היפוטירואידיזם

מתוך Genopedia - פרופ' מוטי שוחט

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מילים נרדפות: היפוטירואידיזם (היפו-תירואידיזם), היפרטירואידיזם (היפר-תורואידזם) , hypo-tyroidism , hyper-tyroidism , פרופיל-טיו-אורציל , פרופילטיואורציל , PTU , גויטר , טירוקסין.

[עריכה] רקע על בלוטת התריס (הורמון הטירואיד = Thyroid) והפרעות בפעילותה?

הורמון הטירואיד חשוב לחילוף החומרים, לשמירת חום הגוף וכד'.

השכיחות של הפרעות בפעילות בלוטה זו בנשים בתקופת הפוריות יחסית גבוהה – כ-2%. הפרעות קלות הינן אף שכיחות יותר וחלקן אף לא מתגלות כי לא נבדקות.

רוב הנשים עם מחלות בלוטת התריס מטופלות ומאוזנות, אם כי לעיתים דרוש איזון מחדש של הטיפול התרופתי שכן להריון עצמו יש השפעה על האיזון. לכן רצוי להיוועץ עם אנדוקרינולוג בתחילת הריון על מנת לוודא שהאישה נשארת מאוזנת במהלך ההריון.

קיימות 2 אפשרויות עיקריות:

- תת פעילות של הבלוטה/הורמון (היפו-טירואידיזם) – חסרונו של ההורמון מופיע לרוב בגיל המבוגר ומתבטא אצלו בחום גוף נמוך, איטיות, השמנה עייפות. אולם בעובר ובילוד חסרונו עלול לגרום לבעיות בהתפתחות השיכלית. לכן נהוג לבדוק את רמת ההורמון בדם של כל ילוד עם היוולדו, כחלק מהסקר הארצי השגרתי המבוצע בחדר תינוקות ודרך משרד הבריאות. - ראה פרוט בהמשך.

- פעילות יתר של הבלוטה/הורמון (היפר-טירואידיזם) – עודף פעילות ההורמון במבוגר מתבטאת בעצבנות, אכילת יתר, ירידה במשקל, חוסר שקט. פעילות יתר אופיינית למבוגר ולא גורמת לנזק התפתחותי בילודים, אצלם המצב, אם מופיע, זמני וחולף. - ראה פרוט תחת היפרטירואידיזם.


[עריכה] תת פעילות של בלוטת התריס (היפו-טירואידזם) אצל האם.

מצב זה יחסית שכיח. כ-2% מהנשים בהריון נוטלות טיפול תחליפי בגלל חוסר של הורמון הטירואיד. הסיבות מגוונות: הרחקת הבלוטה בעבר, דלקת כרונית של הבלוטה (טירואידיטיס ע"ש השימוטו או סוגים אחרים), ועוד.

רוב הנשים ההרות עם היפו-טירואידיזם מטופלות כבר בהורמון תחליפי הניתן דרך הפה. הטיפול אינו חוצה את השילייה ולכן לא מזיק לעובר.

התינוקות של נשים עם היפו-טירואידיזם מטופלת ומאוזנת בצורה הולמת (רמת ההורמון מאוזנת) הינם בריאים. מאידך, היפו-טירואידיזם עלול לגרום להשפעה מזיקה לעובר בנשים שאינן נוטלות את הטיפול ולא מאוזנות. נמצא שהיפו-טירואידיזם (לא מאוזן ולא מטופל) של האישה ההרה עלול לעיתים להשפיע על ההתפתחות השכלית והפסיכולוגית: עבודות מחקר הדגימו בעבר שהסיכון למנת משכל נמוכה (IQ 86) נמצא בחלק מהעבודות הראשונות מוגבר: 19% בנשים אלו לעומת רק 5% בנשים ללא היפו-טירואידיזם. אבל עבודות על נשים עם היפוטירואידיזם השכיח (שלא עקב מחסור ביוד) יורד מעט ובכ- 4-7 נקודות IQ בלבד. עוד עבודות מאוחרות הראו שאם ההיפוטירואידיזם מתוקן עד השליש השלישי אז אין השפעה משמעותית ב-IQ. לכן הטיפול והאיזון בהריון (ד"א, במיוחד בשליש השני, ועוד יותר בשליש השלישי, שאז העובר תלוי יותר ברמת ההורמון מהאם) חשובים על מנת למנוע כל השפעה על העובר.

כלים אישיים
אודות העורך
פרופ' מוטי שוחט
- מנהל מכון גנטי במרכז רפואי רבין ושניידר
- פרופסור לרפואת ילדים וגנטיקה רפואית באונ' ת"א
- מומחה ברפואת ילדים במרכז רפואי שניידר
- התמחה בגנטיקה רפואית בסידרס-סיני בלוס אנג'לס
- סיים בהצטיינות לימודי רפואה בביה"ס לרפואה באוניברסיטת ת"א

ניתן לקבל מידע נוסף אודות ייעוץ גנטי ובדיקות גנטיות
אפליקציית Clearancy
- בדיקות גנטיות מותאמות אישית
- Clearancy היא אפליקציה לניהול הריון שעוזרת להבין איזה בדיקות קיימות ואיזה מהן מתאימות לך ולעובר שלך

התחילי עכשיו בחינם