https://genopedia.co.il/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9E%D7%A2%D7%99_%D7%90%D7%A7%D7%95%D7%92%D7%A0%D7%99 2026-05-23T12:24:56Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.10.1 https://genopedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A2%D7%99_%D7%90%D7%A7%D7%95%D7%92%D7%A0%D7%99&diff=4068&oldid=prev 2014-04-21T15:20:37Z

<p><span class="autocomment">מה מומלץ במקרה ומאובחן ממצא זה?</span></p> <table border='0' width='98%' cellpadding='0' cellspacing='4' style="background-color: white;"> <tr> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">גרסה מתאריך 15:20, 21 באפריל 2014</td> </tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 24:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 24:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">== מה מומלץ במקרה ומאובחן ממצא זה? ==</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">== מה מומלץ במקרה ומאובחן ממצא זה? ==</td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">'''הוחלט בישראל כי LR=6.''' ולכן מומלץ: </td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''''· יעוץ גנטי''''' לשקול דיקור מי שפיר והסבר מעמיק על משמעות הממצא, והמשך מעקב וברור. במקרים שההדיות עונה על הקריטריונים של הדיות משמעותית וממושכת יש מקום לדיקור מי שפיר. כאמור, אם הממצא עדיין עונה על הקריטריונים של מעי אקוגני בשבוע 19 יש לקחת בחשבון '''עליה בסיכון לתסמונת דאון פי 6''' מזו שחושבה בבדיקות הסקר לתסמונת דאון.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''''· יעוץ גנטי''''' לשקול דיקור מי שפיר והסבר מעמיק על משמעות הממצא, והמשך מעקב וברור. במקרים שההדיות עונה על הקריטריונים של הדיות משמעותית וממושכת יש מקום לדיקור מי שפיר. כאמור, אם הממצא עדיין עונה על הקריטריונים של מעי אקוגני בשבוע 19 יש לקחת בחשבון '''עליה בסיכון לתסמונת דאון פי 6''' מזו שחושבה בבדיקות הסקר לתסמונת דאון.</td></tr> </table>

Motti https://genopedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A2%D7%99_%D7%90%D7%A7%D7%95%D7%92%D7%A0%D7%99&diff=4039&oldid=prev 2014-04-21T14:05:53Z

<p><span class="autocomment">מה מומלץ במקרה ומאובחן ממצא זה?</span></p> <table border='0' width='98%' cellpadding='0' cellspacing='4' style="background-color: white;"> <tr> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">גרסה מתאריך 14:05, 21 באפריל 2014</td> </tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 25:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 25:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">== מה מומלץ במקרה ומאובחן ממצא זה? ==</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">== מה מומלץ במקרה ומאובחן ממצא זה? ==</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">'''''· יעוץ גנטי''''' לשקול דיקור מי שפיר והסבר מעמיק על משמעות הממצא, והמשך מעקב וברור. במקרים שההדיות עונה על הקריטריונים של הדיות משמעותית וממושכת יש מקום לדיקור מי שפיר.</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">'''''· יעוץ גנטי''''' לשקול דיקור מי שפיר והסבר מעמיק על משמעות הממצא, והמשך מעקב וברור. במקרים שההדיות עונה על הקריטריונים של הדיות משמעותית וממושכת יש מקום לדיקור מי שפיר<ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">. כאמור, אם הממצא עדיין עונה על הקריטריונים של מעי אקוגני בשבוע 19 יש לקחת בחשבון '''עליה בסיכון לתסמונת דאון פי 6''' מזו שחושבה בבדיקות הסקר לתסמונת דאון</ins>.</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''''· מומלצת בדיקה ל[[סיסטיק פיברוזיס]] - CF לבני הזוג''''' בדיקה בשיטה מולקולרית לשלילת נשאות הגן לסיסטיק פיברוזיס. חשוב לבדוק את שני בני הזוג או לפחות את בן הזוג שאצלו ה&quot;כיסוי&quot; של הבדיקה הגדול יותר. נשים שנבדקו בעבר, מוטב שיבדקו האם קיימות מוטציות חדשות שלא נבדקו בעבר.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''''· מומלצת בדיקה ל[[סיסטיק פיברוזיס]] - CF לבני הזוג''''' בדיקה בשיטה מולקולרית לשלילת נשאות הגן לסיסטיק פיברוזיס. חשוב לבדוק את שני בני הזוג או לפחות את בן הזוג שאצלו ה&quot;כיסוי&quot; של הבדיקה הגדול יותר. נשים שנבדקו בעבר, מוטב שיבדקו האם קיימות מוטציות חדשות שלא נבדקו בעבר.</td></tr> </table>

Motti https://genopedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A2%D7%99_%D7%90%D7%A7%D7%95%D7%92%D7%A0%D7%99&diff=4038&oldid=prev 2014-04-21T14:02:17Z

<p><span class="autocomment">הסיבות השכיחות להופעת הממצא:</span></p> <table border='0' width='98%' cellpadding='0' cellspacing='4' style="background-color: white;"> <tr> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">גרסה מתאריך 14:02, 21 באפריל 2014</td> </tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 19:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 19:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''''· זיהום תוך רחמי''''' בוירוס או מחולל אחר. לדוגמא: הוירוס [[CMV]]. לכן מומלץ לבצע בדיקת דם של האישה לנוגדנים (מידת החיסון) נגד המחוללים הזיהומיים הגורמים נזק לעובר.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''''· זיהום תוך רחמי''''' בוירוס או מחולל אחר. לדוגמא: הוירוס [[CMV]]. לכן מומלץ לבצע בדיקת דם של האישה לנוגדנים (מידת החיסון) נגד המחוללים הזיהומיים הגורמים נזק לעובר.</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">'''''· הפרעות כרומוזומליות בעובר''''' - דיווחים שונים מראים שהסיכון להפרעה כרומוזומלית בעובר במקרה שהמעי אקוגני באופן ניכר (דרגת הבהירות במעיים דומה לזו של עצם) וממושך (מעבר לשבוע 19) היא 14%-16%. ברוב המקרים בהם הופיעה הפרעה כרמוזומלית דווחו מומים נוספים. הסיכון מוגבר במיוחד לעובר עם תסמונת דאון. מספר עבודות מעריכות שהסיכון לתסמונת דאון עולה פי <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">9 </del>עם איתור ממצא אולטרסוני זה. אחרים טוענים שהסיכון נמוך בהרבה במקרים בהם זהו ממצא בודד. בהעדר עבודות מחקר גדולות קשה להעריך את הסיכון המדויק להפרעה כרמוזומלית בעובר.</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">'''''· הפרעות כרומוזומליות בעובר''''' - דיווחים שונים מראים שהסיכון להפרעה כרומוזומלית בעובר במקרה שהמעי אקוגני באופן ניכר (דרגת הבהירות במעיים דומה לזו של עצם) וממושך (מעבר לשבוע 19) היא 14%-16%. ברוב המקרים בהם הופיעה הפרעה כרמוזומלית דווחו מומים נוספים. הסיכון מוגבר במיוחד לעובר עם תסמונת דאון. מספר עבודות מעריכות <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>שהסיכון לתסמונת דאון עולה פי <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">6 </ins>עם איתור ממצא אולטרסוני זה<ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>. אחרים טוענים שהסיכון נמוך בהרבה במקרים בהם זהו ממצא בודד. בהעדר עבודות מחקר גדולות קשה להעריך את הסיכון המדויק להפרעה כרמוזומלית בעובר.</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''''· התחלה של בצקת כללית בעובר''''' – לעיתים על רקע מום לב.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''''· התחלה של בצקת כללית בעובר''''' – לעיתים על רקע מום לב.</td></tr> </table>

Motti https://genopedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A2%D7%99_%D7%90%D7%A7%D7%95%D7%92%D7%A0%D7%99&diff=4037&oldid=prev 2014-04-21T13:59:16Z

<p><span class="autocomment">מהו הממצא ומשמעותו?</span></p> <table border='0' width='98%' cellpadding='0' cellspacing='4' style="background-color: white;"> <tr> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">גרסה מתאריך 13:59, 21 באפריל 2014</td> </tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 5:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 5:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">באולטרסאונד המעי נראה בד&quot;כ בעל גוון אפור/שחור. במקרה של מעי אקוגני. ההד המוחזר מהאולטרסאונד מודגש ולכן המעי נראה לבן (בהיר) יותר יחסית לאברי הבטן האחרים. הממצא נחשב פתולוגי כאשר הדיות המעי (מידת הבהירות) גדולה מזו המתקבלת מעצמות העובר. ממצא זה מדווח בכ-1% מהעוברים בשליש השני של ההריון – במיוחד עד שבוע 19, ולכן הינו משמעותי יותר אם נמצא בשבועות מאוחרים יותר.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">באולטרסאונד המעי נראה בד&quot;כ בעל גוון אפור/שחור. במקרה של מעי אקוגני. ההד המוחזר מהאולטרסאונד מודגש ולכן המעי נראה לבן (בהיר) יותר יחסית לאברי הבטן האחרים. הממצא נחשב פתולוגי כאשר הדיות המעי (מידת הבהירות) גדולה מזו המתקבלת מעצמות העובר. ממצא זה מדווח בכ-1% מהעוברים בשליש השני של ההריון – במיוחד עד שבוע 19, ולכן הינו משמעותי יותר אם נמצא בשבועות מאוחרים יותר.</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">ברוב המקרים מדובר בממצא חסר משמעות קלינית והוא נובע משרידי דימום הקיימים במי השפיר והנבלעים ע&quot;י העובר. הברזל הקיים בדם שנבלע מצפה את המעי של העובר ונראה כהדיות היתר בבדיקת האולטרסאונד. במקרה וזו הסיבה הממצא יעלם או יחלש עם הזמן.</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"><ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">באופן כללי המתמרים החדישים של האולטרהסאונד בעלי התדר הגבוה מדגימים מעי אקוגני גם בעוברים תקינים. לכן, אין לקבוע אחבחנה של מעי אקוגני במתמר נרתיקי בגלל התדר הגבוה שלו.</ins></td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">&#160;</td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">ברוב המקרים מדובר בממצא חסר משמעות קלינית <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">(וריאציה נורמלית) </ins>והוא נובע משרידי דימום הקיימים במי השפיר והנבלעים ע&quot;י העובר. הברזל הקיים בדם שנבלע מצפה את המעי של העובר ונראה כהדיות היתר בבדיקת האולטרסאונד. במקרה וזו הסיבה הממצא יעלם או יחלש עם הזמן.</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">לעומת זאת במספר לא מבוטל של עוברים קיימים מצבים לא תקינים העלולים להיות קשורים עם הדיות יתר במעי. מדובר בהפרעות הניתנות לברור.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">לעומת זאת במספר לא מבוטל של עוברים קיימים מצבים לא תקינים העלולים להיות קשורים עם הדיות יתר במעי. מדובר בהפרעות הניתנות לברור.</td></tr> </table>

Motti https://genopedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A2%D7%99_%D7%90%D7%A7%D7%95%D7%92%D7%A0%D7%99&diff=2174&oldid=prev 2007-08-02T08:01:24Z

<p></p> <table border='0' width='98%' cellpadding='0' cellspacing='4' style="background-color: white;"> <tr> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">גרסה מתאריך 08:01, 2 באוגוסט 2007</td> </tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 1:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 1:</strong></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">''' מעי אקוגני - שם נרדף: הדיות יתר במעי''' </td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">''' מעי אקוגני <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">(מעיים לבנות או מעיים אקוגניות) </ins>- שם נרדף: הדיות יתר במעי''' </td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">== מהו הממצא ומשמעותו? ==</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">== מהו הממצא ומשמעותו? ==</td></tr> </table>

Motti https://genopedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A2%D7%99_%D7%90%D7%A7%D7%95%D7%92%D7%A0%D7%99&diff=2173&oldid=prev 2007-04-29T15:00:44Z

<p></p> <table border='0' width='98%' cellpadding='0' cellspacing='4' style="background-color: white;"> <tr> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">גרסה מתאריך 15:00, 29 באפריל 2007</td> </tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 13:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 13:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''''· הפרעות בזרימת הדם לעובר''''' עלולות לגרום בצקת במעי. אז קיימת בנוסף לממצא במעי גם שכיחות מוגברת של עיכוב בגדילה תוך רחמית ולעיתים אף מות עובר והפלה מאיימת.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''''· הפרעות בזרימת הדם לעובר''''' עלולות לגרום בצקת במעי. אז קיימת בנוסף לממצא במעי גם שכיחות מוגברת של עיכוב בגדילה תוך רחמית ולעיתים אף מות עובר והפלה מאיימת.</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">'''''· חסימה של צינור העיכול''''' הנגרמת ע&quot;י מום בדרכי העיכול (מומים אלו לרוב ניתנים לתיקון), או ע&quot;י הצטברות צואה צמיגה במעי העובר בגלל מחלה כמו סיסטיק פיברוזיס (מצב הקרוי <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>meconium ileus. לכן מומלץ לבדוק את בני הזוג ולוודא שאינם נשאים למחלה גנטית זו.</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">'''''· חסימה של צינור העיכול''''' הנגרמת ע&quot;י מום בדרכי העיכול (מומים אלו לרוב ניתנים לתיקון), או ע&quot;י הצטברות צואה צמיגה במעי העובר בגלל מחלה כמו סיסטיק פיברוזיס (מצב הקרוי meconium ileus<ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>. לכן מומלץ לבדוק את בני הזוג ולוודא שאינם נשאים למחלה גנטית זו.</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''''· זיהום תוך רחמי''''' בוירוס או מחולל אחר. לדוגמא: הוירוס [[CMV]]. לכן מומלץ לבצע בדיקת דם של האישה לנוגדנים (מידת החיסון) נגד המחוללים הזיהומיים הגורמים נזק לעובר.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''''· זיהום תוך רחמי''''' בוירוס או מחולל אחר. לדוגמא: הוירוס [[CMV]]. לכן מומלץ לבצע בדיקת דם של האישה לנוגדנים (מידת החיסון) נגד המחוללים הזיהומיים הגורמים נזק לעובר.</td></tr> </table>

Motti https://genopedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A2%D7%99_%D7%90%D7%A7%D7%95%D7%92%D7%A0%D7%99&diff=2172&oldid=prev 2007-01-29T21:57:45Z

<p></p> <table border='0' width='98%' cellpadding='0' cellspacing='4' style="background-color: white;"> <tr> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">גרסה מתאריך 21:57, 29 בינואר 2007</td> </tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 15:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 15:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''''· חסימה של צינור העיכול''''' הנגרמת ע&quot;י מום בדרכי העיכול (מומים אלו לרוב ניתנים לתיקון), או ע&quot;י הצטברות צואה צמיגה במעי העובר בגלל מחלה כמו סיסטיק פיברוזיס (מצב הקרוי (meconium ileus. לכן מומלץ לבדוק את בני הזוג ולוודא שאינם נשאים למחלה גנטית זו.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''''· חסימה של צינור העיכול''''' הנגרמת ע&quot;י מום בדרכי העיכול (מומים אלו לרוב ניתנים לתיקון), או ע&quot;י הצטברות צואה צמיגה במעי העובר בגלל מחלה כמו סיסטיק פיברוזיס (מצב הקרוי (meconium ileus. לכן מומלץ לבדוק את בני הזוג ולוודא שאינם נשאים למחלה גנטית זו.</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">'''''· זיהום תוך רחמי''''' בוירוס או מחולל אחר. לדוגמא: הוירוס CMV. לכן מומלץ לבצע בדיקת דם של האישה לנוגדנים (מידת החיסון) נגד המחוללים הזיהומיים הגורמים נזק לעובר.</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">'''''· זיהום תוך רחמי''''' בוירוס או מחולל אחר. לדוגמא: הוירוס <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>CMV<ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>. לכן מומלץ לבצע בדיקת דם של האישה לנוגדנים (מידת החיסון) נגד המחוללים הזיהומיים הגורמים נזק לעובר.</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''''· הפרעות כרומוזומליות בעובר''''' - דיווחים שונים מראים שהסיכון להפרעה כרומוזומלית בעובר במקרה שהמעי אקוגני באופן ניכר (דרגת הבהירות במעיים דומה לזו של עצם) וממושך (מעבר לשבוע 19) היא 14%-16%. ברוב המקרים בהם הופיעה הפרעה כרמוזומלית דווחו מומים נוספים. הסיכון מוגבר במיוחד לעובר עם תסמונת דאון. מספר עבודות מעריכות שהסיכון לתסמונת דאון עולה פי 9 עם איתור ממצא אולטרסוני זה. אחרים טוענים שהסיכון נמוך בהרבה במקרים בהם זהו ממצא בודד. בהעדר עבודות מחקר גדולות קשה להעריך את הסיכון המדויק להפרעה כרמוזומלית בעובר.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''''· הפרעות כרומוזומליות בעובר''''' - דיווחים שונים מראים שהסיכון להפרעה כרומוזומלית בעובר במקרה שהמעי אקוגני באופן ניכר (דרגת הבהירות במעיים דומה לזו של עצם) וממושך (מעבר לשבוע 19) היא 14%-16%. ברוב המקרים בהם הופיעה הפרעה כרמוזומלית דווחו מומים נוספים. הסיכון מוגבר במיוחד לעובר עם תסמונת דאון. מספר עבודות מעריכות שהסיכון לתסמונת דאון עולה פי 9 עם איתור ממצא אולטרסוני זה. אחרים טוענים שהסיכון נמוך בהרבה במקרים בהם זהו ממצא בודד. בהעדר עבודות מחקר גדולות קשה להעריך את הסיכון המדויק להפרעה כרמוזומלית בעובר.</td></tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 25:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 25:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''''· יעוץ גנטי''''' לשקול דיקור מי שפיר והסבר מעמיק על משמעות הממצא, והמשך מעקב וברור. במקרים שההדיות עונה על הקריטריונים של הדיות משמעותית וממושכת יש מקום לדיקור מי שפיר.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''''· יעוץ גנטי''''' לשקול דיקור מי שפיר והסבר מעמיק על משמעות הממצא, והמשך מעקב וברור. במקרים שההדיות עונה על הקריטריונים של הדיות משמעותית וממושכת יש מקום לדיקור מי שפיר.</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">'''''· מומלצת בדיקה ל-CF לבני הזוג''''' בדיקה בשיטה מולקולרית לשלילת נשאות הגן לסיסטיק פיברוזיס. חשוב לבדוק את שני בני הזוג או לפחות את בן הזוג שאצלו ה&quot;כיסוי&quot; של הבדיקה הגדול יותר. נשים שנבדקו בעבר, מוטב שיבדקו האם קיימות מוטציות חדשות שלא נבדקו בעבר <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">(ראה פרק 9 &quot;בדיקות מולקולריות&quot;)</del>.</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">'''''· מומלצת בדיקה ל<ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">[[סיסטיק פיברוזיס]] </ins>- CF לבני הזוג''''' בדיקה בשיטה מולקולרית לשלילת נשאות הגן לסיסטיק פיברוזיס. חשוב לבדוק את שני בני הזוג או לפחות את בן הזוג שאצלו ה&quot;כיסוי&quot; של הבדיקה הגדול יותר. נשים שנבדקו בעבר, מוטב שיבדקו האם קיימות מוטציות חדשות שלא נבדקו בעבר.</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''''· סקירת מערכות מדוקדקת''''' והמשך מעקב אולטרסוני לשלילת מומים נילווים, לבדיקת קצב הגדילה התוך רחמית, ולראות אם הממצא האקוגני נעלם. </td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''''· סקירת מערכות מדוקדקת''''' והמשך מעקב אולטרסוני לשלילת מומים נילווים, לבדיקת קצב הגדילה התוך רחמית, ולראות אם הממצא האקוגני נעלם. </td></tr> </table>

Motti https://genopedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A2%D7%99_%D7%90%D7%A7%D7%95%D7%92%D7%A0%D7%99&diff=2171&oldid=prev 2007-01-29T21:56:26Z

<p></p> <table border='0' width='98%' cellpadding='0' cellspacing='4' style="background-color: white;"> <tr> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">גרסה מתאריך 21:56, 29 בינואר 2007</td> </tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 29:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 29:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''''· סקירת מערכות מדוקדקת''''' והמשך מעקב אולטרסוני לשלילת מומים נילווים, לבדיקת קצב הגדילה התוך רחמית, ולראות אם הממצא האקוגני נעלם. </td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''''· סקירת מערכות מדוקדקת''''' והמשך מעקב אולטרסוני לשלילת מומים נילווים, לבדיקת קצב הגדילה התוך רחמית, ולראות אם הממצא האקוגני נעלם. </td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">'''''· הפנית האישה לבדיקת רמת נוגדנים''''' לאותם מזהמים בהריון שעלולים להדביק ולהזיק לעובר (TORCH). בבדיקה זו נבדקת אפשרות הדבקה באחד המחוללים הללו בזמן ההריון. במקרה ומועלה חשד של שהאישה נדבקה בזמן ההריון ניתן לבדוק אם התרחשה הדבקה של העובר ע&quot;י ביצוע מי שפיר בשבועות 21 ומעלה להריון (ראה - [[זיהומים תוך <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">רחמיים</del>]]). </td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">'''''· הפנית האישה לבדיקת רמת נוגדנים''''' לאותם מזהמים בהריון שעלולים להדביק ולהזיק לעובר (TORCH). בבדיקה זו נבדקת אפשרות הדבקה באחד המחוללים הללו בזמן ההריון. במקרה ומועלה חשד של שהאישה נדבקה בזמן ההריון ניתן לבדוק אם התרחשה הדבקה של העובר ע&quot;י ביצוע מי שפיר בשבועות 21 ומעלה להריון (ראה - [[זיהומים תוך <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">רחמים</ins>]]). </td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''''· אקו לב עובר''''' בשבועות 24-22.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''''· אקו לב עובר''''' בשבועות 24-22.</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">· במקרים שנשללו כל הסיבות הנ&quot;ל ונותרת הדיות מוגברת יש מקום ליעוץ מסכם במסגרת מרפאה רב-תחומית הקיימת בבתי החולים, ביחד עם גנטיקאי, מומחה אולטרסאונד, כירורג ילדים, ומומחה ממחלקת ילודים על מנת לסכם את הממצאים, בחינת הסיכויים לאפשרויות השונות, והדרך לטפל בהן. חוות הדעת תלויה במכלול הממצאים, מידת ההדיות, וממצאים נוספים.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">· במקרים שנשללו כל הסיבות הנ&quot;ל ונותרת הדיות מוגברת יש מקום ליעוץ מסכם במסגרת מרפאה רב-תחומית הקיימת בבתי החולים, ביחד עם גנטיקאי, מומחה אולטרסאונד, כירורג ילדים, ומומחה ממחלקת ילודים על מנת לסכם את הממצאים, בחינת הסיכויים לאפשרויות השונות, והדרך לטפל בהן. חוות הדעת תלויה במכלול הממצאים, מידת ההדיות, וממצאים נוספים.</td></tr> </table>

Motti https://genopedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A2%D7%99_%D7%90%D7%A7%D7%95%D7%92%D7%A0%D7%99&diff=2170&oldid=prev 2007-01-11T14:26:04Z

<p></p> <table border='0' width='98%' cellpadding='0' cellspacing='4' style="background-color: white;"> <tr> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">גרסה מתאריך 14:26, 11 בינואר 2007</td> </tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 1:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 1:</strong></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;"></td><td colspan="2">&nbsp;</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">''' מעי אקוגני - שם נרדף: הדיות יתר במעי''' </td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">''' מעי אקוגני - שם נרדף: הדיות יתר במעי''' </td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 30:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 29:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''''· סקירת מערכות מדוקדקת''''' והמשך מעקב אולטרסוני לשלילת מומים נילווים, לבדיקת קצב הגדילה התוך רחמית, ולראות אם הממצא האקוגני נעלם. </td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''''· סקירת מערכות מדוקדקת''''' והמשך מעקב אולטרסוני לשלילת מומים נילווים, לבדיקת קצב הגדילה התוך רחמית, ולראות אם הממצא האקוגני נעלם. </td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">'''''· הפנית האישה לבדיקת רמת נוגדנים''''' לאותם מזהמים בהריון שעלולים להדביק ולהזיק לעובר (TORCH). בבדיקה זו נבדקת אפשרות הדבקה באחד המחוללים הללו בזמן ההריון. במקרה ומועלה חשד של שהאישה נדבקה בזמן ההריון ניתן לבדוק אם התרחשה הדבקה של העובר ע&quot;י ביצוע מי שפיר בשבועות 21 ומעלה להריון (ראה <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">פרק 13 – </del>זיהומים תוך רחמיים). </td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">'''''· הפנית האישה לבדיקת רמת נוגדנים''''' לאותם מזהמים בהריון שעלולים להדביק ולהזיק לעובר (TORCH). בבדיקה זו נבדקת אפשרות הדבקה באחד המחוללים הללו בזמן ההריון. במקרה ומועלה חשד של שהאישה נדבקה בזמן ההריון ניתן לבדוק אם התרחשה הדבקה של העובר ע&quot;י ביצוע מי שפיר בשבועות 21 ומעלה להריון (ראה <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">- [[</ins>זיהומים תוך רחמיים<ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>). </td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;"><del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>''· אקו לב עובר''<del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>בשבועות 24-22.</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"><ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>''· אקו לב עובר''<ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>בשבועות 24-22.</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">· במקרים שנשללו כל הסיבות הנ&quot;ל ונותרת הדיות מוגברת יש מקום ליעוץ מסכם במסגרת מרפאה רב-תחומית הקיימת בבתי החולים, ביחד עם גנטיקאי, מומחה אולטרסאונד, כירורג ילדים, ומומחה ממחלקת ילודים על מנת לסכם את הממצאים, בחינת הסיכויים לאפשרויות השונות, והדרך לטפל בהן. חוות הדעת תלויה במכלול הממצאים, מידת ההדיות, וממצאים נוספים.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">· במקרים שנשללו כל הסיבות הנ&quot;ל ונותרת הדיות מוגברת יש מקום ליעוץ מסכם במסגרת מרפאה רב-תחומית הקיימת בבתי החולים, ביחד עם גנטיקאי, מומחה אולטרסאונד, כירורג ילדים, ומומחה ממחלקת ילודים על מנת לסכם את הממצאים, בחינת הסיכויים לאפשרויות השונות, והדרך לטפל בהן. חוות הדעת תלויה במכלול הממצאים, מידת ההדיות, וממצאים נוספים.</td></tr> </table>

Motti https://genopedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A2%D7%99_%D7%90%D7%A7%D7%95%D7%92%D7%A0%D7%99&diff=2169&oldid=prev 2007-01-11T14:23:17Z

<p></p> <p><b>דף חדש</b></p><div><br /> ''' מעי אקוגני - שם נרדף: הדיות יתר במעי''' <br /> <br /> == מהו הממצא ומשמעותו? ==<br /> <br /> באולטרסאונד המעי נראה בד&quot;כ בעל גוון אפור/שחור. במקרה של מעי אקוגני. ההד המוחזר מהאולטרסאונד מודגש ולכן המעי נראה לבן (בהיר) יותר יחסית לאברי הבטן האחרים. הממצא נחשב פתולוגי כאשר הדיות המעי (מידת הבהירות) גדולה מזו המתקבלת מעצמות העובר. ממצא זה מדווח בכ-1% מהעוברים בשליש השני של ההריון – במיוחד עד שבוע 19, ולכן הינו משמעותי יותר אם נמצא בשבועות מאוחרים יותר.<br /> <br /> ברוב המקרים מדובר בממצא חסר משמעות קלינית והוא נובע משרידי דימום הקיימים במי השפיר והנבלעים ע&quot;י העובר. הברזל הקיים בדם שנבלע מצפה את המעי של העובר ונראה כהדיות היתר בבדיקת האולטרסאונד. במקרה וזו הסיבה הממצא יעלם או יחלש עם הזמן.<br /> <br /> לעומת זאת במספר לא מבוטל של עוברים קיימים מצבים לא תקינים העלולים להיות קשורים עם הדיות יתר במעי. מדובר בהפרעות הניתנות לברור.<br /> <br /> == הסיבות השכיחות להופעת הממצא: ==<br /> <br /> '''''· הפרעות בזרימת הדם לעובר''''' עלולות לגרום בצקת במעי. אז קיימת בנוסף לממצא במעי גם שכיחות מוגברת של עיכוב בגדילה תוך רחמית ולעיתים אף מות עובר והפלה מאיימת.<br /> <br /> '''''· חסימה של צינור העיכול''''' הנגרמת ע&quot;י מום בדרכי העיכול (מומים אלו לרוב ניתנים לתיקון), או ע&quot;י הצטברות צואה צמיגה במעי העובר בגלל מחלה כמו סיסטיק פיברוזיס (מצב הקרוי (meconium ileus. לכן מומלץ לבדוק את בני הזוג ולוודא שאינם נשאים למחלה גנטית זו.<br /> <br /> '''''· זיהום תוך רחמי''''' בוירוס או מחולל אחר. לדוגמא: הוירוס CMV. לכן מומלץ לבצע בדיקת דם של האישה לנוגדנים (מידת החיסון) נגד המחוללים הזיהומיים הגורמים נזק לעובר.<br /> <br /> '''''· הפרעות כרומוזומליות בעובר''''' - דיווחים שונים מראים שהסיכון להפרעה כרומוזומלית בעובר במקרה שהמעי אקוגני באופן ניכר (דרגת הבהירות במעיים דומה לזו של עצם) וממושך (מעבר לשבוע 19) היא 14%-16%. ברוב המקרים בהם הופיעה הפרעה כרמוזומלית דווחו מומים נוספים. הסיכון מוגבר במיוחד לעובר עם תסמונת דאון. מספר עבודות מעריכות שהסיכון לתסמונת דאון עולה פי 9 עם איתור ממצא אולטרסוני זה. אחרים טוענים שהסיכון נמוך בהרבה במקרים בהם זהו ממצא בודד. בהעדר עבודות מחקר גדולות קשה להעריך את הסיכון המדויק להפרעה כרמוזומלית בעובר.<br /> <br /> '''''· התחלה של בצקת כללית בעובר''''' – לעיתים על רקע מום לב.<br /> <br /> == מה מומלץ במקרה ומאובחן ממצא זה? ==<br /> <br /> '''''· יעוץ גנטי''''' לשקול דיקור מי שפיר והסבר מעמיק על משמעות הממצא, והמשך מעקב וברור. במקרים שההדיות עונה על הקריטריונים של הדיות משמעותית וממושכת יש מקום לדיקור מי שפיר.<br /> <br /> '''''· מומלצת בדיקה ל-CF לבני הזוג''''' בדיקה בשיטה מולקולרית לשלילת נשאות הגן לסיסטיק פיברוזיס. חשוב לבדוק את שני בני הזוג או לפחות את בן הזוג שאצלו ה&quot;כיסוי&quot; של הבדיקה הגדול יותר. נשים שנבדקו בעבר, מוטב שיבדקו האם קיימות מוטציות חדשות שלא נבדקו בעבר (ראה פרק 9 &quot;בדיקות מולקולריות&quot;).<br /> <br /> '''''· סקירת מערכות מדוקדקת''''' והמשך מעקב אולטרסוני לשלילת מומים נילווים, לבדיקת קצב הגדילה התוך רחמית, ולראות אם הממצא האקוגני נעלם. <br /> <br /> '''''· הפנית האישה לבדיקת רמת נוגדנים''''' לאותם מזהמים בהריון שעלולים להדביק ולהזיק לעובר (TORCH). בבדיקה זו נבדקת אפשרות הדבקה באחד המחוללים הללו בזמן ההריון. במקרה ומועלה חשד של שהאישה נדבקה בזמן ההריון ניתן לבדוק אם התרחשה הדבקה של העובר ע&quot;י ביצוע מי שפיר בשבועות 21 ומעלה להריון (ראה פרק 13 – זיהומים תוך רחמיים). <br /> <br /> [[''· אקו לב עובר'']] בשבועות 24-22.<br /> <br /> · במקרים שנשללו כל הסיבות הנ&quot;ל ונותרת הדיות מוגברת יש מקום ליעוץ מסכם במסגרת מרפאה רב-תחומית הקיימת בבתי החולים, ביחד עם גנטיקאי, מומחה אולטרסאונד, כירורג ילדים, ומומחה ממחלקת ילודים על מנת לסכם את הממצאים, בחינת הסיכויים לאפשרויות השונות, והדרך לטפל בהן. חוות הדעת תלויה במכלול הממצאים, מידת ההדיות, וממצאים נוספים.</div>

Motti