חסר מזערי בזרוע הארוכה של כרומוזום 7q21.22

מתוך Genopedia - פרופ' מוטי שוחט

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שמות נרדפים: שינויים כמותיים (חסר או תוספת) מזעריים בזרוע ארוכה של כרומוזום 7 הקשורים באוטיזם ובעיות פסיכיאטריות".

תוכן עניינים

[עריכה] סימנים קליניים:

מדובר בחסרים קטנים בגן המכונהAUTS2 (או KIAA0442) - חסרים בגן זה נמצאו קשורים בסיכון מוגבר לפיגור שכלי, אוטיזם וסכיזופרניה. הקשר נתגלה בזכות שימוש בבדיקת arrays-CGH (צ'יפ גנטי), המאפשר סקירת הגנום לשינויים מזעריים. מדובר בחסרים בתוך הגן המדובר – גדלים של מאות אלפי אותיות בחומר הגנטי של הגן בכרומוזום 7, שפוגע בתפקוד גן הקשור בהתפתחות המוח וחשוב לאפשר תפקוד מוחי תקין.

שכיחות התסמונת יחסית לא גבוהה – אך היא ללא ספק מצויה יותר באנשים עם אוטיזם ובעיות נוירוהתפתחותיות.

חסר של המקטע המדובר נמצא אצל כ-1 מתוך 1,200 ילדים עם אוטיזם ובעיות נוירוהתפתחותיות (על סמך 60,000 ילדים חולים שנבדקו) - זאת לעומת בודדים מתוך עשרות אלפי בריאים. כלומר קיום החסר מעלה הסיכון לפיגור שכלי פי 10 מהסיכון בכלל האוכלוסיה (כלומר לאלו עם החסר הסיכון לפיגור שכלי הוא כ- 5-15%).

בילדים עם בעיות רפואיות שנבדקו ושאצלם החסר כלל אקסונים נמצא איחור התפתחותי ופיגור שכלי (90% מהחולים שנבדקו בגלל מחלה), קומה נמוכה (50%), מיקרוצפליה (היקף ראש קטן), סכיזופרניה, ואוטיזם.

מעניין כאן גם הקשר למקום החסר, וכשהוא כולל אקסונים 1-4 הביטוי קל אם בכלל, ואילו אם החסר כולל אקסונים 5-6 ומעלה (צד ה- c-terminal או 5’) הביטוי הקלני חמור יותר.

מ-2 משפחות ישראליות בלתי תלויות נראה שיש חסר הכולל רק אקסון 5 באחד הטרנסקריפטים (NM) של הגן (ולא ב-NM העיקרי) שכנראה מתנהג כשינוי מסוג Benign/likely-benign.

מניסיון שלנו במשפחה גדולה - שם נמצאו מעל 10 אנשים בריאים עם חסר של אקסון 2 בלבד - לאיש מהם לא היו בעיות נוירוהתפתחותיות. לכן מניסיוננו כנראה חסר אקסון 2 אינו מהווה בעיה משמעותית.

כשהחסר לא כלל אקסונים התמונה הקלינית קלה בהרבה, וייתכן שלא יהיה ביטוי קליני משמעותי.

החסר/הכפלה באיזור זה של הכרומוזומים כמעט תמיד לא ניתן לזיהוי בשיטת הבדיקה הסטנדרטית של הכרומוזומים ובוודאי שאין ביכולת בדיקת מי שפיר רגילה לאבחנה. מאידך, ניתן לזהות את החסר ובשיטת ה- CGH הצ'יפ הגנטי, ובשיטת FISH (אם מכוונים את הבדיקה לאיזור זה).

[עריכה] צורת ההעברה התורשתית:

בכ-70% מהמקרים הם "מוטציה טרייה" – לאלו סיכון הישנות קטן ביותר.

כשזה מורש מההורים, הרוב ההורשה אימהית (פי 2 ממקור אבהי). אז יתכן ולהורה יהיה הפרעה מסוג דיכאון או נפשית אחרת .

[עריכה] מידת ביטוי המחלה:

חדירות התסמונת כשיש חסר של המקטע הזה היא כ-30%. זה במיוחד נכון כנראה כשאין מממצא דומה באחד ההורים.

[עריכה] המידע הגנטי המולקולרי:

הגן למחלה: AUTS2

== האמצעים לברור גנטי: == ציפ גנטי

בדיקה אבחנתית:

בדיקת CGH. אחרי שזה אותר, ניתן לבדוק הורים בשיטת FISH על ידי שימוש בסמן פלורסנטי סגולי לאזור הספציפי. כאמור, בבדיקת כרומוזומים רגילה אי אפשר בד"כ לזהות את החסר הכרומוזומלי בתסמונת זו. בוודאי לא בבדיקת כרומוזומים של מי שפיר.

בדיקת נשאות: כמו בדיקה אבחנתית.

בדיקת העובר: כמו בדיקה אבחנתית. ניתן גם להציע אבחון טרום השרשה בהפרייה חוץ גופית (PGD).


ספרות:

Gea Beunders, et al, : Exonic Deletions in AUTS2 Cause a Syndromic Form of Intellectual Disability and Suggest a Critical Role for the C Terminus - Am J Hum Genet.92, 210–220. 2013 .

כלים אישיים
אודות העורך
פרופ' מוטי שוחט
- מנהל מכון גנטי במרכז רפואי רבין ושניידר
- פרופסור לרפואת ילדים וגנטיקה רפואית באונ' ת"א
- מומחה ברפואת ילדים במרכז רפואי שניידר
- התמחה בגנטיקה רפואית בסידרס-סיני בלוס אנג'לס
- סיים בהצטיינות לימודי רפואה בביה"ס לרפואה באוניברסיטת ת"א

ניתן לקבל מידע נוסף אודות ייעוץ גנטי ובדיקות גנטיות
מרפאת פרופ׳ מוטי שוחט - בדיקות גנטיות
- אנו מציעים מגוון בדיקות גנטיות לכל שלבי החיים
- בדיקות סקר מורחב לפני ובתחילת הריון
- בדיקות גנים הקושרים בסיכון לסרטן
- בדיקות גנים הקשורים במחלות של גיל הילדות (אפילפסיה, מחלות שלד)
- ליווי צמוד של פרופ' שוחט במתן התוצאות וייעוץ ללא עלות במקרה של ממצא

כניסה לאתר הבדיקות הגנטיות