שינויים מזעריים בכרומוזומים

מתוך Genopedia - פרופ' מוטי שוחט

(הבדלים בין גרסאות)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גרסה מתאריך 22:33, 6 באוגוסט 2016 (עריכה)
Motti (שיחה | תרומות)
(הערכת מידת החדירות שינויים מסוג חסרים והכפלות שכיחים בכרומוזומים)
→ עבור להשוואת הגרסאות הקודמת
גרסה מתאריך 22:34, 6 באוגוסט 2016 (עריכה) (ביטול)
Motti (שיחה | תרומות)
(הערכת מידת החדירות שינויים מסוג חסרים והכפלות שכיחים בכרומוזומים)
עבור להשוואת הגרסאות הבאה ←
שורה 141: שורה 141:
|- |-
! align="right" | 16p12.1 (הגן CDR2 ו-UQCRC2) ! align="right" | 16p12.1 (הגן CDR2 ו-UQCRC2)
-| חסר || 21.83-22.40 || 0.19% || 0.07% || 4% פי 2 מאמא || 12% (8-18) - דופליקציה לא נמצאה יותר שכיחה בחולים+| חסר || 21.83-22.40 || 0.19% || 0.07% || 4% (פי 2 מאמא) || 12% (8-18) - דופליקציה לא נמצאה יותר שכיחה בחולים
|- |-
! align="right" | Distal 16p11.2 (הגן SH2B1) ! align="right" | Distal 16p11.2 (הגן SH2B1)

גרסה מתאריך 22:34, 6 באוגוסט 2016

מילים נרדפות: חסרים מיזעריים בחומר הגנטי, שינויים מיזערים בכרומוזומים, הכפלה מיזערית (דופליקציה = דופליקשן) או חסר (דלישן = דליציה) כרומוזומלי מיזערי. microdeletion syndromes או microduplication syndrome. חסר (deletion) קטן, או דופליקציה או הכפלה (duplication) קטנים. תסמונות של מיקרודלישן או מיקרודופליקשן.

שינויים מיזעריים בכרומוזומים - (חסר או הכפלה של מקטעים מאד קטנים הניתנים לזיהוי בבדיקת הצ'יפ הגנטי או FISH)

ראה רקע על מהי הפרעה כרומוזומלית ומה משמעותה.

לרוב מדובר בליקויים כרומוזומלים בעלי השלכה על גרימת מומים ופיגור שכלי בדרגות שונות (תלוי בגודל הקטע הכרומוזומלי החסר, בצפיפות הגנים בקטע החסר ובחשיבותם). כיום ישנם כלים, יחסית חדשים ומתקדמים יותר, המאפשרים לגלות ולזהות מצבים כאלו. אלו הן בדיקות FISH ו- HRCGH. משתמשים בבדיקות אלו לאתר את הסיבה למקרים של פיגור שכלי מלווה במומים (פגור המלווה רק בשינויים חיצוניים אחרים), או במקרים של מומים/פיגור שכלי חוזרים במספר מקרים במשפחה אחת.

להלן רשימת התסמונות היותר נפוצות:

- חסר מזערי בזרוע הקצרה של כרומוזום 1p36

- תוספת מיזערת בזרוע ארוכה של כרומוזום 1 ב-1q21.1 באיזור המקורב (פרוקסימלי - הכולל את הגן RBM8A).

- תסמונת חסר או תוספת מיזעריים זרוע ארוכה של כרומוזום 1 ב-1q21.1באיזור המרוחק (דיסטלי - הכולל את הגן GJA5) . - שינויים הקשורים במיקרוצפליה או מקרוצפליה, איחור התפתחותי ובעיות פסיכיאטריות.

- חסר מזערי בזרוע הארוכה של כרומוזום 3q29. קשור בסיכון גבוה לפיגור שכלי, אוטיזם ודיכאון.

- חסר מזערי בכרומוזום 7 – תסמונת וויליאמס

- חסר מזערי בזרוע הקצרה של כרומוזום 8q24.1. תסמונת לנגר-גידעון - Tricho-rhino-phalangeal syndrome or Langer Gideon syndrome.

- שינוי בכרומוזום 11 – תסמונת Beckwith Wiedemann

- חסר מזערי בזרוע הקצרה של כרומוזום 11p13. תסמונת WAGR מתבטא ב: 1. בעיניים: חוסר עדשה (אנאירידיה), 2. נטייה לגידולים: במיוחד גידול בכליה מסוג ווילמס, וגם לגידול מסוג גונדובלסטומה. 3. אברי מין: היפוגניטליזם בזכרים. 4. פיגור שכלי.

- שינוי בכרומוזום 15 - תסמונת פרדר ווילי ו/או אנג'למן

- חסר מזערי בזרוע הארוכה של כרומוזום 15q11.2 באיזור המוגדר BP1-BP2. קשור בעליה סטטיסטית קלה מאד (1-2%) בסיכון לאיחור התפתחותי (מוטורי או שפתי), אוטיזם, אפילפסיה ומחלות נפש.

- הכפלה מזערית בזרוע הארוכה של כרומוזום 15q11.2 באיזור המוגדר BP1-BP2. ייתכן וקשור בעליה סטטיסטית קלה בסיכון לאיחור התפתחותי אוטיזם ומחלות נפש.

- חסר מזערי או הכפלה בזרוע הארוכה של כרומוזום 15q13.3. קשור בעליית הסיכון לאוטיזם וסכיזופרניה.

- חסר מזערי בכרומוזום 16 – תסמונת רובינשטיין וטייבי

- חסר מזערי בזרוע הקצרה של כרומוזום 16p11.2. קשור באיחור התפתחותי פיגור שכלי ואוטיזם.

- הכפלה מזערית בזרוע הקצרה של כרומוזום 16p11.2. קשור בעליה סטטיסטית בסיכון למחלות נפש.

- חסר או הכפלה מיזערית בחלק דיסטלי של מקטע 16p11.2 - מקטע הכולל הגן SH2B.

- חסר מזערי או הכפלה מזערית בזרוע הקצרה של כרומוזום 16p13.11. קשור בסיכון מוגבר לבעיות התפתחות, אפילפסיה ויתכנו בעיות נוספות כמו מום לב וחיך שסוע.

- חסר מזערי בזרוע הקצרה של כרומוזום 17p13.3. תסמונת מילר-דיקר - Miller-Dieker syndrome.

- חסר מזערי בזרוע הקצרה של כרומוזום 17p11.2. תסמונת Smith Magenis מתבטא בחיך שסוע, קומה נמוכה, הפרעות התנהגות (אגרסיביות והפיכת לילה ליום), פיגור שכלי ניכר ופנים דיסמורפיות (היפופלזיה של מרכז הפנים, בלט של הסנטר, ראש שטוח מאחור (ברכיצפלי)).

- הכפלת המקטע הזה בזרוע הקצרה של כרומוזום 17p11.2. תסמונת POTOCKI-LUPSKI. הסימנים בתסמונת זו מתבטאים בעיקר בפיגור שכלי, לרוב קל יותר מאלה עם החסר של המקטע הזה. יש לסובלים מהתסמונת גם שכיחות מוגברת של היפוטוניה והפרעות אכילה אחרי הלידה. כמו כן יש דיסמורפיזם אופיני, מומי לב, פירכוסים בחלק מהמקרים. תוארו מקרים בודדים שבהם הממצא היה בהורה (עד כה ב-2 אמאות) שלהן גם היתה עדות לפיגור שכלי קל ובעיקר איחור ניכר בדיבור.

- חסר מזערי בזרוע הארוכה של כרומוזום 17q12. קשור בעליית הסיכון לציסטות בכליות, סכרת מסוג MODY, איחור התפתחותי, אוטיזם וסכיזופרניה.

- הכפלה מיזערית בזרוע ארוכה של כרומוזום 17q12. עליית הסיכון לפיגור שכלי/איחור התפתחותי, אוטיזם, איחור בגדילה, ציסטות כליתיות ופירכוסים.

- חסר מזערי בזרוע הקצרה של כרומוזום 20p12. תסמונת Alagille. מתבטאת במיעוט דרכי מרה וצהבת, מומי לב (חור בין העליות (ASD) והיצרות עורק הריאה), חוליות בצורת "פרפר".

- חסר מזערי בכרומוזום 22q11.2 - תסמונת תסמונת די- ג'ורג' או (Velo-cardio facial syndrome (VCF או תסמונת שפרינצן

- חסר מזערי או הכפלה מזערית באיזור המרוחק בכרומוזום 22q11.2 - שינויים אלו הינם במיקום סמוך אך שונה ומרוחק לתסמונת VCF.

- חסר מיזערי בקצה זרוע ארוכה של כרומוזום 22q13.3 - מדובר כאן בביטי קליני לרוב חמור - פיגור שכלי, קושי ניכר ביותר בהתפתחות דיבור (קושי בביטוי של הדיבור ובמקרים קיצוניים עד העדר שפה). המקטע החסר משתנה בגודלו בין הפרטים השונים, והפיגור השכלי לרוב נובע ממעורבותו של הגן SHANK3 במקטע החסר. לחלק יש סימנים דיסמורפים קלים והיקף ראש יחסית קטן. ברוב המכריע של המקרים החסר לא ניתן לגילוי בבדיקת הקריוטיפ הסטנדרטית ודרושה בדיקת הצ'יפ הגנטי לאיתור הבעייה. בחלק מהמקרים יש מבנה טבעת לכרומוזום 22 - ואז לרוב החסר נרחב וניתן לגילוי גם בבדיקת כרומוזומים רגילה.


שינויים מיזעריים בגנים קריטים הקשורים באוטיזם ופיגור שכלי:

- חסר מזערי בזרוע הארוכה של כרומוזום 2p16.3. בגן NRXN1 קשור בסיכון גבוה לפיגור שכלי, אוטיזם ומחלות נפש.

- חסר מזערי בזרוע הארוכה של כרומוזום 7q21.22. בגן AUST2 קשור בסיכון גבוה לפיגור שכלי, אוטיזם ומחלות נפש.


הערכת מידת החדירות שינויים מסוג חסרים והכפלות שכיחים בכרומוזומים

"תקלות גנטיות" מהסוג של חסרים (מחיקת חומר בעת העתקת החומר הגנטי בעת יצירת החומר הגנטי של העובר) או הכפלה של מקטע בחומר הגנטי נוטים להיווצר בנקודות מוגדרות מועדות לפורענות. אלו נקודות המכונות "מוקדים חמים (hot spots)". הנזק מהסוג הזה בחומר הגנטי תמיד מסכן את הוולד במומים, פיגור שיכלי ואוטיזם (ואולי עוד תופעות כמפורט בכל תסמונת). אולם לא תמיד יבואו כל הסימנים לידי ביטוי - וזה נקרא מידת החדירות. להלן הערכת מידת החדירות של התסמונות האלו: לפי קבוצות חומרה:


התסמונות השכיחות שבהן יש הכפלה או חסר של חומר גנטי ובהם הביטוי יהיה מאד חמור והחדירות גבוהה. אלו מתגלים ב-1 מתוך 150 היריונות תקינים לחלוטין ובשכיחות גבוהה יותר אם יש בהיריון חריגות באולטרה-סאונד. כשמתגלת בהיריון (בכל שלב) זו תוצאה חמורה. ממצא של התסמונות הללו משול לממצא של תסמונת דאון במי שפיר או לממצא של מומים מרובים במוח באולטרהסאונד. אם מתגלית בהורים יש המלצה לאבחון טרום השרשה (בהפריה חוץ גופית) או סיסי שליה בתחילת כל היריון נוסף:
האיזור (הגן באיזור) סוג השינוי: קואורדינטות ב-Mb : שכיחות בקבוצת פיגור שכלי: שכיחות באוכלוסיה הכללית: אחוז de-novo תוספת הסיכון ב-% לפיגור שכלי / ביטוי חמור - (סה"כ טווח הסיכון):
1q21.1 Distal (הגן GJA5) חסר 146.5-147.8 0.29% 0.03% 18% 37% (25-55)
3q29 חסר 195.7-197.3 0.06% 0.0045% 95% 53% (15-100)
Williams-Beuren 7q11.23 חסר 72.74-74.14 0.12% 0.0% 100% 100%
Williams-Beuren 7q11.23 הכפלה 72.74-74.14 0.12% 0.01% 95% 60% (15-100)
הלוקוס של תסמונת פרד-ווילי או אנגלמן חסר 23.65-28.54 0.2% 0.0% 100% 100%
הלוקוס של תסמונת פרד-ווילי או אנגלמן הכפלה 23.65-28.54 0.2% 0.02% 100% 60% (25-100)
15q13.3 (הגן CHARNA7) חסר 30.91-32.44 0.26% 0.01% 25% 55% (30-70)
Proximal 16p11.2 (הגן TBX6) חסר 29.60-30.19 0.44% 0.03% 70% 50% (30-65)
17q12 (הגן HNF1B) חסר 34.81-36.21 0.09% 0.01% 55% 40% (15-90)
17p11.2 הגן RAI1 - תסמונת Smith Magenis חסר 17.08-19.65 0.09% 0.00% 95% 90% (90-100)
17p11.2 הגן RAI1 - תסמונת Potocki-Lupski הכפלה 17.08-19.65 0.09% 0.00% 90% 70% (50-100)
22q11.21 (הגן TBX1) חסר 18.89-21.50 0.54% 0.024% 90% 80% (70-90)
distal 22q11.21 (הגן MAPK1) חסר 21.95-22.95 0.54% 0.024% 85% 90% (60-100)
pathogenic - אחר מהנ"ל חסר או תוספת כלשהו מעל 7% 0.1% 90% 60% (30-100)


התסמונות השכיחות שבהן יש הכפלה או חסר של חומר גנטי אבל הביטוי החמור לא יהיה בכל המקרים - אלו מופיעים ב-1 מתוך כ-250 היריונות תקינים. ממצא של התסמונות הללו משול לממצא של מוזאיקה של תסמונת דאון או תסמונת טרנר קלאסית במי שפיר או לממצא של היקף ראש קטן (דרגה בינונית) בעובר בהשוואה להורים או להרחבת חדרי מוח (12-14 מ"מ) באולטרהסאונד. באבחון טרום לידתי (מי שפיר או סיסי שליה) יש לקחת בחשבון בייעוץ גנטי מסודר גם את שבוע ההיריון בו זה התגלה, ממצאים אחרים בעובר, סיפור משפחתי, סוג התסמונת, קיום הממצא באחד ההורים? גיל האישה וסוג ההיריון, וכד' :
האיזור (הגן באיזור) סוג השינוי: קואורדינטות ב-Mb : שכיחות בקבוצת פיגור שכלי: שכיחות באוכלוסיה הכללית: אחוז de-novo תוספת הסיכון ב-% לפיגור שכלי / ביטוי חמור - (טווח ס"הכ הסיכון):
Proximal 1q21.1 (הגן RBM8A) הכפלה 145.3-145.7 0.16% 0.03% 5% 10% (5-15) - לפי המידע בישראל כ-5%.
1q21.1 Distal(הגן GJA5) הכפלה 146.5-147.8 0.20% 0.03% 17% 17% (12-20)
2p16.3 (הגן NRXN1) חסר 50.14-51.25 0.18% 0.028% 26% (16-80)
16p13.11 (הגן MYH11) חסר 14.98-16.48 0.15% 0.05% 20% 13% (8-21)
16p12.1 (הגן CDR2 ו-UQCRC2) חסר 21.83-22.40 0.19% 0.07% 4% (פי 2 מאמא) 12% (8-18) - דופליקציה לא נמצאה יותר שכיחה בחולים
Distal 16p11.2 (הגן SH2B1) חסר 28.72-29.03 0.13% 0.013% 38% 20% (10-30)
Proximal 16p11.2 (הגן TBX6) הכפלה 29.60-30.15 0.28% 0.04% 23% 17% (5-35)
17q12 (הגן HNF1B) הכפלה 34.81-36.21 0.11% 0.02% 22% 21% (10-40)
22q11.21 (הגן TBX1) הכפלה 18.89-21.50 0.25% 0.05% 25% 12% (8-30)
distal 22q11.21 (הגן MAPK1) הכפלה 21.95-22.95 0.2% 0.05% 10% 10% (8-30)
probably pathogenic - אחר מהנ"ל חסר או תוספת כלשהו מעל 7% 0.1% 80% 20% (10-30)


התסמונות השכיחות שבהן יש הכפלה או חסר של חומר גנטי ושלהן הביטוי החמור יהיה בחלק קטן מאד של המקרים. ממצא של התסמונות הללו משול בחומרתו לממצא של 47XYY במי שפיר או לממצא של ריבוי מי שפיר או VSD קטן בלב (ללא ממצאים נוספים) באולטרה-סאונד. באבחון טרום לידתי (מי שפיר או סיסי שליה) אין המלצה רפואית להפסיק היריון רק על סמך ממצא כזה כשהוא בודד. כעקרון, גם אם להורים ידוע שממצא כזה אצלם לא מומלץ לבצע בהריונות הבאים אבחון טרום השרשתי (בהפריה חוץ גופית) :
האיזור (הגן באיזור) סוג השינוי: קואורדינטות ב-Mb : שכיחות בקבוצת פיגור שכלי: שכיחות באוכלוסיה הכללית: אחוז de-novo תוספת הסיכון ב-% לפיגור שכלי / ביטוי חמור - (טווח ס"הכ הסיכון):
15q11.2 (הגן NIPA1) חסר 22.29-23.27 0.80% 0.40% 10% 2% (1-3)
15q13.3 (הגן CHARNA7) הכפלה 30.91-32.44 0.05% 0.02% 5% 2% (1-3)
16p13.11 (הגן MYH11) הכפלה 14.98-16.48 0.3% 0.14% 5% 2-3% (1-4)
Distal 16p11.2 (הגן SH2B1) הכפלה 28.72-29.03 0.07% 0.04% 12% 2% (1-3)
Variant of unknown significance- Not otherwise specified - אחר מהנ"ל חסר או תוספת כלשהו 1% 0.2% 5% 5% (1-10)
Variant of unknown significance - likely benign - אחר מהנ"ל חסר או תוספת כלשהו 2% 1% 2% 2% (1-3)


****האחוזים לגבי השכיחויות של המצבים לעיל הם ממרכזים שבהם יש כבר ניסיון ומידע – אחוזי התוצאות שמשמעותן לא ברורה גבוהה יותר במרכזים עם מספר בדיקות קטן ומידע קטן על השונות הנורמלית באוכלוסייה הנבדקת.

כלים אישיים
אודות העורך
פרופ' מוטי שוחט
- מנהל מכון גנטי במרכז רפואי רבין ושניידר
- פרופסור לרפואת ילדים וגנטיקה רפואית באונ' ת"א
- מומחה ברפואת ילדים במרכז רפואי שניידר
- התמחה בגנטיקה רפואית בסידרס-סיני בלוס אנג'לס
- סיים בהצטיינות לימודי רפואה בביה"ס לרפואה באוניברסיטת ת"א

ניתן לקבל מידע נוסף אודות ייעוץ גנטי ובדיקות גנטיות
מרפאת פרופ׳ מוטי שוחט - בדיקות גנטיות
- אנו מציעים מגוון בדיקות גנטיות לכל שלבי החיים
- בדיקות סקר מורחב לפני ובתחילת הריון
- בדיקות גנים הקושרים בסיכון לסרטן
- בדיקות גנים הקשורים במחלות של גיל הילדות (אפילפסיה, מחלות שלד)
- ליווי צמוד של פרופ' שוחט במתן התוצאות וייעוץ ללא עלות במקרה של ממצא

כניסה לאתר הבדיקות הגנטיות