סקר גנטי לנשאות מחלות תורשתיות - סקר מורחב

מתוך Genopedia - פרופ' מוטי שוחט

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תוכן עניינים

היכן ניתן לבצע בדיקת סקר נשאות מורחב למחלות תורשתיות?

מידע וזימון תור בטלפון ישירות לבדיקה במרפאה לייעוץ גנטי - ראה באתר המרפאה לחץ על הקישור: [1]

רקע:

בדיקות סקר לנשאות מחלות גנטיות בישראל החלו בבדיקת האוכלוסייה הישראלית למחלת טיי זקס והן התרחבו בשנים האחרונות תודות לכלים והמידע החדשים שהתפתחו בתחום הגנטיקה.

מדובר בתכנית מבטיחה למניעת מחלות קשות, כמו מחלת canavan, טיי-זקס וסיסטיק פיברוזיס, שניתן וחשוב למנוע אותן לפני הלידה. רשימת המחלות הנבדקות הולכת ומתרחבת בהדרגה ולכן נשים שעברו בדיקות כאלו צריכות להתעדכן לגבי בדיקות חדשות בכל הריון נוסף.

בנוסף הטכנולוגיה של ריצוף גנטי הוזלה וריצוף של מאות גנים בו-זמנית הפכה להיות פרוצדורה זולה ופשוטה, וכך מאפשרת הרחבת הבדיקה למחלות רבות ובצורה יותר מושלמת מזו שהייתה קודם.

בדיקות סקר חשובות במיוחד לזוגות בהריון דווקא במשפחות בהן אין מקרים עם המחלות הגנטיות האלו. המלצות לגבי איזו בדיקה יש להכליל בבדיקות הסקר נקבעים ומעודכנים ע"י איגוד הגנטיקאים וההמלצות מתבססות על שכיחות המחלה (והנשאים למחלה) בקבוצות האתניות של הזוג, חומרת המחלה (שאין לה טיפול), פשטות ועלות הבדיקה, מידת ה"כיסוי" של הבדיקה (איזה אחוז מהזוגות שבסיכון יתגלו בבדיקה), היכולת להמשיך ולבדוק את קיום המחלה בעובר במהלך ההיריון אם ימצאו בני הזוג נשאים ועוד.

לאורך השנים האוכלוסייה הישראלית הפכה למורכבת יותר ויותר. נישואים מעורבים של בני עדות שונות הביאו למצב בו אנשים פחות יודעים את מוצאם שלושה או ארבעה דורות אחורה. לאור עובדה זו, בדיקות הסקר הגנטיות בשיטה המקובלת לא תמיד מספקות את המידע הגנטי הנדרש.

מהי בדיקת הסקר המורחב?:

מתוך הכרה בצורך לאתר יותר נשאים ולמנוע יותר מחלות תורשתית, פותחה שיטה יעילה - הפאנל המורחב לבדיקת נשאות מחלות תורשתיות.

בגנטיקה יש אלפי מחלות גנטיות קשות - כולן נדירות, אבל יחד הן מאד נפוצות (אחד לכל 100 נולדים). מתוך הבנה של מגבלת השיטה לאתר את המחלות הגנטיות בבדיקה מוטציה אחר מוטציה, פותחו שיטות לבדוק ולצמצם הולדת מחלות רבות בצורה יעילה ופשוטה יותר. מדובר בבדיקה של בבת אחת של הרבה מאד (כ-300) מחלות מחלות קשות המועברות בצורה אוטוזומלית רצסיבית - דהיינו 2 בני הזוג חייבים להמצא נשאים בכדי שיהיה להם סיכון של 25% בכל היריון ללדת ילד חולה במחלה תורשתית קשה.

בפאנל המורחב נבדקים פגמים הקשורים בפיגור שכלי, מחלות נוירולוגיות, מטבוליות, ותסמונות קשות אחרות. בנוסף נכללת בפאנל בדיקה נשאות לניוון שרירים קשה ונפוץ (מסוג DMD Duchenne muscular dystrophy), העובר מנשים נשאיות בריאות לבנים זכרים.

הבדיקה מציגה שינוי בגישה לגבי בדיקות סקר גנטיות בעיקר בכך שהיא מוצעת לשני בני הזוג במקביל. לעומת הגישה הקיימת בה הבירור נעשה בהדרגה, קודם לאחד מבני הזוג ובהתאם לתוצאות נבדק השני, הבדיקה של שני בני הזוג במקביל מורידה את הלחץ המיותר של המתנה לקבלת תוצאות, ביחוד כאשר בהריון. הבדיקה מתבצעת לאחר יעוץ קצר ומפוקחת/מלווה על ידי יועצים גנטיים.

בסיכום: מדובר בבדיקה יותר מורחבת, פחות דאגה בהריון.

קיימים 2 מוצרים שונים - ומה ההבדל ביניהם?:

להלן פרוט 2 המוצרים - היתרון כיום הינו בגישה המודרנית יותר - מוצר מס' 2:


מוצר 1. בדיקת של אותיות ספציפיות המכוונות למוטציות שכבר מוכרות באוכלוסיה בישראל.

זוהי הרחבת הבדיקה המבוצעת היום בקופות למחלות נוספות. כאן בודקים ומדווחים רק על אותיות שידוע מראש כי גרמו כבר למחלה באנשים בישראל עם מחלות תורשתיות. הפאנל חובר על פי המידע הקיים בישראל.

המוצרים המוצעים בישראל בסוג בדיקה זה הם:

א. פאנל מוטציות שכיחות בשיטת צ'יפ של חברת Igentify והמכונה Family first. מוצע בבית חולים קפלן וברפאות פרטיות רבות בארץ - עלותו 1950 ש"ח לנבדק אחד ומחיר כפול לזוג.

ב. פאנל מוטציות שכיחות בשיטת ריצוף (NGS) שמוצע בבלינסון - עלותו כ-3500 ש"ח (מבוצע לזוג תמיד ולא לבודד).

ב-2 הגישות הללו התוצר דומה. נבדקים כ-300 גנים הרלוונטים ליהודים ואירופאים. בנוסף כ-150 מוטציות המכוונות לגלות מחלות שהתגלו בחמולות בדואיות בודדות או משפחות מוסלמיות או דרוזיות ביישובים מסויימים.

יתרון בדיקה זו הינה רק למגזר הבדואי, מוסלמי ודרוזי בישראל.


מוצר 2. בדיקת כל הרצף של כל מאות הגנים שאיגוד הגנטיקאים בארה"ב + בישראל קבע.

הבדיקה מתבצעת בטכנולוגיה של ריצוף מהדור החדש לכל האותיות המרכיבות את הגנים לכל 300 המחלות הקשות והמומלצות לבדיקה. הבדיקה מוודא שכל האותיות המרכיבות גנים אלו תקינים וגם מאתרת מוטציות הנובעות מחסר של מרכיב כלשהו בגנים אלו.

הבדיקה מקלה על ביצוע סקר באוכלוסייה היהודית המגוונת למוצאיה השונים וגם לכל האוכלוסיה הלא יהודית יוצאי רוסיה וארצות אירופה ואמריקה השונות, שם לא מוכרות מוטציות שכיחות ובעצם הם לא נבדקים בגלל היעדר מידע.

המוצרים המוצעים בשיטת בדיקת ריצוף מלא של כ-300 גנים הינם אלו של חברת Myiriad (מכונה Famili genetics), חברת Natera, חברת Invitae. והן נערכות במכונים גנטים מסויימים ובמרפאות פרטיות - עלותן בין 1900 ש"ח לזוג (מרפאה של המחבר) ועד 4,000 ש"ח לזוג.

יתרונות הגישה הזו על פני בדיקת מוטציות שכיחות בלבד:

א. הבדיקה בטוחה הרבה יותר: בצורה הזו של בדיקה, כשנמצא בן זוג אחד נשא, הביטחון שבן הזוג השני אינו נשא גבוה הרבה יותר.

ב. הבדיקה מאד רחבה ויש לה ייתרון רב לאוכלוסיות המגוונות בישראל שבהן המוטציות בגנים השונים אינם ידועים מראש, ורק על ידי שיטה זו הניתן לזהותם.

ג. הבדיקה זולה יותר (1,900 ש"ח רצוף מלא של כל הגנים ל-300 מחלות בבדיקת רוק ל-2 בני הזוג במקביל - ראה באתר המרפאה לחץ על הקישור:[[http://prof.mshohat.com/).


מספר המחלות הנבדקות ב-2 הגישות דומה - כ-300. מה ההבדל בין אלו שעושים 450 גנים? מדובר בתוספת של 150 מוטציות ספציפיות הרלוונטיות רק לחמולה מסויימת או כפר מסויים בקרב האוכלוסייה הבדואית, או המוסלמית או הדרוזית. לכל מי שלא נמנה על סבטים ספציפים אלו אין כל הבדל במספר הגנים המכוסים.

לכן כיום ברור כי לרוב האוכלוסיה בישראל, למעט מוסלמים דרוזים ובדואים, יש עדיפות ברורה לבצע את הבדיקות בשיטה של ריצוף מלא של כל 300 הגנים ולא בדיקת מוטציות ספציפיות.

כמה הבדיקה תורמת לזוג?

בבדיקת מחקר שערכנו בבלינסון על 2,000 הנבדקים הראשונים מצאנו כי כ-27 זוגות נתגלו שני בני הזוג נשאים למחלה גנטית (1 ל-70 זוגות). זוגות אלה לא צריכים להתגרש חס וחלילה. יש להם סיכון של 1:4 בכל היריון ללדת ילד חולה במחלה קשה ואת זה ניתן למנוע - הם צריכים בכל היריון לבדוק ולוודא שהעובר לא חולה (בסיסי שליה בשבוע 11), וכך נמנעו ילדים חולים רבים.

כשבדקנו כמה זוגות היו מתגלים לוא היו מסתפקים בסקר המבוצע בקופה, נמצא כי רק 16 זוגות (מחצית המקרים) היו מתגלים כנשאים. כלומר הבדיקה מכפילה את יעילות הסקר ומביאה לגילוי די אידיאלי אשל המחלות התורשתיות - מחלות המהוות מחצית של המחלות הגנטית הקשות בהיריונות.

מאז המחקר נוספו בפאנל תבחינים למצבים קשים אחרים ולכן היעילות אף השתפרה.

ישראל: מובילה בעולם לדוגמא נכונה לאיך תכנית מניעת מחלות גנטיות צריכה להיות

מדינת ישראל היא היחידה בעולם בה קיימת תוכנית למניעת מחלות תורשתיות, המיועדת לאיתור זוגות בסיכון יתר ללדת ילד עם מחלה גנטית. זאת באמצעות בדיקות סקר גנטיות בכלל אוכלוסייה המתכננת הריון. על רגל אחת כמה זה חשוב:

1. אחת מכל 50-100 נשים בהיריון נמצאת היא ובעלה נשאים לאחת המחלות התורשתיות הללו – זו רמת סיכון עצומה. סיכון זה הינו במשפחות בהן אין באף ילד קודם חולה במחלה גנטית כלשהיא.

2. באמצעות בדיקת דם אחת הנערכת עבור כל ההריונות הבאים של הזוג נמנעים פי כמה יותר מיקרים חולים מאשר כל הבדיקות הנערכות בכל היריון לגילוי תסמונת דאון. ולכן ביצוע בדיקות אלו תורמת יותר מבדיקות השקיפות והחלבון העוברי וכל הבדיקות האחרות בדם לתסמונת דאון.

3. מחלות אלו לא תתגלנה בשום דרך אם לא תבוצע לבני הזוג בדיקת דם כזו.

4. בנשים אלו ניתן לאפשר ילד בריא בוודאות מלאה בכל היריון על ידי תכנון נכון ובדיקות מתאימות.

5. בדיקות אלו נמצאות בחלקן הגדול בסל השירותים כחלק מתכנית ארצית למניעת מחלות גנטיות. בחרדים זה נערך לפני השידוך (דור ישרים – אם כי לא בצורה הנכונה), ובבני המיעוטים בצורה מאורגנת לפי יישוב. באחרים זה נערך במסגרת הקופות או במכונים הגנטיים.

הגישה המקובלת היום בארץ היא ביצוע בדיקות סקר גנטיות לפי שילוב מוצא עדתי של שני בני הזוג. בדיקות הסקר הגנטיות מומלצות לזוגות טרם כניסה להריון על מנת שתהיה להם היכולת להתמודד עם תוצאות ולתכנן הריון תקין בהתאם. ביעוץ מקדים הזוג מקבל רשימת בדיקות רלוונטיות לפי המוצא. כיום נהוג לבצע בדיקת נשאות ראשית לאשה, זאת לאור חשיבות בדיקה נשאות לתסמונת איקס שביר, הגורמת לפיגור שכלי שעוברת מאשה נשאית בריאה לילדיה. לגבי שאר המחלות קיים סיכון שיופיעו אצל הילדים כאשר שני בני הזוג נשאים מוטציה באותו הגן. הבדיקות מוצעות לכלל הזוגות המתכננים היריון ללא היסטוריה משפחתית של מחלה גנטית כלשהי. בדיקות הסקר נועדו לאתר נשאות גנים למחלות קשות וחשוכות מרפא שלא ניתן לזהותן באמצעות בדיקות שגרתיות במהלך ההיריון. כיום במכונים גנטיים בארץ מוצעת רשימה של כ 30 בדיקות למחלות תורשתיות לאוכלוסיה היהודית, ומעל 200 מכלל אוכלוסייה לא יהודית (ערבים, דרוזים, בדואים וכו) עם אחוז גבוה של נישואי קרובים. באוכלוסיה זו נקבעות הבדיקות על פי שם משפחה, כפר, חמולה ועוד.

לאורך השנים האוכלוסייה הישראלית הפכה למורכבת יותר ויותר. נישואים מעורבים של בני עדות שונות הביאו למצב בו אנשים פחות יודעים את מוצאם שלושה או ארבעה דורות אחורה. לאור עובדה זו, בדיקות הסקר הגנטיות בשיטה המקובלת לא תמיד מספקות את המידע הגנטי הנדרש.

לסיכום:

בעזרת הבדיקה ניתן לזהות פי שניים יותר זוגות שנמצאים בסיכון ללדת ילד עם מחלה תורשתית קשה. אחוזי ההצלחה הגבוהים והתוצאות המדויקות של בדיקת נשאות הפאנל המורחב מאפשרים תכנון היריון ואבחון טרום לידתי מתאים לזוגות בסיכון יתר.

מה כוללת בדיקת הסקר המורחב לנשאות מחלות תורשתיות המבוצעת בארץ?

כעיקרון הבטריה מכילה את כל המחלות המבוצעות במסגרת הרגילה בקופות ועוד כ-300 מחלות אחרות. בכל מחלה יש מגוון הרבה יותר גדול של מוטציות. כך שמי שמבצע אותה לא צריך לבצע את הבדיקות בקופה - כך שכיום לא צריך לבצע השלמה בקופה, והכל מתבצע בדגימה חד פעמית במרפאה הפרטית.

מחלות נדירות שאינן כלולות בפאנל הינן רבות אך נדירות יותר - שאם רוצים לחפש אותן צריך לבצע ריצוף אקסומי.

כלים אישיים
אודות העורך
פרופ' מוטי שוחט
- מנהל מכון גנטי במרכז רפואי רבין ושניידר
- פרופסור לרפואת ילדים וגנטיקה רפואית באונ' ת"א
- מומחה ברפואת ילדים במרכז רפואי שניידר
- התמחה בגנטיקה רפואית בסידרס-סיני בלוס אנג'לס
- סיים בהצטיינות לימודי רפואה בביה"ס לרפואה באוניברסיטת ת"א

ניתן לקבל מידע נוסף אודות ייעוץ גנטי ובדיקות גנטיות
מרפאת פרופ׳ מוטי שוחט - בדיקות גנטיות
- אנו מציעים מגוון בדיקות גנטיות לכל שלבי החיים
- בדיקות סקר מורחב לפני ובתחילת הריון
- בדיקות גנים הקושרים בסיכון לסרטן
- בדיקות גנים הקשורים במחלות של גיל הילדות (אפילפסיה, מחלות שלד)
- ליווי צמוד של פרופ' שוחט במתן התוצאות וייעוץ ללא עלות במקרה של ממצא

כניסה לאתר הבדיקות הגנטיות