https://genopedia.co.il/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%AA%D7%A4%D7%A7%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%A1_%28%D7%98%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%90%D7%99%D7%93%29 2026-05-08T08:38:57Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.10.1 https://genopedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%AA%D7%A4%D7%A7%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%A1_%28%D7%98%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%90%D7%99%D7%93%29&diff=3654&oldid=prev 2012-02-06T16:38:10Z

<p></p> <table border='0' width='98%' cellpadding='0' cellspacing='4' style="background-color: white;"> <tr> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">גרסה מתאריך 16:38, 6 בפברואר 2012</td> </tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 1:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 1:</strong></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">מילים נרדפות: היפוטירואידיזם (היפו-תירואידיזם), היפרטירואידיזם (היפר-תורואידזם) , hypo-tyroidism , hyper-tyroidism , פרופיל-טיו-אורציל , פרופילטיואורציל , PTU , גויטר </td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">מילים נרדפות: היפוטירואידיזם (היפו-תירואידיזם), היפרטירואידיזם (היפר-תורואידזם) , hypo-tyroidism , hyper-tyroidism , פרופיל-טיו-אורציל , פרופילטיואורציל , PTU , גויטר <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">, טירוקסין.</ins></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">== רקע על בלוטת התריס (הורמון הטירואיד = Thyroid) והפרעות בפעילותה? ==</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">== רקע על בלוטת התריס (הורמון הטירואיד = Thyroid) והפרעות בפעילותה? ==</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> </table>

Motti https://genopedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%AA%D7%A4%D7%A7%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%A1_%28%D7%98%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%90%D7%99%D7%93%29&diff=3653&oldid=prev 2012-02-06T16:37:14Z

<p></p> <table border='0' width='98%' cellpadding='0' cellspacing='4' style="background-color: white;"> <tr> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">גרסה מתאריך 16:37, 6 בפברואר 2012</td> </tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 1:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 1:</strong></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">מילים נרדפות: היפוטירואידיזם , היפרטירואידיזם , <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">hypotyroidism </del>, <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">hypertyroidism </del>, פרופיל-טיו-אורציל , פרופילטיואורציל , PTU , גויטר </td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">מילים נרדפות: היפוטירואידיזם <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">(היפו-תירואידיזם)</ins>, היפרטירואידיזם <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">(היפר-תורואידזם) </ins>, <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">hypo-tyroidism </ins>, <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">hyper-tyroidism </ins>, פרופיל-טיו-אורציל , פרופילטיואורציל , PTU , גויטר </td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">== רקע על בלוטת התריס (הורמון הטירואיד = Thyroid) והפרעות בפעילותה? ==</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">== רקע על בלוטת התריס (הורמון הטירואיד = Thyroid) והפרעות בפעילותה? ==</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> </table>

Motti https://genopedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%AA%D7%A4%D7%A7%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%A1_%28%D7%98%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%90%D7%99%D7%93%29&diff=3652&oldid=prev 2012-02-06T16:34:43Z

<p></p> <table border='0' width='98%' cellpadding='0' cellspacing='4' style="background-color: white;"> <tr> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">גרסה מתאריך 16:34, 6 בפברואר 2012</td> </tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 1:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 1:</strong></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">מילים נרדפות: היפוטירואידיזם, היפרטירואידיזם, hypotyroidism , hypertyroidism , פרופיל-טיו-אורציל, פרופילטיואורציל, PTU, גויטר<del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">,</del></td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">מילים נרדפות: היפוטירואידיזם , היפרטירואידיזם , hypotyroidism , hypertyroidism , פרופיל-טיו-אורציל , פרופילטיואורציל , PTU , גויטר </td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">== רקע על בלוטת התריס (הורמון הטירואיד = Thyroid) והפרעות בפעילותה? ==</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">== רקע על בלוטת התריס (הורמון הטירואיד = Thyroid) והפרעות בפעילותה? ==</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> </table>

Motti https://genopedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%AA%D7%A4%D7%A7%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%A1_%28%D7%98%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%90%D7%99%D7%93%29&diff=3651&oldid=prev 2012-02-06T16:33:34Z

<p></p> <table border='0' width='98%' cellpadding='0' cellspacing='4' style="background-color: white;"> <tr> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">גרסה מתאריך 16:33, 6 בפברואר 2012</td> </tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 1:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 1:</strong></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">מילים נרדפות: היפוטירואידיזם, היפרטירואידיזם, hypotyroidism , hypertyroidism , פרופיל-טיו-אורציל, פרופילטיואורציל, PTU,גויטר,</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">מילים נרדפות: היפוטירואידיזם, היפרטירואידיזם, hypotyroidism , hypertyroidism , פרופיל-טיו-אורציל, פרופילטיואורציל, PTU, גויטר,</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">== רקע על בלוטת התריס (הורמון הטירואיד = Thyroid) והפרעות בפעילותה? ==</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">== רקע על בלוטת התריס (הורמון הטירואיד = Thyroid) והפרעות בפעילותה? ==</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> </table>

Motti https://genopedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%AA%D7%A4%D7%A7%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%A1_%28%D7%98%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%90%D7%99%D7%93%29&diff=3650&oldid=prev 2012-02-06T16:33:14Z

<p></p> <table border='0' width='98%' cellpadding='0' cellspacing='4' style="background-color: white;"> <tr> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">גרסה מתאריך 16:33, 6 בפברואר 2012</td> </tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 1:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 1:</strong></td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">מילים נרדפות: היפוטירואידיזם, היפרטירואידיזם, hypotyroidism , hypertyroidism , פרופיל-טיו-אורציל, פרופילטיואורציל, PTU,גויטר,</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">== רקע על בלוטת התריס (הורמון הטירואיד = Thyroid) והפרעות בפעילותה? ==</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">== רקע על בלוטת התריס (הורמון הטירואיד = Thyroid) והפרעות בפעילותה? ==</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> </table>

Motti https://genopedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%AA%D7%A4%D7%A7%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%A1_%28%D7%98%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%90%D7%99%D7%93%29&diff=2833&oldid=prev 2007-09-10T14:06:14Z

<p></p> <table border='0' width='98%' cellpadding='0' cellspacing='4' style="background-color: white;"> <tr> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">גרסה מתאריך 14:06, 10 בספטמבר 2007</td> </tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 37:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 37:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">- לעיתים יותר נדירות מדובר בגידול מפריש בבלוטת הטירואיד וסיבות אחרות.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">- לעיתים יותר נדירות מדובר בגידול מפריש בבלוטת הטירואיד וסיבות אחרות.</td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;"></td><td colspan="2">&nbsp;</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">== מחלת Graves ==</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">== מחלת Graves ==</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"> </td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"> </td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;"></td><td colspan="2">&nbsp;</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">זוהי הסיבה העיקרית להיפר-טירואידיזם בגיל הפריון. באופן רגיל הורמון הטירואיד מיוצר בבלוטת הטירואיד על פי הנחייה (גירוי) באמצעות הורמון נוסף הנקרא: (Thyroid stimulatin hormone (TSH. ה-TSH מתיישב על גבי קולטן (רצפטור) ספציפי לו בתאי בלוטת הטירואיד. הקולטן (רצפטור) של ה-TSH מורה על יצירת הורמון הטירואיד אם ה-TSH מתיישב עליו. </td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">זוהי הסיבה העיקרית להיפר-טירואידיזם בגיל הפריון. באופן רגיל הורמון הטירואיד מיוצר בבלוטת הטירואיד על פי הנחייה (גירוי) באמצעות הורמון נוסף הנקרא: (Thyroid stimulatin hormone (TSH. ה-TSH מתיישב על גבי קולטן (רצפטור) ספציפי לו בתאי בלוטת הטירואיד. הקולטן (רצפטור) של ה-TSH מורה על יצירת הורמון הטירואיד אם ה-TSH מתיישב עליו. </td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 56:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 54:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''ב.''' התרופות נוגדות פעילות טירואיד (ATD), גם הן חוצות את השלייה לעובר וגורמות לירידת רמת הורמון הטירואיד, כפי שהדבר קורה בדם האישה.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''ב.''' התרופות נוגדות פעילות טירואיד (ATD), גם הן חוצות את השלייה לעובר וגורמות לירידת רמת הורמון הטירואיד, כפי שהדבר קורה בדם האישה.</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">'''ג.''' <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">לנוגדנים </del>כנגד הקולטן ל-TSH , שבתחילת ההריון השפעה המעוררת את הפרשת הטירואיד, עלולים בהמשך ההריון לדכא מעט את הפרשת הורמון הטירואיד. לכן לקראת שליש שני ובעיקר שלישי של ההריון ישנה אפשרות, ואף נחוץ, להוריד את מינון התרופות כנגד פעילות הטירואיד.</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">'''ג.''' <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">הנוגדנים </ins>כנגד הקולטן ל-TSH , שבתחילת ההריון השפעה המעוררת את הפרשת הטירואיד, עלולים בהמשך ההריון לדכא מעט את הפרשת הורמון הטירואיד <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">- אלו אז נקראים thyroid blocking antibodies וניתן כיום לאתר אותם בדם האם</ins>. לכן לקראת שליש שני ובעיקר שלישי של ההריון ישנה אפשרות, ואף נחוץ, להוריד את מינון התרופות כנגד פעילות הטירואיד<ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">. עמו כן יש מקום לקבוע את רמת הנוגדנים המדכאים הללו - אם רמתם גבוהה יש מקום למדוד את רמת הורמון הטירואיד בדם העובר</ins>.</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''הסיכונים לעובר:'''</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''הסיכונים לעובר:'''</td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;"></td><td colspan="2">&nbsp;</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''א.''' אישה לא מטופלת בהריון (כמעט תמיד עקב חוסר שיתוף פעולה מצידה):</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''א.''' אישה לא מטופלת בהריון (כמעט תמיד עקב חוסר שיתוף פעולה מצידה):</td></tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 79:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 76:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">ii. תת פעילות של הורמון הטירואיד בעובר. לסיבוך זה יכולה להיות השלכות על ההתפתחות השכלית ו/או פסיכולוגית של הילוד (הסיכון למנת משכל נמוכה (IQ מתחת 86) הינו 19% לעומת רק 5% בילודים ללא היפו-טירואידיזם). למניעת מצב זה חשוב שהטיפול יהיה בהתאם לעקרונות שרשומות למטה.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">ii. תת פעילות של הורמון הטירואיד בעובר. לסיבוך זה יכולה להיות השלכות על ההתפתחות השכלית ו/או פסיכולוגית של הילוד (הסיכון למנת משכל נמוכה (IQ מתחת 86) הינו 19% לעומת רק 5% בילודים ללא היפו-טירואידיזם). למניעת מצב זה חשוב שהטיפול יהיה בהתאם לעקרונות שרשומות למטה.</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">iii. הגדלת בלוטת הטירואיד בעובר – ניתן <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">להדגמה </del>בעזרת אולטרה-סאונד מכוון לצוואר של העובר. </td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">iii. הגדלת בלוטת הטירואיד בעובר – <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">היא אז יכולה ללחוץ על איברים סמוכים. מצב זה כיום </ins>ניתן <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">לניטור בהצלחה מלאה באמצעות הדגמה של הבלוטה </ins>בעזרת אולטרה-סאונד מכוון לצוואר של העובר. </td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">iv. לא הוכח שהתרופות נוגדי הטירואיד גורמות למומים ולכן רצוי לקחתם לפי ההנחיות הנ&quot;ל.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">iv. לא הוכח שהתרופות נוגדי הטירואיד גורמות למומים ולכן רצוי לקחתם לפי ההנחיות הנ&quot;ל.</td></tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 99:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 96:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">- רמת הנוגדנים כנגד הרצפטור ל-TSH תימדד בנשים שעברו כריתה כירורגית של בלוטת הטירואיד (או הריסתה עם יוד רדיואקטיבי), ובנשים שהיה להם ילוד שסבל מהפרעות בתפקוד הבלוטה בעת לידתו.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">- רמת הנוגדנים כנגד הרצפטור ל-TSH תימדד בנשים שעברו כריתה כירורגית של בלוטת הטירואיד (או הריסתה עם יוד רדיואקטיבי), ובנשים שהיה להם ילוד שסבל מהפרעות בתפקוד הבלוטה בעת לידתו.</td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">- ניתן גם למדוד את רמת הנוגדנים מסוג blocking antibodies. היעדרם יכול להעיד כי הסיכון להיפוטירואידזם בעובר תלוי במינון של התרופות וזה ניתן לשליטה. כך ניתן לחסוך בדיקות חודרניות לקביעת רמת הורמון הטירואיד בדם העובר.</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 104:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 103:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">- בנשים שהיה להם ילוד שסבל מהפרעות בתפקוד הבלוטה בעת לידתו.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">- בנשים שהיה להם ילוד שסבל מהפרעות בתפקוד הבלוטה בעת לידתו.</td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">- בנשים שנמצאו אצלם blocking antibodies.</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">- נשים שעברו בעבר טיפול ביוד רדיואקטיבי ושאצלם רמת הנוגדנים כנגד ה-TSH גבוהה (מעל 160% או מעל 5IU).</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">- נשים שעברו בעבר טיפול ביוד רדיואקטיבי ושאצלם רמת הנוגדנים כנגד ה-TSH גבוהה (מעל 160% או מעל 5IU).</td></tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 109:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 110:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">- לעובר נמצאו סימנים המעידים על חוסר איזון של הורמון הטירואיד: דופק מהיר של העובר (מעל 160 פעימות לדקה), הגדלת בלוטת הטירואיד בצוואר העובר (מצב המכונה גויטר) עיכוב בגדילה של העובר, הגדלת הלב, או בצקת כללית של העובר.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">- לעובר נמצאו סימנים המעידים על חוסר איזון של הורמון הטירואיד: דופק מהיר של העובר (מעל 160 פעימות לדקה), הגדלת בלוטת הטירואיד בצוואר העובר (מצב המכונה גויטר) עיכוב בגדילה של העובר, הגדלת הלב, או בצקת כללית של העובר.</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">- אם מבוצעת הבדיקה ונמצאת אצל העובר תת פעילות של הטירואיד מזריקים למי השפיר את ההורמון. אם בדמו של העובר נמצאת רמת טירואיד גבוהה מעלים את המינון התרופתי לאישה.</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">- אם מבוצעת הבדיקה ונמצאת אצל העובר תת פעילות של הטירואיד <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">(היפוטירואידיזם) </ins>מזריקים למי השפיר את ההורמון. אם בדמו של העובר נמצאת רמת טירואיד גבוהה מעלים את המינון התרופתי לאישה.</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 120:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 121:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">- לא מספיקה בדיקת הסקר השגרתית המבוצעת לכל הילודים. כאן דרוש בדיקה יסודית של רמת הורמון הטירואיד ושל רמת ה-TSH בכדי לוודא שהילוד מאוזן. דרוש מעקב וטיפול לפי הצורך. לרוב אין צורך. התוצאות טובות מאד אם הטיפול נעשה כראוי.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">- לא מספיקה בדיקת הסקר השגרתית המבוצעת לכל הילודים. כאן דרוש בדיקה יסודית של רמת הורמון הטירואיד ושל רמת ה-TSH בכדי לוודא שהילוד מאוזן. דרוש מעקב וטיפול לפי הצורך. לרוב אין צורך. התוצאות טובות מאד אם הטיפול נעשה כראוי.</td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">בעבודות על עשרות בודדות של ילדים נראה כי ההתפתחות של הילדים שנוטרו בצורה נכונה אינה שונה מההתפתחות הרגילה גם כשזה נבדק בגיל בית ספר.</td></tr> </table>

Motti https://genopedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%AA%D7%A4%D7%A7%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%A1_%28%D7%98%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%90%D7%99%D7%93%29&diff=2832&oldid=prev 2007-02-13T23:37:58Z

<p></p> <table border='0' width='98%' cellpadding='0' cellspacing='4' style="background-color: white;"> <tr> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">גרסה מתאריך 23:37, 13 בפברואר 2007</td> </tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 48:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 48:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">הטיפול בחולים לרוב הינו תרופתי – תרופות נוגדות טירואיד (ATD). במקרים של חוסר איזון עם תרופות אלו יש צורך בכריתה של הבלוטה או בהריסתה על ידי טיפול היוד רדיואקטיבי. לגבי עקרונות הטיפול במחלה זו בנשים הרות ראה בהמשך תחת &quot;איך לעקוב בהריון&quot;.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">הטיפול בחולים לרוב הינו תרופתי – תרופות נוגדות טירואיד (ATD). במקרים של חוסר איזון עם תרופות אלו יש צורך בכריתה של הבלוטה או בהריסתה על ידי טיפול היוד רדיואקטיבי. לגבי עקרונות הטיפול במחלה זו בנשים הרות ראה בהמשך תחת &quot;איך לעקוב בהריון&quot;.</td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''מה משפיע על העובר במחלת Graves?'''</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''מה משפיע על העובר במחלת Graves?'''</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;"><del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">o </del>הנוגדנים כנגד קולטן ה-TSH, והמיוצרים בדם האם, חוצים את השלייה ומגיעים לדם העובר. בדרך זו, כמו אצל האישה עצמה הם מעלים את רמת הורמון הטירואיד אצלו.</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"><ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">'''א.''' </ins>הנוגדנים כנגד קולטן ה-TSH, והמיוצרים בדם האם, חוצים את השלייה ומגיעים לדם העובר. בדרך זו, כמו אצל האישה עצמה הם מעלים את רמת הורמון הטירואיד אצלו<ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">.</ins></td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">&#160;</td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"><ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">'''ב.''' התרופות נוגדות פעילות טירואיד (ATD), גם הן חוצות את השלייה לעובר וגורמות לירידת רמת הורמון הטירואיד, כפי שהדבר קורה בדם האישה</ins>.</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;"><del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">o התרופות נוגדות פעילות טירואיד (ATD)</del>, <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">גם הן חוצות </del>את <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">השלייה לעובר וגורמות לירידת רמת </del>הורמון הטירואיד, <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">כפי שהדבר קורה בדם האישה</del>.</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"><ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">'''ג.''' לנוגדנים כנגד הקולטן ל-TSH </ins>, <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">שבתחילת ההריון השפעה המעוררת </ins>את <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">הפרשת הטירואיד, עלולים בהמשך ההריון לדכא מעט את הפרשת </ins>הורמון הטירואיד<ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">. לכן לקראת שליש שני ובעיקר שלישי של ההריון ישנה אפשרות</ins>, <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">ואף נחוץ, להוריד את מינון התרופות כנגד פעילות הטירואיד</ins>.</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">o לנוגדנים כנגד הקולטן ל-TSH , שבתחילת ההריון השפעה המעוררת את הפרשת הטירואיד, עלולים בהמשך ההריון לדכא מעט את הפרשת הורמון הטירואיד. לכן לקראת שליש שני ובעיקר שלישי של ההריון ישנה אפשרות, ואף נחוץ, להוריד את מינון התרופות כנגד פעילות הטירואיד.</td><td colspan="2">&nbsp;</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''הסיכונים לעובר:'''</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''הסיכונים לעובר:'''</td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''א.''' אישה לא מטופלת בהריון (כמעט תמיד עקב חוסר שיתוף פעולה מצידה):</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''א.''' אישה לא מטופלת בהריון (כמעט תמיד עקב חוסר שיתוף פעולה מצידה):</td></tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 68:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 71:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">iv. משקל לידה נמוך</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">iv. משקל לידה נמוך</td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''ב.''' אישה מטופלת:</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''ב.''' אישה מטופלת:</td></tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 78:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 82:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">iv. לא הוכח שהתרופות נוגדי הטירואיד גורמות למומים ולכן רצוי לקחתם לפי ההנחיות הנ&quot;ל.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">iv. לא הוכח שהתרופות נוגדי הטירואיד גורמות למומים ולכן רצוי לקחתם לפי ההנחיות הנ&quot;ל.</td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''איך לעקוב בהריון:'''</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''איך לעקוב בהריון:'''</td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''א.''' עיקרון הטיפול באישה עם Graves בהריון:</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''א.''' עיקרון הטיפול באישה עם Graves בהריון:</td></tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 88:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 94:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">- לעיתים רחוקות דרושה הרחקה כירורגית של הבלוטה עקב חוסר איזון (ובמינונים גבוהים של התרופות). רצוי לדחות החלטה זו לטרימסטר שני. </td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">- לעיתים רחוקות דרושה הרחקה כירורגית של הבלוטה עקב חוסר איזון (ובמינונים גבוהים של התרופות). רצוי לדחות החלטה זו לטרימסטר שני. </td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''ב.''' מדידת רמת נוגדנים בדם האישה:</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''ב.''' מדידת רמת נוגדנים בדם האישה:</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">- רמת הנוגדנים כנגד הרצפטור ל-TSH תימדד בנשים שעברו כריתה כירורגית של בלוטת הטירואיד (או הריסתה עם יוד רדיואקטיבי), ובנשים שהיה להם ילוד שסבל מהפרעות בתפקוד הבלוטה בעת לידתו.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">- רמת הנוגדנים כנגד הרצפטור ל-TSH תימדד בנשים שעברו כריתה כירורגית של בלוטת הטירואיד (או הריסתה עם יוד רדיואקטיבי), ובנשים שהיה להם ילוד שסבל מהפרעות בתפקוד הבלוטה בעת לידתו.</td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''ג.''' בדיקת דם מהעובר (דרך חבל הטבור) בשבועות 23-24 להריון תישקל אצל נשים עם:</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''ג.''' בדיקת דם מהעובר (דרך חבל הטבור) בשבועות 23-24 להריון תישקל אצל נשים עם:</td></tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 102:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 110:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">- אם מבוצעת הבדיקה ונמצאת אצל העובר תת פעילות של הטירואיד מזריקים למי השפיר את ההורמון. אם בדמו של העובר נמצאת רמת טירואיד גבוהה מעלים את המינון התרופתי לאישה.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">- אם מבוצעת הבדיקה ונמצאת אצל העובר תת פעילות של הטירואיד מזריקים למי השפיר את ההורמון. אם בדמו של העובר נמצאת רמת טירואיד גבוהה מעלים את המינון התרופתי לאישה.</td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''ד.''' בדיקות אולטרה סאונד בהריון:</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''ד.''' בדיקות אולטרה סאונד בהריון:</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">- פרט לאולטרה-סאונד הרגיל, רצוי לבצע בדיקת אולטרה סאונד מכוונת לצוואר של העובר, גודל הלב, דופק העובר, פרמטרים של גדילה, ותנועתיות (האם יש תנועתיות יתר) בשבוע 24, 28 ו-32 להריון.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">- פרט לאולטרה-סאונד הרגיל, רצוי לבצע בדיקת אולטרה סאונד מכוונת לצוואר של העובר, גודל הלב, דופק העובר, פרמטרים של גדילה, ותנועתיות (האם יש תנועתיות יתר) בשבוע 24, 28 ו-32 להריון.</td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''ה.''' בדיקת דם לילוד אחר הלידה:</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''ה.''' בדיקת דם לילוד אחר הלידה:</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">- לא מספיקה בדיקת הסקר השגרתית המבוצעת לכל הילודים. כאן דרוש בדיקה יסודית של רמת הורמון הטירואיד ושל רמת ה-TSH בכדי לוודא שהילוד מאוזן. דרוש מעקב וטיפול לפי הצורך. לרוב אין צורך. התוצאות טובות מאד אם הטיפול נעשה כראוי.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">- לא מספיקה בדיקת הסקר השגרתית המבוצעת לכל הילודים. כאן דרוש בדיקה יסודית של רמת הורמון הטירואיד ושל רמת ה-TSH בכדי לוודא שהילוד מאוזן. דרוש מעקב וטיפול לפי הצורך. לרוב אין צורך. התוצאות טובות מאד אם הטיפול נעשה כראוי.</td></tr> </table>

Motti https://genopedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%AA%D7%A4%D7%A7%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%A1_%28%D7%98%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%90%D7%99%D7%93%29&diff=2831&oldid=prev 2007-02-13T23:35:34Z

<p></p> <table border='0' width='98%' cellpadding='0' cellspacing='4' style="background-color: white;"> <tr> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' width='50%' align='center' style="background-color: white;">גרסה מתאריך 23:35, 13 בפברואר 2007</td> </tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 1:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 1:</strong></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;"></td><td colspan="2">&nbsp;</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">== רקע על בלוטת התריס (הורמון הטירואיד = Thyroid) והפרעות בפעילותה? ==</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">== רקע על בלוטת התריס (הורמון הטירואיד = Thyroid) והפרעות בפעילותה? ==</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 10:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 9:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''קיימות 2 אפשרויות עיקריות:''' </td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''קיימות 2 אפשרויות עיקריות:''' </td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">'''-''' תת פעילות של הבלוטה/הורמון (היפו-טירואידיזם) – חסרונו של ההורמון מופיע לרוב בגיל המבוגר ומתבטא אצלו בחום גוף נמוך, איטיות, השמנה עייפות. אולם בעובר ובילוד חסרונו עלול לגרום לבעיות בהתפתחות השיכלית. לכן נהוג לבדוק את רמת ההורמון בדם של כל ילוד עם היוולדו, כחלק מהסקר הארצי השגרתי המבוצע בחדר תינוקות ודרך משרד הבריאות. - ראה פרוט בהמשך.</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">'''-<ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">''' ''</ins>'''תת פעילות<ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">''''' </ins>של הבלוטה/הורמון (היפו-טירואידיזם) – חסרונו של ההורמון מופיע לרוב בגיל המבוגר ומתבטא אצלו בחום גוף נמוך, איטיות, השמנה עייפות. אולם בעובר ובילוד חסרונו עלול לגרום לבעיות בהתפתחות השיכלית. לכן נהוג לבדוק את רמת ההורמון בדם של כל ילוד עם היוולדו, כחלק מהסקר הארצי השגרתי המבוצע בחדר תינוקות ודרך משרד הבריאות. - ראה פרוט בהמשך.</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">'''-''' פעילות יתר של הבלוטה/הורמון (היפר-טירואידיזם) – עודף פעילות ההורמון במבוגר מתבטאת בעצבנות, אכילת יתר, ירידה במשקל, חוסר שקט. פעילות יתר אופיינית למבוגר ולא גורמת לנזק התפתחותי בילודים, אצלם המצב, אם מופיע, זמני וחולף. - ראה פרוט בהמשך.</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">'''-<ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">''' ''</ins>'''פעילות יתר<ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">''''' </ins>של הבלוטה/הורמון (היפר-טירואידיזם) – עודף פעילות ההורמון במבוגר מתבטאת בעצבנות, אכילת יתר, ירידה במשקל, חוסר שקט. פעילות יתר אופיינית למבוגר ולא גורמת לנזק התפתחותי בילודים, אצלם המצב, אם מופיע, זמני וחולף. - ראה פרוט בהמשך.</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 26:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 25:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">== יתר פעילות של בלוטת התריס (היפר-<del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">טירואידזם</del>) אצל האם. ==</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">== יתר פעילות של בלוטת התריס (היפר-<ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">טירואידיזם</ins>) אצל האם. ==</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">מצב זה יחסית נדיר. כ-1 ל-1000 מהנשים ההרות מטופלות לפעילות יתר. </td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">מצב זה יחסית נדיר. כ-1 ל-1000 מהנשים ההרות מטופלות לפעילות יתר. </td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">הסיבות: ישנן מס' סיבות השכיחה ביותר הינה מחלת Graves. ישנם גם מצבים חולפים של פעילות יתר של הטירואיד כתוצאה מרמה גבוהה של הורמון השלייה המכונה HCG – מצב זה קל ולא דורש לרוב טיפול מיוחד. לעיתים יותר נדירות מדובר בגידול מפריש בבלוטת הטירואיד וסיבות אחרות.</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"><ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>הסיבות:<ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins></td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">&#160;</td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"><ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">- </ins>ישנן מס' סיבות השכיחה ביותר הינה מחלת Graves. </td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">&#160;</td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"><ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">- </ins>ישנם גם מצבים חולפים של פעילות יתר של הטירואיד כתוצאה מרמה גבוהה של הורמון השלייה המכונה HCG – מצב זה קל ולא דורש לרוב טיפול מיוחד. </td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">&#160;</td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"><ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">- </ins>לעיתים יותר נדירות מדובר בגידול מפריש בבלוטת הטירואיד וסיבות אחרות.</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 38:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 43:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"> </td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"> </td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">זוהי הסיבה העיקרית להיפר-טירואידיזם בגיל הפריון. באופן רגיל הורמון הטירואיד מיוצר בבלוטת הטירואיד על פי הנחייה (גירוי) באמצעות הורמון נוסף הנקרא <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">TSH </del>(Thyroid <del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">stimulating </del>hormone<del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>. ה-TSH מתיישב על גבי קולטן (רצפטור) ספציפי לו בתאי בלוטת הטירואיד. הקולטן (רצפטור) של ה-TSH מורה על יצירת הורמון הטירואיד אם ה-TSH מתיישב עליו. במחלת Graves הגוף מיצר נוגדנים עצמיים כנגד הקולטן ל-TSH. הנוגדן העצמי הזה, &quot;מחקה&quot; את הפעילות של ה-TSH, וכך ברגע שהנוגדן הזה מתיישב על על הקולטן (רצפטור) הוא גורם ליצור של הורמון הטירואיד. בעוד שייצור ה-TSH בגוף הינה לפי דרישה מבוקרת, הייצור של הנוגדנים העצמיים אינו קשור בדרישה של הגוף להורמון הטירואיד. לכן בחולי Graves ישנה רמה גבוהה מאד של הורמון הטירואיד ורמה נמוכה מאד של הורמון TSH. כמובן שיש להם גם רמה גבוהה של הנוגדנים לרצפטור של TSH. הטיפול בחולים לרוב הינו תרופתי – תרופות נוגדות טירואיד (ATD). במקרים של חוסר איזון עם תרופות אלו יש צורך בכריתה של הבלוטה או בהריסתה על ידי טיפול היוד רדיואקטיבי. לגבי עקרונות הטיפול במחלה זו בנשים הרות ראה בהמשך תחת &quot;איך לעקוב בהריון&quot;.</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">זוהי הסיבה העיקרית להיפר-טירואידיזם בגיל הפריון. באופן רגיל הורמון הטירואיד מיוצר בבלוטת הטירואיד על פי הנחייה (גירוי) באמצעות הורמון נוסף הנקרא<ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">: </ins>(Thyroid <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">stimulatin </ins>hormone <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">(TSH</ins>. ה-TSH מתיישב על גבי קולטן (רצפטור) ספציפי לו בתאי בלוטת הטירואיד. הקולטן (רצפטור) של ה-TSH מורה על יצירת הורמון הטירואיד אם ה-TSH מתיישב עליו. </td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">&#160;</td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">במחלת Graves הגוף מיצר נוגדנים עצמיים כנגד הקולטן ל-TSH. הנוגדן העצמי הזה, &quot;מחקה&quot; את הפעילות של ה-TSH, וכך ברגע שהנוגדן הזה מתיישב על על הקולטן (רצפטור) הוא גורם ליצור של הורמון הטירואיד. בעוד שייצור ה-TSH בגוף הינה לפי דרישה מבוקרת, הייצור של הנוגדנים העצמיים אינו קשור בדרישה של הגוף להורמון הטירואיד. לכן בחולי Graves ישנה רמה גבוהה מאד של הורמון הטירואיד ורמה נמוכה מאד של הורמון TSH. כמובן שיש להם גם רמה גבוהה של הנוגדנים לרצפטור של TSH. </td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">&#160;</td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">הטיפול בחולים לרוב הינו תרופתי – תרופות נוגדות טירואיד (ATD). במקרים של חוסר איזון עם תרופות אלו יש צורך בכריתה של הבלוטה או בהריסתה על ידי טיפול היוד רדיואקטיבי. לגבי עקרונות הטיפול במחלה זו בנשים הרות ראה בהמשך תחת &quot;איך לעקוב בהריון&quot;.</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''מה משפיע על העובר במחלת Graves?'''</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''מה משפיע על העובר במחלת Graves?'''</td></tr> <tr><td colspan="2" align="left"><strong>שורה 50:</strong></td> <td colspan="2" align="left"><strong>שורה 59:</strong></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''הסיכונים לעובר:'''</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">'''הסיכונים לעובר:'''</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">א. אישה לא מטופלת בהריון (כמעט תמיד עקב חוסר שיתוף פעולה מצידה):</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"><ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>א.<ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>אישה לא מטופלת בהריון (כמעט תמיד עקב חוסר שיתוף פעולה מצידה):</td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">&#160;</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">i. רעלת הריון</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">i. רעלת הריון</td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">ii. מומים</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">ii. מומים</td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">iii. לידה מוקדמת</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">iii. לידה מוקדמת</td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">iv. משקל לידה נמוך</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">iv. משקל לידה נמוך</td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">ב. אישה מטופלת:</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">&#160;</td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"><ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>ב.<ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>אישה מטופלת:</td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">&#160;</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">i. פעילות יתר של הורמון הטירואיד בעובר (ואף בילוד עד גיל חודש). מצב זה ניתן לצפות מראש אם לא רואים ירידה של רמת הנוגדנים כנגד הרצפטור ל-TSH בדם האישה בטרימסטר השני של ההריון (בהשוואה לרמתם טרם או בתחילת ההריון). כמו כן אם ישנה הגדלת בלוטת הטירואיד בצוואר של העובר (ניתן לראות באמצעות אולטרה-סאונד), דופק מהיר של העובר (מעל 160 פעימות לדקה), עיכוב בגדילה של העובר, הגדלת הלב, או בצקת כללית של העובר.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">i. פעילות יתר של הורמון הטירואיד בעובר (ואף בילוד עד גיל חודש). מצב זה ניתן לצפות מראש אם לא רואים ירידה של רמת הנוגדנים כנגד הרצפטור ל-TSH בדם האישה בטרימסטר השני של ההריון (בהשוואה לרמתם טרם או בתחילת ההריון). כמו כן אם ישנה הגדלת בלוטת הטירואיד בצוואר של העובר (ניתן לראות באמצעות אולטרה-סאונד), דופק מהיר של העובר (מעל 160 פעימות לדקה), עיכוב בגדילה של העובר, הגדלת הלב, או בצקת כללית של העובר.</td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">ii. תת פעילות של הורמון הטירואיד בעובר. לסיבוך זה יכולה להיות השלכות על ההתפתחות השכלית ו/או פסיכולוגית של הילוד (הסיכון למנת משכל נמוכה (IQ מתחת 86) הינו 19% לעומת רק 5% בילודים ללא היפו-טירואידיזם). למניעת מצב זה חשוב שהטיפול יהיה בהתאם לעקרונות שרשומות למטה.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">ii. תת פעילות של הורמון הטירואיד בעובר. לסיבוך זה יכולה להיות השלכות על ההתפתחות השכלית ו/או פסיכולוגית של הילוד (הסיכון למנת משכל נמוכה (IQ מתחת 86) הינו 19% לעומת רק 5% בילודים ללא היפו-טירואידיזם). למניעת מצב זה חשוב שהטיפול יהיה בהתאם לעקרונות שרשומות למטה.</td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">iii. הגדלת בלוטת הטירואיד בעובר – ניתן להדגמה בעזרת אולטרה-סאונד מכוון לצוואר של העובר. </td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">iii. הגדלת בלוטת הטירואיד בעובר – ניתן להדגמה בעזרת אולטרה-סאונד מכוון לצוואר של העובר. </td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">iv. לא הוכח שהתרופות נוגדי הטירואיד גורמות למומים ולכן רצוי לקחתם לפי ההנחיות הנ&quot;ל.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">iv. לא הוכח שהתרופות נוגדי הטירואיד גורמות למומים ולכן רצוי לקחתם לפי ההנחיות הנ&quot;ל.</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">איך לעקוב בהריון:</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"><ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>איך לעקוב <ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">בהריון:'''</ins></td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">&#160;</td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"><ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">'''א.''' עיקרון הטיפול באישה עם Graves </ins>בהריון:</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">א. עיקרון הטיפול באישה עם Graves בהריון:</td><td colspan="2">&nbsp;</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">- רצוי לתת טיפול תרופתי בלבד (ATD). המינון צריך להיות בכמות המינימלית של התרופה שמורידה את רמת הורמון הטירואיד בדם האישה לגבול העליון של הנורמה. יש להישמר שלא &quot;לתקן&quot; את רמת ה-TSH אלא להשאירה מעט נמוכה (0.1-0.4mU/L).</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">- רצוי לתת טיפול תרופתי בלבד (ATD). המינון צריך להיות בכמות המינימלית של התרופה שמורידה את רמת הורמון הטירואיד בדם האישה לגבול העליון של הנורמה. יש להישמר שלא &quot;לתקן&quot; את רמת ה-TSH אלא להשאירה מעט נמוכה (0.1-0.4mU/L).</td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">- בד&quot;כ, במהלך ההריון (4-6 חודשים להריון), ניתן ורצוי להוריד את המינון עוד יותר (ואף להפסיקו. זאת ניתן לעשות תוך ניטור הרמות בדם של הורמון הטירוקסין תוך כדי ניסיון הורדת התרופות.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">- בד&quot;כ, במהלך ההריון (4-6 חודשים להריון), ניתן ורצוי להוריד את המינון עוד יותר (ואף להפסיקו. זאת ניתן לעשות תוך ניטור הרמות בדם של הורמון הטירוקסין תוך כדי ניסיון הורדת התרופות.</td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">- לעיתים רחוקות דרושה הרחקה כירורגית של הבלוטה עקב חוסר איזון (ובמינונים גבוהים של התרופות). רצוי לדחות החלטה זו לטרימסטר שני. </td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">- לעיתים רחוקות דרושה הרחקה כירורגית של הבלוטה עקב חוסר איזון (ובמינונים גבוהים של התרופות). רצוי לדחות החלטה זו לטרימסטר שני. </td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">ב. מדידת רמת נוגדנים בדם האישה:</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"><ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>ב.<ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>מדידת רמת נוגדנים בדם האישה:</td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">&#160;</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">- רמת הנוגדנים כנגד הרצפטור ל-TSH תימדד בנשים שעברו כריתה כירורגית של בלוטת הטירואיד (או הריסתה עם יוד רדיואקטיבי), ובנשים שהיה להם ילוד שסבל מהפרעות בתפקוד הבלוטה בעת לידתו.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">- רמת הנוגדנים כנגד הרצפטור ל-TSH תימדד בנשים שעברו כריתה כירורגית של בלוטת הטירואיד (או הריסתה עם יוד רדיואקטיבי), ובנשים שהיה להם ילוד שסבל מהפרעות בתפקוד הבלוטה בעת לידתו.</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">ג. בדיקת דם מהעובר (דרך חבל הטבור) בשבועות 23-24 להריון תישקל אצל נשים עם:</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"><ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>ג.<ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>בדיקת דם מהעובר (דרך חבל הטבור) בשבועות 23-24 להריון תישקל אצל נשים עם:</td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">&#160;</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">- בנשים שהיה להם ילוד שסבל מהפרעות בתפקוד הבלוטה בעת לידתו.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">- בנשים שהיה להם ילוד שסבל מהפרעות בתפקוד הבלוטה בעת לידתו.</td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">- נשים שעברו בעבר טיפול ביוד רדיואקטיבי ושאצלם רמת הנוגדנים כנגד ה-TSH גבוהה (מעל 160% או מעל 5IU).</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">- נשים שעברו בעבר טיפול ביוד רדיואקטיבי ושאצלם רמת הנוגדנים כנגד ה-TSH גבוהה (מעל 160% או מעל 5IU).</td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">- לעובר נמצאו סימנים המעידים על חוסר איזון של הורמון הטירואיד: דופק מהיר של העובר (מעל 160 פעימות לדקה), הגדלת בלוטת הטירואיד בצוואר העובר (מצב המכונה גויטר) עיכוב בגדילה של העובר, הגדלת הלב, או בצקת כללית של העובר.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">- לעובר נמצאו סימנים המעידים על חוסר איזון של הורמון הטירואיד: דופק מהיר של העובר (מעל 160 פעימות לדקה), הגדלת בלוטת הטירואיד בצוואר העובר (מצב המכונה גויטר) עיכוב בגדילה של העובר, הגדלת הלב, או בצקת כללית של העובר.</td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">- אם מבוצעת הבדיקה ונמצאת אצל העובר תת פעילות של הטירואיד מזריקים למי השפיר את ההורמון. אם בדמו של העובר נמצאת רמת טירואיד גבוהה מעלים את המינון התרופתי לאישה.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">- אם מבוצעת הבדיקה ונמצאת אצל העובר תת פעילות של הטירואיד מזריקים למי השפיר את ההורמון. אם בדמו של העובר נמצאת רמת טירואיד גבוהה מעלים את המינון התרופתי לאישה.</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">ד. בדיקות אולטרה סאונד בהריון:</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"><ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>ד.<ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>בדיקות אולטרה סאונד בהריון:</td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">&#160;</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">- פרט לאולטרה-סאונד הרגיל, רצוי לבצע בדיקת אולטרה סאונד מכוונת לצוואר של העובר, גודל הלב, דופק העובר, פרמטרים של גדילה, ותנועתיות (האם יש תנועתיות יתר) בשבוע 24, 28 ו-32 להריון.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">- פרט לאולטרה-סאונד הרגיל, רצוי לבצע בדיקת אולטרה סאונד מכוונת לצוואר של העובר, גודל הלב, דופק העובר, פרמטרים של גדילה, ותנועתיות (האם יש תנועתיות יתר) בשבוע 24, 28 ו-32 להריון.</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td>-</td><td style="background: #ffa; font-size: smaller;">ה. בדיקת דם לילוד אחר הלידה:</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;"><ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>ה.<ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>בדיקת דם לילוד אחר הלידה:</td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td>+</td><td style="background: #cfc; font-size: smaller;">&#160;</td></tr> <tr><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">- לא מספיקה בדיקת הסקר השגרתית המבוצעת לכל הילודים. כאן דרוש בדיקה יסודית של רמת הורמון הטירואיד ושל רמת ה-TSH בכדי לוודא שהילוד מאוזן. דרוש מעקב וטיפול לפי הצורך. לרוב אין צורך. התוצאות טובות מאד אם הטיפול נעשה כראוי.</td><td> </td><td style="background: #eee; font-size: smaller;">- לא מספיקה בדיקת הסקר השגרתית המבוצעת לכל הילודים. כאן דרוש בדיקה יסודית של רמת הורמון הטירואיד ושל רמת ה-TSH בכדי לוודא שהילוד מאוזן. דרוש מעקב וטיפול לפי הצורך. לרוב אין צורך. התוצאות טובות מאד אם הטיפול נעשה כראוי.</td></tr> </table>

Motti https://genopedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%AA%D7%A4%D7%A7%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%A1_%28%D7%98%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%90%D7%99%D7%93%29&diff=2830&oldid=prev 2007-02-13T22:51:46Z

<p></p> <p><b>דף חדש</b></p><div><br /> == רקע על בלוטת התריס (הורמון הטירואיד = Thyroid) והפרעות בפעילותה? ==<br /> <br /> הורמון הטירואיד חשוב לחילוף החומרים, לשמירת חום הגוף וכד'. <br /> <br /> השכיחות של הפרעות בפעילות בלוטה זו בנשים בתקופת הפוריות יחסית גבוהה – כ-2%. הפרעות קלות הינן אף שכיחות יותר וחלקן אף לא מתגלות כי לא נבדקות.<br /> <br /> רוב הנשים עם מחלות בלוטת התריס מטופלות ומאוזנות, אם כי לעיתים דרוש איזון מחדש של הטיפול התרופתי שכן להריון עצמו יש השפעה על האיזון. לכן רצוי להיוועץ עם אנדוקרינולוג בתחילת הריון על מנת לוודא שהאישה נשארת מאוזנת במהלך ההריון.<br /> <br /> '''קיימות 2 אפשרויות עיקריות:''' <br /> <br /> '''-''' תת פעילות של הבלוטה/הורמון (היפו-טירואידיזם) – חסרונו של ההורמון מופיע לרוב בגיל המבוגר ומתבטא אצלו בחום גוף נמוך, איטיות, השמנה עייפות. אולם בעובר ובילוד חסרונו עלול לגרום לבעיות בהתפתחות השיכלית. לכן נהוג לבדוק את רמת ההורמון בדם של כל ילוד עם היוולדו, כחלק מהסקר הארצי השגרתי המבוצע בחדר תינוקות ודרך משרד הבריאות. - ראה פרוט בהמשך.<br /> <br /> '''-''' פעילות יתר של הבלוטה/הורמון (היפר-טירואידיזם) – עודף פעילות ההורמון במבוגר מתבטאת בעצבנות, אכילת יתר, ירידה במשקל, חוסר שקט. פעילות יתר אופיינית למבוגר ולא גורמת לנזק התפתחותי בילודים, אצלם המצב, אם מופיע, זמני וחולף. - ראה פרוט בהמשך.<br /> <br /> <br /> == תת פעילות של בלוטת התריס (היפו-טירואידזם) אצל האם. ==<br /> <br /> <br /> מצב זה יחסית שכיח. כ-2% מהנשים בהריון נוטלות טיפול תחליפי בגלל חוסר של הורמון הטירואיד. הסיבות מגוונות: הרחקת הבלוטה בעבר, דלקת כרונית של הבלוטה (טירואידיטיס ע&quot;ש השימוטו או סוגים אחרים), ועוד.<br /> <br /> רוב הנשים ההרות עם היפו-טירואידיזם מטופלות כבר בהורמון תחליפי הניתן דרך הפה. הטיפול אינו חוצה את השילייה ולכן לא מזיק לעובר.<br /> <br /> התינוקות של נשים עם היפו-טירואידיזם מטופלת ומאוזנת בצורה הולמת (רמת ההורמון מאוזנת) הינם בריאים.<br /> מאידך, היפו-טירואידיזם עלול לגרום להשפעה מזיקה לעובר בנשים שאינן נוטלות את הטיפול ולא מאוזנות. נמצא שהיפו-טירואידיזם (לא מאוזן ולא מטופל) של האישה ההרה עלול לעיתים להשפיע על ההתפתחות השכלית והפסיכולוגית: הסיכון למנת משכל נמוכה (IQ מתחת 86) הינו 19% בנשים אלו לעומת רק 5% בנשים ללא היפו-טירואידיזם. לכן הטיפול והאיזון בהריון (ד&quot;א, במיוחד בשליש השני, שאז העובר תלוי יותר ברמת ההורמון מהאם) חשובים על מנת למנוע כל השפעה על העובר.<br /> <br /> <br /> == יתר פעילות של בלוטת התריס (היפר-טירואידזם) אצל האם. ==<br /> <br /> <br /> מצב זה יחסית נדיר. כ-1 ל-1000 מהנשים ההרות מטופלות לפעילות יתר. <br /> <br /> הסיבות: ישנן מס' סיבות השכיחה ביותר הינה מחלת Graves. ישנם גם מצבים חולפים של פעילות יתר של הטירואיד כתוצאה מרמה גבוהה של הורמון השלייה המכונה HCG – מצב זה קל ולא דורש לרוב טיפול מיוחד. לעיתים יותר נדירות מדובר בגידול מפריש בבלוטת הטירואיד וסיבות אחרות.<br /> <br /> <br /> <br /> == מחלת Graves ==<br /> <br /> <br /> זוהי הסיבה העיקרית להיפר-טירואידיזם בגיל הפריון. באופן רגיל הורמון הטירואיד מיוצר בבלוטת הטירואיד על פי הנחייה (גירוי) באמצעות הורמון נוסף הנקרא TSH (Thyroid stimulating hormone). ה-TSH מתיישב על גבי קולטן (רצפטור) ספציפי לו בתאי בלוטת הטירואיד. הקולטן (רצפטור) של ה-TSH מורה על יצירת הורמון הטירואיד אם ה-TSH מתיישב עליו. במחלת Graves הגוף מיצר נוגדנים עצמיים כנגד הקולטן ל-TSH. הנוגדן העצמי הזה, &quot;מחקה&quot; את הפעילות של ה-TSH, וכך ברגע שהנוגדן הזה מתיישב על על הקולטן (רצפטור) הוא גורם ליצור של הורמון הטירואיד. בעוד שייצור ה-TSH בגוף הינה לפי דרישה מבוקרת, הייצור של הנוגדנים העצמיים אינו קשור בדרישה של הגוף להורמון הטירואיד. לכן בחולי Graves ישנה רמה גבוהה מאד של הורמון הטירואיד ורמה נמוכה מאד של הורמון TSH. כמובן שיש להם גם רמה גבוהה של הנוגדנים לרצפטור של TSH. הטיפול בחולים לרוב הינו תרופתי – תרופות נוגדות טירואיד (ATD). במקרים של חוסר איזון עם תרופות אלו יש צורך בכריתה של הבלוטה או בהריסתה על ידי טיפול היוד רדיואקטיבי. לגבי עקרונות הטיפול במחלה זו בנשים הרות ראה בהמשך תחת &quot;איך לעקוב בהריון&quot;.<br /> <br /> '''מה משפיע על העובר במחלת Graves?'''<br /> <br /> o הנוגדנים כנגד קולטן ה-TSH, והמיוצרים בדם האם, חוצים את השלייה ומגיעים לדם העובר. בדרך זו, כמו אצל האישה עצמה הם מעלים את רמת הורמון הטירואיד אצלו.<br /> <br /> o התרופות נוגדות פעילות טירואיד (ATD), גם הן חוצות את השלייה לעובר וגורמות לירידת רמת הורמון הטירואיד, כפי שהדבר קורה בדם האישה.<br /> <br /> o לנוגדנים כנגד הקולטן ל-TSH , שבתחילת ההריון השפעה המעוררת את הפרשת הטירואיד, עלולים בהמשך ההריון לדכא מעט את הפרשת הורמון הטירואיד. לכן לקראת שליש שני ובעיקר שלישי של ההריון ישנה אפשרות, ואף נחוץ, להוריד את מינון התרופות כנגד פעילות הטירואיד.<br /> <br /> '''הסיכונים לעובר:'''<br /> <br /> א. אישה לא מטופלת בהריון (כמעט תמיד עקב חוסר שיתוף פעולה מצידה):<br /> i. רעלת הריון<br /> ii. מומים<br /> iii. לידה מוקדמת<br /> iv. משקל לידה נמוך<br /> ב. אישה מטופלת:<br /> i. פעילות יתר של הורמון הטירואיד בעובר (ואף בילוד עד גיל חודש). מצב זה ניתן לצפות מראש אם לא רואים ירידה של רמת הנוגדנים כנגד הרצפטור ל-TSH בדם האישה בטרימסטר השני של ההריון (בהשוואה לרמתם טרם או בתחילת ההריון). כמו כן אם ישנה הגדלת בלוטת הטירואיד בצוואר של העובר (ניתן לראות באמצעות אולטרה-סאונד), דופק מהיר של העובר (מעל 160 פעימות לדקה), עיכוב בגדילה של העובר, הגדלת הלב, או בצקת כללית של העובר.<br /> ii. תת פעילות של הורמון הטירואיד בעובר. לסיבוך זה יכולה להיות השלכות על ההתפתחות השכלית ו/או פסיכולוגית של הילוד (הסיכון למנת משכל נמוכה (IQ מתחת 86) הינו 19% לעומת רק 5% בילודים ללא היפו-טירואידיזם). למניעת מצב זה חשוב שהטיפול יהיה בהתאם לעקרונות שרשומות למטה.<br /> iii. הגדלת בלוטת הטירואיד בעובר – ניתן להדגמה בעזרת אולטרה-סאונד מכוון לצוואר של העובר. <br /> iv. לא הוכח שהתרופות נוגדי הטירואיד גורמות למומים ולכן רצוי לקחתם לפי ההנחיות הנ&quot;ל.<br /> <br /> איך לעקוב בהריון:<br /> <br /> א. עיקרון הטיפול באישה עם Graves בהריון:<br /> - רצוי לתת טיפול תרופתי בלבד (ATD). המינון צריך להיות בכמות המינימלית של התרופה שמורידה את רמת הורמון הטירואיד בדם האישה לגבול העליון של הנורמה. יש להישמר שלא &quot;לתקן&quot; את רמת ה-TSH אלא להשאירה מעט נמוכה (0.1-0.4mU/L).<br /> - בד&quot;כ, במהלך ההריון (4-6 חודשים להריון), ניתן ורצוי להוריד את המינון עוד יותר (ואף להפסיקו. זאת ניתן לעשות תוך ניטור הרמות בדם של הורמון הטירוקסין תוך כדי ניסיון הורדת התרופות.<br /> - לעיתים רחוקות דרושה הרחקה כירורגית של הבלוטה עקב חוסר איזון (ובמינונים גבוהים של התרופות). רצוי לדחות החלטה זו לטרימסטר שני. <br /> <br /> ב. מדידת רמת נוגדנים בדם האישה:<br /> - רמת הנוגדנים כנגד הרצפטור ל-TSH תימדד בנשים שעברו כריתה כירורגית של בלוטת הטירואיד (או הריסתה עם יוד רדיואקטיבי), ובנשים שהיה להם ילוד שסבל מהפרעות בתפקוד הבלוטה בעת לידתו.<br /> <br /> ג. בדיקת דם מהעובר (דרך חבל הטבור) בשבועות 23-24 להריון תישקל אצל נשים עם:<br /> - בנשים שהיה להם ילוד שסבל מהפרעות בתפקוד הבלוטה בעת לידתו.<br /> - נשים שעברו בעבר טיפול ביוד רדיואקטיבי ושאצלם רמת הנוגדנים כנגד ה-TSH גבוהה (מעל 160% או מעל 5IU).<br /> - לעובר נמצאו סימנים המעידים על חוסר איזון של הורמון הטירואיד: דופק מהיר של העובר (מעל 160 פעימות לדקה), הגדלת בלוטת הטירואיד בצוואר העובר (מצב המכונה גויטר) עיכוב בגדילה של העובר, הגדלת הלב, או בצקת כללית של העובר.<br /> - אם מבוצעת הבדיקה ונמצאת אצל העובר תת פעילות של הטירואיד מזריקים למי השפיר את ההורמון. אם בדמו של העובר נמצאת רמת טירואיד גבוהה מעלים את המינון התרופתי לאישה.<br /> <br /> ד. בדיקות אולטרה סאונד בהריון:<br /> - פרט לאולטרה-סאונד הרגיל, רצוי לבצע בדיקת אולטרה סאונד מכוונת לצוואר של העובר, גודל הלב, דופק העובר, פרמטרים של גדילה, ותנועתיות (האם יש תנועתיות יתר) בשבוע 24, 28 ו-32 להריון.<br /> <br /> ה. בדיקת דם לילוד אחר הלידה:<br /> - לא מספיקה בדיקת הסקר השגרתית המבוצעת לכל הילודים. כאן דרוש בדיקה יסודית של רמת הורמון הטירואיד ושל רמת ה-TSH בכדי לוודא שהילוד מאוזן. דרוש מעקב וטיפול לפי הצורך. לרוב אין צורך. התוצאות טובות מאד אם הטיפול נעשה כראוי.</div>

Motti