנכון.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt; &lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #eee; font-size: smaller;&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td&gt; &lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #eee; font-size: smaller;&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot; align=&quot;left&quot;&gt;&lt;strong&gt;שורה 68:&lt;/strong&gt;&lt;/td&gt;
&lt;td colspan=&quot;2&quot; align=&quot;left&quot;&gt;&lt;strong&gt;שורה 44:&lt;/strong&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt; &lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #eee; font-size: smaller;&quot;&gt;ניתן לראות אם בחסר מסויים יש הסטת רצף הקריאה (ואז מצב של דושן) באתר: https://www.hindawi.com/journals/bmri/2009/325210/&lt;/td&gt;&lt;td&gt; &lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #eee; font-size: smaller;&quot;&gt;ניתן לראות אם בחסר מסויים יש הסטת רצף הקריאה (ואז מצב של דושן) באתר: https://www.hindawi.com/journals/bmri/2009/325210/&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt; &lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #eee; font-size: smaller;&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td&gt; &lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #eee; font-size: smaller;&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;-&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #ffa; font-size: smaller;&quot;&gt;&lt;del style=&quot;color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;&quot;&gt;עד כאן ______________________________&lt;/del&gt;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #cfc; font-size: smaller;&quot;&gt;&amp;#160;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #cfc; font-size: smaller;&quot;&gt;&lt;ins style=&quot;color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;&quot;&gt;בנוסף, יתכנו שינויים נקודתיים שכיחים יחסית שאינם גורמים לביטוי של מחלה כלשהיא (אף שהם מביאים להדגמה מוטעית של חסר של אקסון - טעות טכנית ולא אמיתית הנובעת שהשינויים הבאים:c.-188C&amp;gt;T, (אקסון 1), c.831+10G&amp;gt;A (אקסון 8) ביהודים ממרוקו, c.7016A&amp;gt;G (אקסון 48) במוסלמים, c.7018C&amp;gt;T (אקסון 48) בנוצרים, c.9975-24G&amp;gt;A (אקסון 69) במוסלמים, c.10224-37G&amp;gt;A (אקסון 71) באשכנזים, c.10677T&amp;gt;C (אקסון 75). כמו כן שינויים בפרומוטור (לדוגמא בבוכרים dup dp427C) ובמיוחד אלו הכוללים הכפלה של אקסון 1 (עם עוד אקסומים ראשונים). אותו דבר בהכפלות של אקסונים בסוף הגן (הכוללים אקסון 79).&lt;/ins&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #cfc; font-size: smaller;&quot;&gt;&amp;#160;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt; &lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #eee; font-size: smaller;&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td&gt; &lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #eee; font-size: smaller;&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt; &lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #eee; font-size: smaller;&quot;&gt;'''''בדיקות מעבדה:''''' לחולים יש ערכים מאד מוגברים של CPK בדם (CPK = קראטין-פוספו-קינז, אנזים מהשריר שמופרש לדם כשהשריר &amp;quot;נפצע&amp;quot; מכל סיבה שהיא). ערכים כה גבוהים כפי שמופיעים במחלה זו הינם נדירים באוכלוסייה הבריאה. גם הסימנים ברישום חשמלי של השריר (EMG) הינו אופייני. בביופסית שריר יש סימני ניוון אופייניים. &lt;/td&gt;&lt;td&gt; &lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background: #eee; font-size: smaller;&quot;&gt;'''''בדיקות מעבדה:''''' לחולים יש ערכים מאד מוגברים של CPK בדם (CPK = קראטין-פוספו-קינז, אנזים מהשריר שמופרש לדם כשהשריר &amp;quot;נפצע&amp;quot; מכל סיבה שהיא). ערכים כה גבוהים כפי שמופיעים במחלה זו הינם נדירים באוכלוסייה הבריאה. גם הסימנים ברישום חשמלי של השריר (EMG) הינו אופייני. בביופסית שריר יש סימני ניוון אופייניים. &lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;</summary>
		<author><name>Motti</name></author>	</entry>

	</feed>