סרטן בלוטת התריס ובלוטות אנדוקריניות

מתוך Genopedia - פרופ' מוטי שוחט

סרטן בלוטת התריס ובלוטות אנדוקריניות אחרות

[עריכה] נטייה גנטית לסרטן בלוטות אנדוקריניות (בלוטות להפרשה פנימית)?

מדובר בהעברה תורשתית של נטייה לסרטן של בלוטות אנדוקריניות המפרישות הורמונים – שתי הצורות השכיחות מכונות: MEN1 ו-MEN2. ב- MEN1 הגידולים השכיחים מפרישים הורמון של בלוטת יותרת התריס בצוואר והמכונה פראתירואיד (PTH). ב-MEN2 הגידולים השכיחים מפרישים הורמון המכונה קלציטונין (מבלוטת הטימוס בצוואר) וקטכולאמינים (מבלוטת יותרת הכילה (אדרנל)), אולם הבעייה הרפואית העיקרית שאחראית למוות של החולים האלה הינו גידול ממאיר של בלוטת הטירואיד – גידול זה יש צורך למנוע ע"י זיהוי הנשאים וכריתה מונעת של הבלוטה אצלם.

העברה התורשתית הינה בהורשה אוטוזומלית דומיננטית - נושאי הגן החולה יכולים להעביר את הפגם (ואיתו את הנטייה הגנטית) בסבירות של 50% לכל צאצא.

[עריכה] מתי יש לחשוד בצורות התורשתיות של סרטן זה?

יש לחשוד בצורה משפחתית אם קיים אחד מהמאפיינים הבאים:

- הופעת גידולים אופיניים בגיל יחסית צעיר כבר בילדות.

- נטייה למספר מוקדים של גידול באדם אחד.

- ריבוי בני משפחה הסובלים מהגידולים האופיניים לתסמונת.

[עריכה] הגן הקשור בצורה משפחתית של הסרטן הנידון:

הגנים השכיחים מכונים: MEN1 - Multiple endocrine neoplasia ו- MEN2.

- הגן ל-MEN2 הוא הגן המכונה RET. בדיקתו הינה קיום בדיקת הבחירה במשפחות עם המחלה בכדי לאתר את בני המשפחה העלולים לחלות בגידולים אלו – אצלם יש צורך לבצע הרחקה של בלוטת הטירואיד. מסתבר שסוג המוטציה בגן RET קובע את דרגת הסיכון וחומרת הגידולים בטירואיד ולפי סוג המוטציה כך משתנה מידת הנחיצות לכריתה מונעת של הבלוטה בבני משפחה בריאים הנושאים את הפגם הגנטי.

- הגן MEN1 גם כן ניתן לבדיקה אצל אלו עם תמונה אופיינית, אולם כאן אין צורך לבצע ניתוח מונע בבני משפחה עם הגן החושף לגידולים אלו.

כנראה קיימים גנים נוספים שטרם נמצאו ושיתגלו במרוצת העשור הקרוב. מציאת הפגם הגנטי במקרים אלו הינה משימה לא קלה, לא פשוטה, יקרה ומרכבת. אולם כיון שלבדיקות אלו יש משמעות חשובה במעקב ומניעה של המחלה בבני המשפחה הבירור מומלץ. ניתן להתייעץ במכון הגנטי לגבי הבדיקות שניתן לבצע דרכם לאחר ייעוץ גנטי. כמו כן להתעדכן לגבי בדיקות מתאימות בעתיד.

במה יכולה לסייע הבדיקה הגנטית? היא תדייק יותר לגבי הסיכון האמיתי. במידה ויתברר בבדיקות הגנטיות שהנטיה הגנטית קיימת יש לכך השלכות לגבי בדיקת בני המשפחה וקביעת קיום או אי קיום נטייה גנטית זו. לכך השפעה על צורת המעקב, וצורת תכנון הטיפול המונע. לצורך הבדיקה ניתן לבדוק חומר גנטי מופק מהדם של חולה או דנ"א שמופק מחומר סרטני ישן מבן משפחה חולה. עלות הבדיקה בין 2500 -3000₪ תלוי בשיטה ואיזה גנים בודקים. בדיקה זו אורכת זמן. ניתן במקרים מסויימים לבצע את הבדיקה ע"ח הקופות.

הבדיקה מספקת הכי הרבה מידע שמבצעים אותה בבן משפחה חולה. אם מזהים את הפגם בגן MEN1 או MEN2 לסרטן מעי גס בבן משפחה חולה, מידע זה מסייע במעקב אחרי החולה וכמובן גם בהמשך הברור והטיפול המשפחתי. אפשר אז לערוך בדיקות לכל בני המשפחה שבסיכון לרשת את השינוי הספציפי בגן. לבני משפחה שאינם נושאים את השינוי בגן, ולא ירשו את הנטייה למחלה מוצע לקיים אורח חיים נורמלי עם המלצות מניעתיות כמו לשאר האוכלוסייה. אלו שיש להם את השינוי בגן, וסיכוי גבוה לחלות בסרטן, יפיקו תועלת מתוכניות מניעתיות.

[עריכה] המעקב אחרי נשאים של מוטציות בגן MEN1:

הנטייה כוללת נטייה לגידולים בעיקר בפראטירואיד (קלציום גבוה). כמו כן ביותרת המוח (בעיקר פרולקטינומה). גם גידולים אנדוקרינים של מערכת העיכול והלבלב (endocrine tumors of the gastro-entero-pancreatic כמו Zollinger-Ellison syndrome = gastrinoma). כמו כן לקרצינואיד סינדרום וגידולים אדרנוגניטלים.

מעקב ביוכימי שנתי:

רמה בדם של: prolactin, IGF-1, fasting glucose and insulin מגיל 5

רמת סידן בדם (מתוקן לאלבומין) מגיל 8. יש המוסיפים גם בדיקת רמת גלוקגון פנקראטיו- chromogranin–A.

רמת גסטרין בצום מגיל 20.

הדמייה:

כל עוד אין ממצאים ביוכימים בבדיקות הנ"ל, אז מספיק אחת ל-5 שנים:

MRI מוח אחת מגיל 5ש'.

CT או MRI של הבטן. מגיל 20.

הנחיות איגוד הגנטיקאים לברור של נטייה גנטית לסרטן:

http://www.nature.com/gim/journal/v17/n1/pdf/gim2014147a.pdf