חסר מזערי או הכפלה מזערית באיזור המרוחק בכרומוזום 22q11.2

מתוך Genopedia - פרופ' מוטי שוחט

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שמות נרדפים: שינויים כמותיים (חסר או תוספת) מזעריים בזרוע ארוכה - כרומוזום 22 הנמצא סמוך לתסמונת המפורסמת המכונה VCF.


תוכן עניינים

[עריכה] שכיחותה בחולים ובאוכלוסיה הבריאה

תסמונת זאת נתגלתה בזכות שימוש בבדיקת arrays-CGH (צ'יפ גנטי), המאפשר סקירת הגנום לשינויים מזעריים.

מדובר באיזור מאד מוגדר בכרומוזום 22 של כ-1,400,000 בסיסים שלאורך כרומוזום 22 (בין נקודות ציון 20,000,000-21,400,000). בחסר יש לפחות 17 גנים - לא ברור מי מהגנים הללו אחראי לביטוי הקליני.


תסמונת החסר

תוארה תחילה רק בילדים עם בעיות התפתחות ופיגור שכלי ונראה שלכ-90% מאלו עם החסר הזה יהיה איחור התפתחותי ופיגור שכלי. קיים קושי ברכישת דיבור. לכ-25% יש בעיות התנהגות. סימנים נוספים בחלק מהמקרים כללו מומי לב (40%), עיכוב בגדילה אחרי הלידה, פילטרום שטוח בפנים, היקף ראש יחסית קטן.

כמעט כל המקרים (90%) הינם De-novo (לא נמצאים בהורים) ואם זה קיים בהורים לרוב זה באמא.


דופליקציה (הכפלה) של המקטע הזה

תוארה בעשרות מקרים שעברו בדיקת ציפ גנטי. מטבע הדברים, כיון שרוב הנבדקים הנשלחים לבדיקה זו היו עם איחור התפתחותי, רוב אלו עם החסר היו ילדים עם בעיות התפתחות, ופיגור שכלי או אוטיזם. לרובם היה איחור בדיבור.

מניסיוננו בכ65% מהמקרים הממצא מורש מאחד ההורים - ההורים הללו היו בריאים פרט לאחת עם איחור התפתחותי.

סיכום שערכנו בישראל (במעבדה של מכבי המבצעת הכי הרבה בדיקות בארץ) נמצאה שכיחות הדופליקציה הזו ב-14 מתוך כ-30,000 נבדקים באוכלוסיה כללית. ואילו בקרב ילדים שנבדקו עקב לקויות נוירוהתפתחותיות ב-3 מתוך 4200 נבדקים. נתונים אלו מעידים על עליה פי 2 בסיכון לפיגור שכלי ובעיות נוירוהתפתחותיות בקרב נושאי הדופליקציה הזו. בעבודות אחרות הסיכון תואר כפי 4-5 (בכ-32 מתוך 15,749 שנבדקו עם פיגור שכלי לעומת 5 מתוך 10,118 נבדקים בבאוכלוסיה הבריאה). לכן הסיכון לבעיות נוירוהתפתחותיות הינו בין פי 2 לפי 4.

הערכה כי הסיכון לפיגור שכלי ניכר בממצא כזה הינו 5% עד כ-10% (בעיות לימודיות - מצבים ניתנים לטיפול בכ-20%)

[עריכה] מידת ביטוי המחלה:

חדירות תסמונת החסר גדולה.

חדירות תסמונת הדופליקציה: לא נקבעה סופית אך היא מוערכת בכ-10-30%- (לחומרת ביטוי קשה) אולם צורת הביטוי (אוטיזם מול התפתחות שכלית וכד') וחומרתה משתנים.

[עריכה] המידע הגנטי המולקולרי:

הגן למחלה: לא ידוע איזה מהגנים באיזור החסר אחראי לסימני המחלה השונים.

[עריכה] האמצעים לברור גנטי:

בדיקה אבחנתית:

החסר (כמו גם הדופליקציה) באיזור זה של הכרומוזומים לא ניתן לזיהוי בשיטת הבדיקה הסטנדרטית של הכרומוזומים ובוודאי שאין ביכולת בדיקת מי שפיר רגילה לאבחנה. מאידך, ניתן לזהות את החסר ובשיטת ה- CGH הצ'יפ הגנטי, ובשיטת FISH (אם מכוונים את הבדיקה לאיזור זה).

בדיקת CGH. אחרי שזה אותר, ניתן לבדוק הורים בשיטת FISH על ידי שימוש בסמן פלורסנטי סגולי לאזור הספציפי. כאמור, בבדיקת כרומוזומים רגילה אי אפשר בד"כ לזהות את החסר הכרומוזומלי בתסמונת זו. בוודאי לא בבדיקת כרומוזומים של מי שפיר.

בדיקת נשאות:

כמו בדיקה אבחנתית.

בדיקת העובר:

כמו בדיקה אבחנתית. ניתן גם להציע אבחון טרום השרשה בהפרייה חוץ גופית (PGD).


מאמר:

Wincent et al- Molecular syndrome, 2010

Coppinger - Hum Mol Genetic, 2009

כלים אישיים
אודות העורך
פרופ' מוטי שוחט
- מנהל מכון גנטי במרכז רפואי רבין ושניידר
- פרופסור לרפואת ילדים וגנטיקה רפואית באונ' ת"א
- מומחה ברפואת ילדים במרכז רפואי שניידר
- התמחה בגנטיקה רפואית בסידרס-סיני בלוס אנג'לס
- סיים בהצטיינות לימודי רפואה בביה"ס לרפואה באוניברסיטת ת"א

ניתן לקבל מידע נוסף אודות ייעוץ גנטי ובדיקות גנטיות
אפליקציית Clearancy
- בדיקות גנטיות מותאמות אישית
- Clearancy היא אפליקציה לניהול הריון שעוזרת להבין איזה בדיקות קיימות ואיזה מהן מתאימות לך ולעובר שלך

התחילי עכשיו בחינם