VCF

מתוך Genopedia - פרופ' מוטי שוחט

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תסמונת די- ג'ורג' (DiGeorge syndrome)

שמות נרדפים: (Velo-cardio-facial syndrome (VCFS וגם תסמונת ע"ש שפרינצן (Shprintzen syndrome) או CATCH22

תוכן עניינים

[עריכה] סוגים:

השמות הנ"ל מתייחסים לבעייה רפואית שסיבתה דומה. מדובר בתסמונת הנובעת מחסר של חומר גנטי יחסית קטן בהקפו, על גבי הזרוע הארוכה של כרומוזום 22. באיזור זה של כרומוזום 22 מצויים מספר גנים הקשורים בהתפתחות תוך רחמית, והאחראים בעובר על: התפתחות הלב, סגירת החיך שבפה, התפתחות בלוטה הורמונלית בצוואר הנקראת יותרת התריס (פראתירואיד, שאחראית למשק הסידן), התפתחות בלוטת הטימוס (האחראית על מערכת החיסון התאית), התפתחות שכלית, ועוד. לכן החסר הכרומוזומלי שמשמעותו במקרה זה חסר של מספר גנים באזור ישפיע על התפתחותם של כל התפקודים האלה. ככל שחסרים יותר גנים באיזור כך הביטוי הקליני קשה יותר.

[עריכה] סימנים קליניים:

התסמונת עלולה לערב מספר איברים שונים בגוף לכן לחולים שונים יש סימני המחלה לא תמיד זהים. הסימנים האופיניים כוללים:

- מומי לב, בעיקר מומים בעורקים הראשיים היוצאים מהלב (אב העורקים ועורק הריאה הראשי).

- חיך שסוע או אי ספיקה של החיך (החיך אז לא סוגר היטב את חלל הפה). לעיתים מיקרוגנטיה (סנטר משוך פנימה).

- תווי פנים אופיניים – רק רופאים מנוסים יכולים להבחין בשינויים אלו, כיוון שהם עדינים ולא חריגים במיוחד. מבנה האף יחסית בולט, שפתיים דקות.

- אחוז ניכר מהמקרים סובלים מאיחור בהתפתחות ופיגור שכלי.

- לחלק מהילדים יש חוסר התפתחות של הטימוס ואז יתכנו זיהומים, הנובעים מכשל של מנגנון החיסון התאי – זו האחראית להגנה מפני זהומים של פיטריות ווירוסים מסוימים.

- בבדיקות המעבדה יש לילדים אלו נטייה לערכי סידן נמוכים בדם ו/או בשתן בתקופה שאחרי הלידה – זה זמני וחולף אח"כ.

- לחלק מהילדים יתכנו מומים נוספים כמו ליקויים בהתפתחות שכלית ומבנה הכליות (כליה אחת, כיליה ממוקמת באגן) ודרכי השתן וכד'.

- דווחו הפרעות פסיכיאטריות בשכיחות יתר אצל החולים ובמיוחד בעיות מסוג אובססיביות וסכיזופרניה.

האבחנה נעשית בד"כ ע"י בדיקות FISH (ראה פרק 9 – טכניקות בשימוש הגנטיקה) תוך שימוש בסמן פלורסנטי סגולי לאזור של המחלה בכרומוזום 22. בבדיקת כרומוזומים רגילה אי אפשר לזהות, בד"כ, את החסר הכרומוזומלי בתסמונת די-ג'ורג'. בוודאי לא בבדיקת כרומוזומים של מי שפיר.

[עריכה] צורת ההעברה התורשתית:

הורשה אוטוזומלית דומיננטית.

מידת ביטוי המחלה: מלאה.

[עריכה] בעיות נילוות שאפשר להדגים בבדיקות בהריון:

בבדיקת אולטרסאונד אפשר לאתר מומי לב ושינויים אחרים פחות ספציפים כמו מומים בכליות, ריבוי מי שפיר, לסת בעמדה אחורית ועוד. אולם נדיר שמאבחנים מצב זה במשפחה שאין בה ילדים הלוקים בתסמונת.

[עריכה] מה הסיכוי שהתופעה תחזור בהריון נוסף?

לחולים יש סיכון של 50% להעביר את המחלה לצאצאיהם בכל הריון. להורים, שלהם ילד אחד חולה בתסמונת די'-ג'ורג', יש סיכון קטן (פחות מ-5%) ללדת ילד עם בעיה דומה, במידה ולהם אין אף אחד מסימני התסמונת. לבני משפחה בריאים אחרים כמו אחים, דודים וכד' - הסיכון אף נמוך יותר.

[עריכה] המידע הגנטי המולקולרי:

הגן למחלה: מספר גנים הנמצאים באיזור הנידון בכרומוזום 22. מיקומם: בזרוע ארוכה של כרומוזום 22.

[עריכה] האמצעים לברור גנטי:

בדיקה אבחנתית:

בדיקת FISH. שימוש בסמן פלורסנטי סגולי לאזור של די-ג'ורג'. כאמור, בבדיקת כרומוזומים רגילה אי אפשר בד"כ לזהות את החסר הכרומוזומלי בתסמונת זו. בוודאי לא בבדיקת כרומוזומים של מי שפיר.

בדיקת נשאות:

בתסמונת זאת לא מדובר במצב נשאות כיוון שהנשאים בעצם אמורים להיות חולים. ואמנם בחלק מההורים מוצאים שיש סימנים קלים של המחלה כמו מום לב או חיך שסוע וכד' – אצלם ניתן להוכיח קיום החסר הכרומוזומלי בבדיקת FISH לאתר הסגולי של המחלה.

מאידך גם להורים בריאים לחלוטין יתכן סיכון מוגבר ללדת ילדים נוספים חולים הנובע מ-2 אפשרויות עיקריות:

1. שינוי שמוצאים בדם אחד ההורים מסוג טרנסלוקציה רציפרוקלית מאוזנת (בין כרומוזום 22 לכרומוזום אחר – ראה טרנסלוקציה).

2. שהפגם בכרומזום 22 אצלם קיים רק בחלק מהתאים (מצב הנקרא מוזאיקה) ולכן לא מתבטא אצל ההורה הזה, אולם זה עלול בסבירות גבוהה לעבור לצאצאים. אי הדגמת מוזאיקה בדם לא שולל קיום מוזאיקה באברי המין של ההורה – דהיינו, המצאות תאים המכילים את הפגם הממוקמים רק באברי המין של אחד ההורים (בשחלה אצל הנקבה ובאשך אצל הזכר) ובכך מעלים סיכון הישנות בהריונות הבאים של הזוג. כיוון שגם אם בדיקת ההורים תקינה יש סיכון מוגבר להישנות ישנה המלצה לבדיקת מי שפיר (עם FISH ספציפי לתסמונת זאת) בכל הריון נוסף של הזוג. בדיקת ההורים מוצדקת אם יש אצל אחד מהם סימנים כלשהם מסימני התסמונת.

בדיקת העובר:

כמו בדיקה אבחנתית. ניתן גם להציע אבחון טרום השרשה בהפרייה חוץ גופית (PGD).

כלים אישיים
אודות העורך
פרופ' מוטי שוחט
- מנהל מכון גנטי במרכז רפואי רבין ושניידר
- פרופסור לרפואת ילדים וגנטיקה רפואית באונ' ת"א
- מומחה ברפואת ילדים במרכז רפואי שניידר
- התמחה בגנטיקה רפואית בסידרס-סיני בלוס אנג'לס
- סיים בהצטיינות לימודי רפואה בביה"ס לרפואה באוניברסיטת ת"א

ניתן לקבל מידע נוסף אודות ייעוץ גנטי ובדיקות גנטיות
אפליקציית Clearancy
- בדיקות גנטיות מותאמות אישית
- Clearancy היא אפליקציה לניהול הריון שעוזרת להבין איזה בדיקות קיימות ואיזה מהן מתאימות לך ולעובר שלך

התחילי עכשיו בחינם