מרקר

מתוך Genopedia - פרופ' מוטי שוחט

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ראה רקע על מהי הפרעה כרומוזומלית ומה משמעותה.

תוכן עניינים

[עריכה] מהו מרקר?

מצב שבו יש כרומוזום עודף, שאינו דומה לאף אחד מהכרומוזומים הרגילים, מכונה "מרקר" כרומוזום. כלומר בתאי הגוף (בכולם או רק בחלקם) יש 47 כרומוזומים במקום 46. הכרומוזום הנוסף הוא חומר גנטי בעל מבנה של בכרומוזום שטיבו לא ניתן לזיהוי במיקרוסקופ.

אפשר כיום לקבוע את המקור של המרקר ע"י צביעת הכרומוזומים בצבעים סגוליים בשיטת SKY. בשיטה זו, כל זוג כרומוזומים (יש 23 זוגות כרומוזומים שיחד מהווים 46 כרומוזומים) נצבע בצבע אחר וכך ניתן לדעת מה מקורו של ה"מרקר".

כשהממצא הזה מופיע רק בחלק מהתאים במי השפיר ובתאי העור של העובר, המצב מכונה "מוזאיקה של מרקר כרומוזום" – כלומר יש כאן עירוב של תאים בעלי מבנה כרומוזומלי תקין עם תאים בעלי מרקר. מוזאיקה הוא מצב שכיח יחסית במקרים של מרקר (כנראה עקב איבוד של המרקר בחלק מהתאים בזמן חלוקת התא).

שכיחות ממצא של מרקר בבדיקת כרומוזומים: 1 מתוך 2500 בדיקות מי שפיר.

[עריכה] מה משמעותו של מציאת "מרקר" כרומוזום בעובר?

משמעות הממצא תלויה בראש ובראשונה האם קיים מרקר באחד ההורים (לא סביר שקיים מרקר בשני ההורים). בכמחצית המקרים, יהיה לאחד ההורים מרקר דומה (בכל התאים או במצב של מוזאיקה).

[עריכה] אם בבדיקת דם לכרומוזומים ימצא מרקר גם אצל אחד ההורים:

אם ההורה בריא לחלוטין (למרות קיום המרקר אצלו), צפוי שהעובר יהיה גם כן בריא ולא יסבול מבעיות גנטיות הנובעות מהמרקר (כלומר, אין תוספת סיכון משמעותית מעבר לסיכון בהריון רגיל).אם קיים מרקר באחד ההורים, יתכן שהממצא קיים גם בבני משפחה אחרים.

[עריכה] אם בבדיקת דם לכרומוזומים לא ימצא מרקר אצל אף אחד ההורים:

הסיכון באופן כללי לפני שנעשה בירור מעמיק יותר: אם המרקר לא קיים אצל אף אחד מההורים (מצב זה מכונה De-Novo marker chromosome) הסיכון הכליי למומים או בעיות התפתחותיות ופיגור שכלי דווח כ-11%-14%. ישנו הבדל בסיכון אם המרקר הוא בעל סטליטים או חסר סטליטים (כעין קרניים המחוברים לצנטרומר ונצבעים בצביעת כסף עם AgNOR). אם יש סטליטים, הסיכון הוא כ-11%, ובהעדרן כ–14%.

אם מדובר במצב של מוזאיקה של מרקר, יתכן שהסיכון למומים ולפיגור שכלי קטן יותר ככל שאחוז המוזאיקה קטן יותר (במיוחד אם הוא פחות מ-20%). לעיתים, למרות שהתגלתה מוזאיקה של מרקר במי שפיר, המרקר לא יימצא בדמו של העובר (ראה: בדיקת דם עוברי). אולם אין הוכחה שבמקרים אלה אין תוספת סיכון עקב כך.


הסיכון במידה ויש ממצאים חריגים באולטרה-סאונד: אם יש ממצאים חריגים באולטרסאונד, כגון מומים או עיכוב בגדילה או ריבוי מי שפיר, הסיכון לקיום פיגור שכלי עולה באופן משמעותי. בייעוץ גנטי אפשר להעריך את הסיכון לפי ממצאי האולטרסאונד.


הסיכון כאשר בדיקות האולטרהסאונד של העובר תקינים לחלוטין כל משך ההריון: - מה אז הסיכון לפיגור שכלי?: לפי מספר עבודות, מהמקרים עם "מרקר" ושהתבטאו בפיגור שכלי בילד, למחציתם היו גם מומים שניתן לזהות האמצעות בדיקת האולטרסאונד. מכאן ניתן להקיש כי העדר מציאת מומים באולטרסאונד, כנראה משפר את הסיכויים של העובר להיות בריא. למרות זאת, יש לקחת בחשבון שגם בהיעדר מציאת ממצאים חריגים באולטרה-סאונד נותר עדיין סיכון של כ-7%-6% לפיגור שכלי (פי 2 בהשוואה לסיכון הרגיל).


אלו בדיקות ניתן לבצע בנוסף לצמצם עוד יותר את הסיכון לפיגור שכלי במקרים שה"מרקר" לא קיים בהורים?

ניתן לנסות לצמצם את הסיכון הנותר אם בבדיקות מעמיקות יותר לא מוצאים עדות לקיום חומר כרומוזומלי "פעיל" בכרומוזום הנוסף הזה (כלומר שב"מרקר" לא מצויים גנים פעילים - אז ניתן לאמר כי ה"מרקר" מכיל חומר שלא משפיע). בעיקר מדובר ב-2 בדיקות:

1) בעזרת בדיקת SKY המפורטת לעיל (או FISH המכוון לצנטרומים של הכרומוזומים, בדיקה המכונה בשם: M-cent-FISH) ניתן לזהות את המקור של המרקר. לעיתים ניתן לקבוע את הסיכונים לקיום פיגור שכלי לפי סוג המרקר (בהתאם לצביעה בשיטת ה-SKY). לא הצטבר עדיין ניסיון מספיק לשם כך, אם כי ידוע שאם המרקר הוא חלק מכרומוזום Y או מכרומוזום 20 או בהעדר צביעה של המרקר ב- SKY, הפרוגנוזה טובה יותר. מאידך, אם בבדיקת ה-SKY נמצאת צביעה ברורה של כרומוזום אחר מהנ"ל אזי הסיכון גבוה מאד שיש תוספת של גנים פעילים - מצב הקשור בסיכון מאד גבוה לגרימת פיגור שכלי.

ברגע שהמקור של המרקר אופיין ניתן להיעזר בסימנים פלורסצנטים המכוונים לגנים השוכנים סמוך לצנטרומר (מקום מכווץ במרכז הכרומוזום) של אותו כרומוזום, וכך לדעת אם המרקר מכיל "גנים פעילים" – אי הימצאותם של אותם גנים ב"מרקר" יכל להוריד את הסיכון לגרימת פיגור שכלי. וההיפך גם נכון: הימצאותו מעידה שיש הוכחה לקיום עודף אמיתי של חומר גנטי "פעיל" - ועודף כזה גורם לפיגור שכלי. בדיקה זו מורכת ולא נעשית בשיגרה!

2) לאחרונה התפתחה בשיטת הצי'פ הגנטי אפשרות לקבוע חסרים או תוספות כרומוזומלים מזעריים ( עד לכדי רזולוציה גדולה פי 50 מהבדיקה הסטנדרטית הנהוגה עד כה), הבדיקה מכונה בשם CGH microarrays. אם בצי'פ גנטי זה לא מודגמת תוספת כרומוזומלית הסכון לפיגור שכלי שכרוך בהימצאות המרקר יורד עוד יותר.

יש לזכור שאין עד היום מספיק מחקרים שבהם עקבו במשך זמן ארוך מספיק אחרי ילדים עם מרקר שהתגלה בהיריון, כדי להסיק על התפתחותם ארוכת הטווח, אך הרושם שתוספת הבדיקות הללו, וקיום תקינות מלאה של גדילת העובר ושל מבנה המוח באולטרה-סאונד מורידים את הסיכון לפיגור שכלי כתוצאה מהקיום של ה"מרקר".

[עריכה] מהו סיכון ההישנות בהריונות הבאים?

אם הממצא קיים אצל אחד ההורים אזי סיכון ההישנות בכל הריון נוסף גבוה, אבל כאמור אין לכך השפעה הדורשת בדיקה בהריונות הבאים (אם ההורה עם המרקר הינו אדם בריא).

אם מדובר במרקר מסוג DE-NOVO: אף שהבעיה היא בחומר הגנטי היא לא תורשתית ולא נובעת מבעיה בהורים. לזוג שהיה לו כבר הריון עם מרקר יש סיכון נוסף קטן (1% בלבד) להישנות בעיות כרומוזומליות בהריון נוסף. כל זוג כזה זכאי לבדיקת מי שפיר בכל הריון נוסף וכאמור רוב הסיכויים (99% בד"כ) שהבעיה לא תישנה.

בני משפחה יותר רחוקים אינם בסיכון מוגבר באופן משמעותי.

כלים אישיים
אודות העורך
פרופ' מוטי שוחט
- מנהל מכון גנטי במרכז רפואי רבין ושניידר
- פרופסור לרפואת ילדים וגנטיקה רפואית באונ' ת"א
- מומחה ברפואת ילדים במרכז רפואי שניידר
- התמחה בגנטיקה רפואית בסידרס-סיני בלוס אנג'לס
- סיים בהצטיינות לימודי רפואה בביה"ס לרפואה באוניברסיטת ת"א

ניתן לקבל מידע נוסף אודות ייעוץ גנטי ובדיקות גנטיות
אפליקציית Clearancy
- בדיקות גנטיות מותאמות אישית
- Clearancy היא אפליקציה לניהול הריון שעוזרת להבין איזה בדיקות קיימות ואיזה מהן מתאימות לך ולעובר שלך

התחילי עכשיו בחינם